|
|
|
|
עו"ד ניצן כספי שילוני מסרה בתגובה כי בית הדין הפרטי נתן נימוק ארוך ומנומק לביטול קידושיה. לטענתה, בית הדין הרבני לא עשה דברר למענה וציפה ממנה להיכנע לדרישותיו הכספיות של הבעל הסרבן. היא ציינה כי למרות שהיה מדובר בתיק סגור שמשפטית בית הדין לא היה אמור לעסוק בו, השיג אגף עגונות גט מהבעל תוך שהיא רומזת לקשר בין פעילות האגף לכך שבי"ד פרטי השיג את הגט. | |
כספי שילוני אומרת שהאישה מעולם לא הייתה נשואה לשני גברים, הן אזרחית והן הלכתית, כי מבחינה אזרחית היא רשומה כפנויה בתעודת הזהות משום שמעולם לא נישאה אזרחית בחו"ל ופורמלית נחשבה במשרד הפנים פנויה. והלכתית כי שלושת דייני ביה"ד הפרטי קבעו שהיא פנויה. | |
|
|
|
|
|
אישה עגונה, שהייתה כבולה בקשרי אישות לשני גברים, שוחררה לחופשי בידי בית הדין הרבני. בפעילות של אגף עגונות, שוחררה האישה מעגינותה לאחר שנערכו לה חופה וקידושין על-ידי בית דין פרטי בלתי מוכר על-ידי המדינה לגבר נוסף מבלי שקיבלה קודם גט מבעלה הראשון.
לפני כשנתיים, במעמד מתוקשר, כינסה עו"ד ניצן שילוני-כספי ממרכז צדק לנשים 'בית דין' פרטי שאינו מוכר על-ידי המדינה ואינו מתמחה בדיני גירושין - אשר 'התיר' כביכול אישה מנשואיה ללא נוכחות הבעל ובלי שנשמעה כלל עמדתו, והכל לעיני מצלמות הטלוויזיה. 'בית הדין' הגדיל לעשות ו'התיר' לאישה להינשא בו במקום לבן זוג חדש, זאת בעודה נשואה לבן הזוג הראשון.
מעשה שהיה כך היה: צעירה יהודייה הכירה בפריז יהודי מרקע עברייני, גרוש ואב לילדה, וביקשה להינשא לו. האיש ניאות אך התנה זאת בכך שהנישואין לא יירשמו בעיריית פריז ואף לא ברבנות. לשם כך זומן תמורת 2,000 אירו 'רב' ישראלי שהשיא את בני הזוג כדת משה וישראל. מספר שבועות לאחר הנישואים ביקשה האישה להתגרש בטענה שחוותה אלימות גופנית ומילולית ואף גורשה מביתה בידי בן זוגה. היא פנתה לבית הדין הרבני בפריז, שקצרה ידו מלהושיע - זאת משום שהנישואים לא היו רשומים.
הניסיון לפתוח דף חדש בישראל
אשר על כן החליטה האישה לעלות ארצה ולנסות כאן את מזלה. עם הגיעה היא פתחה תיק בבית הדין הרבני כאשר היא שוהה בישראל ובעלה בצרפת. בנסיבות אלו, בית הדין הפנה את הטיפול לאגף העגונות בהנהלת בתי הדין, שאיתר הבעל בפריז והחל במאמצים לשכנע אותו לתת גט לאשתו. הבעל הסכים עקרונית, אך טען שהאישה חייבת לו כספים רבים וכי יסכים לתת את הגט רק לאחר שאלה יוחזרו אליו.
