משרד האוצר פרסם (יום ב', 20.9.21) תזכיר חוק המבקש לתקן את חוק הביטוח הלאומי באופן שישלול דמי אבטלה מעובדים שפוטרו לאחר שסירבו להתחסן נגד קורונה או לעבור בדיקת קורונה.

על-פי תזכיר החוק, עובדים שחייבים בחיסון או בבדיקה במקום העבודה שלהם ומסרבים להתחסן או להיבדק וכתוצאה מכך פוטרו או התפטרו יהיו זכאים לקבלת דמי אבטלה רק לאחר 90 יום. "על-מנת לא לתמרץ עובדים לא להתחסן בכדי לקבל דמי אבטלה בזמן שאינם רשאים להגיע לעבודה, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי כך שעובד אשר פוטר או התפטר עקב סירובו להתחסן או להיבדק יהיה זכאי לדמי אבטלה רק לאחר 90 יום, בדומה למי שהתפטר מעבודתו מרצונו. בנוסף, במקרה שבו המעסיק לא פיטר את העובד אלא הוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, היא לא תיחשב כחל"ת ביוזמת המעסיק לצורך זכאות לדמי אבטלה", נכתב בתזכיר החוק.

אתמול פורסם כי הממשלה שוקלת שורת תמריצים שליליים שאמורים לדחוף אנשים שנמנעו עד היום מקבלת החיסון נגד קורונה ולגרום להם לקבל את מנות החיסון. בין הצעדים שנשקלים - הפיכת ביטוח הבריאות הממלכתי ליקר יותר בשל תוספת הסיכון, שלילת האפשרות להשתתפות בשיעורי נהיגה או במבחני נהיגה עבור מי שלא התחסנו, חובת בדיקת קורונה בטרם שאדם יוכל לקבל טיפול רפואי לא דחוף וחיוב חיסונים במקומות עבודה.

ביקורת על חלק מהצעדים נשמעה היום מצד מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, משה בר-סימן-טוב, שניהל את המשרד בתקופה שבה פרצה מגפת הקורונה. בר-סימן-טוב מתח ביקורת על הכוונה לייקר את ביטוח הבריאות הממלכתי על מי שבוחרים שלא להתחסן נגד הנגיף.

"עם כל הרצון הגדול שכולם יתחסנו, קשה לי לחשוב על רעיון יותר גרוע מהסעיף הראשון. העיקרון הבסיסי בחוק ביטוח בריאות ממלכתי הוא האוניברסליות. זכאות ללא התניות", כתב בר-סימן-טוב בתגובה בחשבון הטווויטר שלו. לדבריו, זו גם אחת הסיבות שמערכת הבריאות הישראלית טובה. "לא יודע של מי הרעיון אבל טוב שהוא ירד כמה שיותר מהר מסדר היום", כתב.