בתום 14 שעות דיון, התקדמה (יום ג', 19.10.21) בהקראת הצעת החוק של פרק כ' 'ייעול מערך הכשרות' מתוך חוק ההסדרים.

במהלך השעות הרבות, נערכו דיונים מעמיקים בפרטי סעיפי רפורמת הכשרות. בפרק העיצומים הכספיים, העיר יועמ"ש הוועדה, תומר רוזנר, כנגד נוסח החוק ואמר כי "עיצומים כספיים בד"כ מקובל שמטילים בסכום מסוים על יחיד ואחר על תאגיד, כאן אין את ההבחנה הזאת, ובד"כ המודל מתייחס לתאגיד בדרך אחרת. לא מקובל לקבוע עיצומים כספיים לפני שיודעים במה מדובר. לצערי, לא הספקנו להעביר את ההערות האלו לממשלה". יו"ר הוועדה, ח"כ יוליה מלינובסקי, דרשה התייחסות כוללת של הממשלה לדבריו.

במהלך הדיון נקבע כי הסעיף הקובע שיש אפשרות להתליית תעודה לבעל עסק ע"י תאגיד הכשרות שלא מטעמי דיני כשרות - יימחק מהחוק. כן נקבע כי רבני ערים יוכלו לאלתר לתת כשרות בכל מקום באמצעות המועצה הדתית בעירם, ורק באישור מפורש של השר לשירותי דת - דבר שלדברי חברי הכנסת בוועדה מכפיף את מערך הכשרות כולו - ובכללו את הרב המקומי - לשיקוליו הפוליטיים של השר. כמו-כן נקבע כי הרב המקומי יזדקק למעשה להסמכת המועצה הדתית המקומית מדי שלוש שניםעל-מנת להמשיך וליתן כשרות.

על-פי הצעת החוק, הדבר יחול רק על רבני ערים המונות מעל 20 אלף תושבים. חברי הכנסת יעקב אשר, אבי מעוז ואורי מקלב טענו כי סעיף זה נקבע לא לחינם, שכן מספר תושבי שהם הוא 21 אלף תושבים. עוד נקבע בדיון היום כי גם בתום תקופת המעבר, המועצות הדתיות יוכלו להמשיך לפעול בתחום הכשרות לצד כל התאגידים העסקיים שיוקמו.

סעיפים נוספים שנדרשו לבירור בדיון היו בנוגע לסמכויות השר הנוגעות לקביעה ולהתערבות בסמלי כשרות וכן ביחס למשרת 'הממונה' - התפקיד החדש שיוקם במוסד הרבנות הראשית לישראל והוא יהיה אחראי על כל שירותי ההשגחה בין אם יפעלו על-פי תקני הכשרות של הרבנות ובין אם יפעלו על-פי תקני הכשרות שייקבעו שלושה רבנים.

בנוגע להסדר שיאפשר לכל שלושה רבנים לקבוע תקן כשרות שיחייב את הממונה להעניק לתאגיד שייבחר בכך כשרות, הביעו חברי מועצת הרבנות הראשית הרב וייס והרב לוי דברים חריפים כנגד. לדבריהם הצטרף גם יו"ר המועצה הדתית בירושלים הרב יהושע ישי, שאף הציג מסמך המלמד שרפורמת הכשרות תייקר את השירותים הכשרים, וזו כפופה להסמכתה לתת שירותי כשרות מהשר.

"לשלב את תחום היבוא ברפורמה"


חיים עוז, סמנכ״ל איגוד לשכות המסחר, אמר בדיון כי "הרפורמה לא משנה את ההלכה אלא רק את התהליכים, והיא חשובה ומרכזית למשק לפתרון הכשלים בתחום הריכוזיות בכשרות. אנו תומכים בה ומבקשים לשלב את תחום היבוא ברפורמה באופן מלא של כל גופי הכשרות המוכרים בחו״ל. זה יביא לתחרות במשק, התייעלות אמיתית, הפחתת עלויות של העסק ופחות התעסקות ביורוקרטית".

יניב שפירא, מנהל ארצי בחטיבה הדתית בהסתדרות, פנה בדיון לחברי הכנסת: "כשאתם באים עכשיו להרים אצבע בעד החוק, אתם צריכים להסתכל בעיניים של 4,000 משגיחי הכשרות שעשו את העבודה הקשה במסירות במשך עשרות שנים. לתאגידי הכשרות שיקומו אחרי הרפורמה אין שום מחויבות למשגיחים. איש לא לוקח אחריות על הפרנסה והתנאים של אלפי העובדים שצפויים להיפגע. יש משגיחים שלקחו התחייבויות כספיות על סמך המשכורת שהיום הם מקבלים, ומחר בבוקר הם צפויים למצוא את עצמם בלי עבודה. יצרתם רפורמה מלאת בעיות שלא פותרת שום בעיה שהייתה קיימת עד היום".