אגף עגונות בהנהלת בתי הדין שיגר שליח מיוחד לצרפת שהחל להכין תשתית להפעלת אמצעי לחץ ושכנוע הבעל במגמה להביאו לתת גט. בשלב זה ובאופן פתאומי - ניתקה האישה מגע עם בית הדין הרבני ושליחיו מישראל. בדיעבד התברר כי מאחר שהאישה חששה שלא תוכל להרות בשל גילה המתקדם, קיבלה הצעה מעו"ד ניצן כספי שילוני מ"מרכז צדק לנשים" להביאה בפני 'בית דין' פרטי של פרופ' דניאל שפרבר, שאין לו הסמכה לדיינות ואינו מתמחה בדיני גירושין, אשר אליו יצטרפו 'דיינים' עלומי שם. 'בית הדין' החליט, ללא נוכחות הבעל וללא שמיעת עמדתו, להתיר את האישה מנישואיה, ובאותו מעמד אף לאשר את נישואיה לבן זוגה החדש.
בית הדין בישראל לא הכיר ב'היתר' המפוקפק, שנעשה מבלי שכאמור נשמעה עמדתו של הבעל וע"י גורם בלתי מוסמך כמו גם בנישואים החדשים והבלתי חוקיים של האישה, והטיל צו עיכוב נישואין כנגד האישה במטרהלמנוע בעיית ממזרות בעתיד. במקביל, המשיך אגף עגונות לפעול מול הבעל המעגן בחו"ל זאת במגמה להפעיל עליו לחץ שבסיכומו של עניין יביא לשחרור האישה מעגינותה.
הבעל החדש ביקש להתגרש
למרבה הפלא, לא חלף זמן רב והתברר כי האישה פנתה לעורכת דינה וביקשה להתגרש גם מהבעל החדש. בדיעבד התברר כי 'בית הדין' שהתיר כביכול את האישה מבעלה הראשון והתיר לה להינשא מחדש לא דאג לספר לבעלה החדש כי אשתו נשואה לגבר אחר. הדבר התברר לבעל במהלך טיפולי פוריות שעברו בני הזוג אשר נכשלו פעם אחר פעם, כאשר חבר גילה את אוזנו של הבעל כי בעצם 'אשתו' נשואה לאחר. מיד כאשר הבין האיש כי שהוא נשוי לאשת-איש ביקש הבעל לנתק את הקשר עמה.
בפעילות משותפת של בית הדין בישראל עם הרב בצלאל לוי מבית דין פריז ובתיווך אגף העגונות הובא הבעל המקורי, הראשון, לבית דין פריז שם הפקיד גט כדת משה וישראל כדי שזה יינתן לאשתו. האישה הודיעה כי היא מוכנה לקבל את הגט מהבעל הראשון ולהשתחרר מבעלה, הראשון, וממי שכביכול השיאוה אליו.
העניין הגיע לגמר טוב כאשר בית הדין הרבני האזורי בנתניה בהרכב הדיינים, הרב רפאל י' בן שמעון, הרב גרשום אמיתי והרב משה חביב, מסר לאישה את הגט שנשלח על-ידי בעלה מפריז ובכך שחררו את האישה משני 'בעליה' ומן המצוקה שנקלעה אליה לאחר מעשה בלתי חוקי לכאורה ובלתי אחראי של פרופ' שפרבר ושל עו"ד ניצן שילוני כספי ממרכז צדק לנשים.
מנהל בתי הדין הרבניים הרב דוד מלכא סיפר על האירוע: "במהלך פעילותנו אנו פוגשים לצערי ארגונים הפועלים בחוסר אחריות. ארגונים אלו נוקטים צעדים מסוימים שאינם בהתאם להלכה. בצעדים אלו מצליחים אותם ארגונים לייצר כותרות תקשורתיות, אך בכותרות אין כדי להביא פתרון אמיתי למצוקתן של נשים מוחלשות שאינן מבינות את החוק ואת ההלכה. במקרה דנן מצאה האישה את עצמה כבולה לשתי מערכות יחסים ללא מוצא בגלל אותם צעדים חסרי אחריות שננקטו עניינה. אני שמח כי הפרשה הגיעה אל בתי הדין הרבניים, שהינו המוסד היחידי בישראל המוסמך על-פי חוק לקבוע את מעמדו האישי של אדם ואת כשרות נישואיו או גירושיו. ברוך ה', נמצא מזור לעניינה של העגונה והיא תוכל להמשיך את חייה".