העליון: לא ייפתח בית ספר בערבית בנוף הגליל

עיריית נוף הגליל (לשעבר נצרת עילית) ומשרד החינוך אינם חייבים להקים בעיר בית ספר יסודי בשפה הערבית. הם רשאים להעדיף את המסלול של מתן מענה לדוברי ערבית בבתי הספר הקיימים, לצד המשך הפניית המעוניינים בכך לבתי הספר הערביים בנצרת. כך קובע (יום ג', 20.4.21) בית המשפט העליון, ברוב דעותיהם של השופטים יוסף אלרון ועופר גרוסקופף מול השופטת דפנה ברק-ארז, בדחותו ערעור על הכרעת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט דני צרפתי).

אלרון מתרכז בכך שההחלטה נגדה הוגשו העתירה והערעור, משותפת לגורמי המקצוע ולחברי מועצת העיר, יהודים וערבים - כולל ראש העירייה, רונן פלוט (היו"ר הזמני של יד ושם) וסגנו, שוכרי עואודה, ממובילי המאבק להקמת בית ספר ערבי בעיר. החלטה הפוכה, הוא מדגיש, "פוגעת בעקרון הפרדת הרשויות ובמעמדה הייחודי של מועצת העיר, כגוף נבחר אשר מצוי בעמדה הטובה ביותר למימוש סדרי העדיפות של תושבי העיר הערבים והיהודים כאחד; ועלולה להביא לתוצאות אשר בפועל יזיקו לתושביה הערביים של נוף הגליל.

"משהחליטה מועצת העיר הנבחרת, על חבריה היהודיים והערביים כאחד, כי יש לממש את זכות תלמידי העיר הערבים לחינוך, תוך מתן אפשרות להירשם לבתי הספר הממלכתיים בנצרת אשר שפת ההוראה בהם היא ערבית ופיתוח תוכניות חדשות וייחודיות אשר יאפשרו לממש זכות זו גם בבתי הספר הממלכתיים בנוף הגליל, אל לנו להיכנס בנעליה ולבטל את החלטתה".

אלרון מוסיף: "הגישה שאין למועצת העיר נוף הגליל כל שיקול דעת באשר לאופן מתן האפשרות לתושביה הערביים לקבל חינוך בשפה הערבית, אינה מתיישבת עם ההלכה הידועה שלפיה אין להתערב בהחלטותיהן של רשויות מקומיות באשר לאופן הקצאת משאביהן אלא אם נפל בהן פגם מהותי היורד לשורש העניין. במובן זה, אני סבור כי גישה זו פוגעת בעקרון הפרדת הרשויות, שכן היא נוטלת את שיקול דעת מועצת העיר, באופן אשר מחליש את מעמדה".

מועצת העיר החליטה כיצד לממש את זכותם של התלמידים הערבים לחינוך בערבית ומהם המשאבים שיש להקצות לכך - ואין סיבה להתערב בשיקול דעתה. העירייה בדקה ומצאה, כי אין די הורים המבקשים להקים בית ספר כזה, כדי לעמוד בתנאים להקמתו. במצב כזה, לא רק שהיא אינה חייבת להקים בית ספר, אלא שספק אם היא רשאית לעשות זאת - מדגיש אלרון. עם זאת, על העירייה להמשיך ולבחון נתון זה בצורה שוטפת. והוא מסיים: "מועצת העיר היא שתכריע במחלוקות הצדדים באשר להקצאת משאבי נוף הגליל - ולא בית המשפט".

גרוסקופף אומר כי יש טעם בשתי הגישות המנוגדות בנוגע להתערבות בית המשפט בשיקול דעתה של הרשות המקומית. הוא מצטרף להכרעתו של אלרון, וזאת משום שלפחות כעת - מוטב שההכרעה בדבר הדרך למימוש הזכות לחינוך בערבית בנוף הגליל תוכרע בדו-שיח בין העירייה ומשרד החינוך לבין התושבים, ולא בידי בית המשפט. גרוסקופף מסכים עם אלרון בכך שיש לאפשר להורים להבהיר מדי שנה מהו המסלול שהם מעדיפים, וכי יש לעגן בתקנות את הכללים להקמת בתי ספר בערבית.

גרוסקופף מדגיש: "פסק דיננו זה ראוי שייקרא על-ידי המשיבות לא כצפירת הרגעה, אלא כקריאת השכמה - איננו כופים על הרשות המקומית נוף הגליל בשלב זה להקים מוסד חינוכי כזה או אחר; ואולם אנו מתריעים כי עליה לקיים בתחומיה מוסדות חינוך העונים על צרכי כלל התושבים, ובכלל זה התושבים הערביים. ככל שלא תשכיל לעשות כן בהקדם האפשרי, ייתכן מאוד כי נקודת האיזון תשתנה, ואת שנמנעים אנו מלהורות היום, נאלץ לכפות בעתיד הלא רחוק".

בדעת המיעוט סברה ברק-ארז, כי יש להורות על פתיחת בית ספר בערבית בנוף הגליל כבר בשנת הלימודים הבאה (ספטמבר 2021). זאת, משום שנקודת המוצא הנורמטיבית של העירייה הייתה מוטעה, ההחלטה לא הייתה מונחת על תשתית משפטית איתנה ולא היה לה בסיס עובדתי מספק. בפועל העירייה ומשרד החינוך הפריטו את החינוך הערבי בעיר, משום שחלק ניכר מן הילדים נאלצים ללמוד בבתי ספר פרטיים; והשאלון בין ההורים עליו התבססה העירייה היה חלקי בלבד. את ההורים ייצגו עוה"ד עודד פלר ורעות שאער, את העירייה ייצגה עו"ד אולגה גורדון, ואת משרד החינוך - עו"ד אודי איתן.