ממחקר שערכו פרופ' יואל כהן ואזי לב-און מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל עולה שהר-הבית הינו מוקד עניין במדיה החברתית בעיקר בזמני חירום. לעומת זאת בזמני שגרה, רק קבוצות מעטות מתעניינות בו, ובעיקר בהקשרים לאומיים ודתיים.

הנתונים למחקר נאספו בשנת 2017, בה הר-הבית היה בכותרות בהקשרים שונים: מחד-גיסא, סביב חגיגות 50 השנים לאיחוד העיר, ומאידך סביב "משבר המגנומטרים".
המחקר מתבסס על ניתוח פוסטים פומביים בקבוצות דוברות עברית ברשת הפייסבוק. מחברת "ויגו" מקבוצת יפעת, שמנטרת את המדיה החברתית בישראל, התקבלו למעלה מ-16,000 פוסטים שעלו בפייסבוק במהלך 2017 ואזכרו את הר-הבית, ומתוכם נבחר מדגם של כ-500 פוסטים שנותחו בידי מספר מקודדים.

מהמחקר עולה שהר-הבית נדון באופן בולט בשלושה הקשרים: כסמל לאומי, בהקשר דתי (ובעיקר בהקשר של עליה להר-הבית), וסביב משברים ביטחוניים. בזמני שגרה השיח סביב הר-הבית ברשתות החברתיות נוכח בקבוצות של "נאמני הר-הבית", בעלות אופי ימני וגוון דתי, בהן נידונות סוגיות כמו עליית נשים להר-הבית בהיבטי טומאה וטהרה, נושאים שהציבור הכללי לא עוסק בהם. רק בזמני חירום הר-הבית הופך ל"הר של כולנו", השיח הופך להיות בעל גוון ביטחוני, הוא מתרחב לקבוצות שונות וכולל אף פוליטיקאים מכל קצוות הקשת הפוליטית שפחות נוכחים בו בזמני שגרה.

פרופ' כהן: "סביב יום ירושלים, מעניין לראות את המקום שהר-הבית תופס בשיח הישראלי. מעניין שלמעלה מ-50 שנה לאחר איחוד העיר, ההר לא חדר לכל הלבבות, והוא הופך למוקד משמעותי של שיח רק בעתות משבר.