שר הביטחון, בני גנץ, מבקש מהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לקבוע האם בנימין נתניהו כשיר להמשיך בתפקידו כראש הממשלה. תהיה זו הפעם הראשונה בה סוגיה זו תונח לפתחו של מנדלבליט, מה שגם יאפשר להעלות אותה בפני בג"ץ. בעבר אמר מנדלבליט, כי נתניהו אינו צריך לצאת לנבצרות בשל כתב האישום נגדו, אך הזהיר שהדבר עלול להשתנות אם יסרב לפעול על-פי הסדר ניגוד העניינים שהטיל עליו. בשבוע שעבר קבע בג"ץ, כי על נתניהו לפעול בהתאם להסדר זה, המונע ממנו להתערב בנושאים הקשורים למינוי שופטים ובכירים במערכת אכיפת החוק.

לקראת סיום כהונתו כממלא-מקום שר המשפטים, כינס גנץ מסיבת עיתונאים (יום ד', 31.3.21) ובה חשף את פנייתו למנדלבליט, אותה הוא מנמק בסירובו של נתניהו למנות שר משפטים קבוע. גנץ כתב למנדלבליט: "סירובו של מר נתניהו למנות שר משפטים נגוע בשיקולים זרים הקשורים במשפטו, ומעלה שאלות בנוגע לכשירותו להמשיך לכהן בתפקידו בתקופה זו, בשל היותו בניגוד עניינים המשפיע על התנהלותו. מצב זה פוגע באינטרס הציבורי, ועשוי אף לפגוע בהליך הפלילי המתקיים בבית המשפט כנגדו". לטענתו, "מדובר בפגיעה ממשית, ומהותית באינטרס הציבורי, בהתערבות גסה ומנוגדת להסכם ניגוד העניינים של ראש הממשלה, ובניסיון לפגוע בתפקוד מערכת אכיפת החוק והפרקליטות בכלל, ובהליך המשפטי בפרט".

"מחר יהיה יום חשוך בתולדות המדינה", אמר גנץ. "החל ממחר, באופן תקדימי, לא יהיה בישראל שר משפטים. זה יהיה יום שבו ראש הממשלה מבקש לשבש מהלכי משפט ולהטיל מורא על הפרקליטים שעוסקים בתיקיו, השופטים ואזרחי ישראל כולם. נאשם בפלילים מבקש ששלטון החוק ירכין בפניו את ראשו. במקום להתייצב בבית המשפט, הוא מבקש לחפור תחת יסודותיו. אני לא אאפשר את הפגיעה בשלטון החוק. אני מודיע מכאן לנתניהו: הדמוקרטיה הישראלית לא תרכין את ראשה בפניך, הצדק ייצא לאור אך ורק בביהמ"ש, וגם אם אין שר משפטים, רגלך לא תדרוך ולא תדרוס את שלטון החוק, רוחך הרעה לא תשרה פחד על עובדי המדינה הנאמנים במשרד המשפטים".

בסוף השבוע שעבר דרש מנדלבליט מנתניהו למנות מיד שר משפטים, והזהיר שהימנעות מכך תהיה חריגה וחמורה - רמז ברור לעמדה שיציג בבג"ץ אם וכאשר יוגשו עתירות נגד הימנעותו של נתניהו ממינוי השר. נתניהו יכול להטיל את התפקיד על כל אחד משרי הממשלה המכהנים, בלא צורך באישור הכנסת. בלא מינוי שכזה, התיק מוחזק אוטומטית בידיו - בניגוד מוחלט להסדר ניגוד העניינים, שכאמור קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט העליון.

המחלוקת סביב מינוי שר המשפטים הובילה (29.3.21) לביטול ישיבת הממשלה, שבה אמור היה להתקיים דיון ברכש עשרות מיליוני חיסונים נוספים נגד נגיף הקורונה בהיקף של 3.5 מיליארד שקל. נתניהו תקף את גנץ על כך באומרו: "זה מסוכן מאוד. אנחנו יכולים לאבד את המקום שלנו בתור והחיסונים שמיועדים להגיע אלינו יגיעו למדינות אחרות". גנץ הגיב: "אם המדינה חשובה לך יותר מהמשפט שלך, בוא נכנס ממשלה ונאשר את כל מה שצריך לאשר, היום".

מוקדם יותר היום פנה גנץ למשרד הבריאות ולמשרד האוצר, בבקשה לקבל הבהרות על הצעת ההחלטה בנוגע לרכש החיסונים, בנימוק שהיא "כורכת כמה נושאים שאין קשר ביניהם לבין חיסונים, ומלאה בפערים שמצריכים הבהרות מקצועיות בסיסיות". לדברי גנץ, מההצעה "נעדרות הבהרות באשר למצב העובדתי הקיים, לתכלית ההצעה ולדחיפותה. לאחר הרכש המדובר תיוותר יתרת חיסונים ללא שימוש בעלות גבוהה, מבלי לפרט את הסיבה. בנוסף, ישנה עמימות לגבי היכולת להחליף את החיסונים במקרה של מוטציות חדשות". גנץ הוסיף, כי לא ברור מה הסיבה לאישור תקציבים חדשים שיגדילו את הגירעון, בזמן שקיימת יתרה לא מנוצלת ב"קופסאות הקורונה" שאישרה הממשלה.