תלונת מנשה דרור צדיק נגד הוצאת עיתון הארץ

1. מנשה דרור צדיק (להלן: המתלונן) הגיש ביום 06.10.2008 תלונה לבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות (להלן: ביה"ד) נגד עיתון הארץ (להלן: הארץ או העיתון) בגין צילום ושתי כתבות שפרסם העיתון. הצילום פורסם בהארץ ב-22.2.2002, הכתבה הראשונה ביום 02.6.2006 והשנייה ביום 01.09.2008. הכתבה הראשונה הינה תמונה בה מצולם המתלונן, בן המגזר החרדי, אשר הקים דוכן להפצת ספרי קודש. הדוכן ניצב בסמוך לכרזת פרסומת בה נראית בחורה בעמדה פרובוקטיבית במכנס קצרצר ובחור הצופה לעבר איבריה המוצנעים בדיזנגוף סנטר בתל אביב (להלן: הצילום). אין מחלוקת כי הצילום פורסם בעיתון בניגוד להבטחה שנתן הצלם למתלונן כי הצילום ישמש לצרכיו הפרטיים בלבד של הצלם.

2. המתלונן הגיש תחילה תביעה משפטית נגד הארץ לפיצויים על לשון הרע ופגיעה בפרטיותו. תביעה זו התנהלה בשלוש ערכאות. בבית משפט השלום ניתן פסק דין לזכות המתלונן (22.01.04). הארץ ערער ובית המשפט המחוזי תל אביב (ע"א 1974/04) פסק ביום 29.06.06 לזכות הארץ וביטל את פסק הדין שניתן בבית משפט השלום. המתלונן הגיש ערעור לבית המשפט העליון. פסק הדין בערעור (13.08.08) החזיר את פסק הדין של בית המשפט השלום על-כנו ובית המשפט העליון אף הגדיל את סכום הפיצויים מ-20,000 ש"ח ל-30,000 ש"ח, בצרוף הוצאות בסך 10,000 ש"ח לזכות המתלונן.

3. הארץ פרסם שתי כתבות על השתלשלות הפרשה המשפטית. האחת, כתבה על פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי, שפורסמה בסמוך למתן פסק הדין, והכתבה השנייה על פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון, שפורסמה רק ביום 01.09.2008. המתלונן טוען כי הארץ לא פרסם דבר לגבי פסק הדין מיום 22/01/04 של בית המשפט השלום, שבו זכה בתביעתו וגם על כך נסובה התלונה.

4. לאחר שנסתיימו ההליכים המשפטיים בפסק הדין של בית המשפט העליון כאמור, הגיש המתלונן את התלונה הנדונה. עילות התלונה, מבחינת האתיקה העיתונאית כוללות את פרסום הצילום, אי פרסום פסק הדין הראשון של בית המשפט השלום, ופרסום כתבה בהיקף מצומצם על פסק הדין של בית המשפט העליון בהשוואה להיקף הכתבה הנוגעת לפסק הדין שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי (שבו זכה הארץ). המתלונן טוען כי הארץ לא פרסם דבר לגבי פסק הדין של בית המשפט השלום, שבו הוא זכה בתביעתו. הארץ השיב כי קשה עתה לברר את הדבר. אנו יוצאים מתוך הנחה שהארץ לא פרסם דבר על פסק הדין בבית המשפט השלום. אך אין צורך להכריע בנקודה עובדתית זו שכן ממילא דחינו טענה זו של המתלונן מחמת התיישנות כמפורט להלן.

5. המתלונן טוען כי כל אחת מהעילות מהווה הפרות של סעיפים שונים מתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות (להלן: התקנון) ביניהם סעיפים 2,3, 4א ו-ב, 12(א), 13 ו-16א. הארץ מכחיש טענות אלה וטוען להתיישנות לפי סעיף 44(א)(2) לתקנון מועצת העיתונות. נדון תחילה בטענה המקדמית של ההתיישנות ואח"כ נעבור לבחון את תלונת המתלונן.