|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
"מערכת לא יכולה לבדוק את עצמה, נדרשת בדיקה עצמאית וחיצונית". יועמ"ש המשטרה אלעזר כהנא [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
ועדת החוקה: לשקול ועדת חקירה או בדיקה
|
|
|
|
המשטרה מודה: 1,800 האזנות שלא כחוק בפרשת NSO
|
|
רוטמן: "כשיש פגיעה כה קשה בפרטיות, הגורם המפקח שכשל בתפקידו לא יכול לבדוק את עצמו; ב-1,086 מספרי טלפון ביצעו או ניסו לבצע פעולת פגיעה בפרטיות ללא הסמכה. כל מקרה של הדבקה הביא לכך שגופי החקירה קיבלו לידיהם מידע עודף, והדבר התרחש במשך למעלה מ-7 שנים" ● המשנה ליועמ"ש מררי: "איש לא העלה בדעתו שהכלים של האזנות סתר עושים משהו מעבר להאזנות הסתר"; "לא מצאנו שהייתה זליגה של חומרים. זה לא אומר שלא הייתה"
|
|
אלפים הואזנו בניגוד לחוק
|
|
יואב יצחק
|
|
המשטרה ביצעה שימוש נרחב בתוכנת פגסוס לעשרות מעורבים בתיקי נתניהו ודרכם למאות בני שיחם * כמה כלי תקשורת, ובראשם ערוץ 13, פועלים כדי לטשטש את האמת, להטיל את האחריות על גורמים זוטרים ביחידת הסיגינט של המשטרה, ובכך למנוע בירור האמת בדבר זיהום החקירה בתיקי נתניהו * מי שהכשיר את השימוש המופקר בפגסוס הוא המפכ"ל באותה עת - רוני אלשיך
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נושא האזנת הסתר הוא כמו מסיבת חתולים השומרת על שמנת, קובע יו"ר ועדת חוק חוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן, בדיונים שקיימה (יום ב', 1.5.23) הוועדה, האחד חסוי והשני פתוח, על דוח משטרת ישראל בנושא האזנות הסתר לשנת 2021 ודוח משרד המשפטים בנושא הפעלת הרוגלות על-ידי משטרת ישראל (פרשת NSO). בישיבה השתתפה עו"ד עמית מררי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, שעמדה בראש צוות הבדיקה של משרד המשפטים בפרשת NSO. פרשת פגסוס נחשפה בחלקה המשמעותי ב-News1. חשפנו מידע לפיו המשטרה ביצעה במשך שנים אלפי האזנות סתר בלתי חוקיות בתיקים רגישים תוך שימוש בתכנת פגסוס. המשטרה הכחישה זאת. הפרקליטות נתנה למשטרה גיבוי אוטומטי. הוקמה 'ועדת מררי', שהוציא תחת-ידיה דוח בעייתי, לשון המעטה. והנה עתה מוכח כי אכן נעשה שימוש בפגסוס באופן בלתי חוקי באופן נרחב ביותר. רוטמן: "הכנסת יושבת פה כגוף מפקח, כי יש אינטרס משותף לגיטימי ונכון של אכיפת החוק ושמירת הסדר ואם נופל כשל בתהליך הזה - אין גוף מפקח, כי אם מתברר שהוציאו צו האזנת סתר על מישהו לא נכון וכתוצאה כבר חשפו מידע או נעשה שימוש מודיעיני בכך, אנחנו מצפים משופט שלום או מחוזי לומר שנשיא בית משפט מחוזי נתן צו שאסור היה לו לתת והתרשל בתפקידו. "מה שהתגלה בדוח מררי הוא שמ-2015 ועד 2022 אמרו שוב ושוב - ובחלק מהמקרים גם כתבו לבית המשפט שוב ושוב - כאילו יש פיקוח על כלי האזנות הסתר, אבל זאת בדיחה עצובה אם הם לא היו מודעים ליכולות הכלי. זה אומר שבמידה מסוימת בגלל אותו כשל פיקוחי גם נגרם כשל פיקוח בגורם ב' שהוא הכנסת, שלא ידעה מה השופט יודע או לא ומה המשטרה יודעת או לא. יש את שאלת הגורם האנושי ושאלת החקירה. נניח, לצורך הדיון, שעכשיו מגיע אלי אדם עם מקור מתוך המערכת ומראה לי שעבדו עליכם וכוח הבדיקה שלכם בצוות מררי כשל, שהוגש מידע לא נכון לבית המשפט ובגללו האזינו וחקרו - למי אני פונה עכשיו שיחקור את זה? יש פה כשל מערכתי שהגוף החוקר הוא גם הגוף שכשל בין אם כמשטרה, כמפקח על המשטרה, כאחראי על מח"ש, כל מערכת החוק נגועה פה בניגוד עניינים מוסדי בלי כוונה רעה בכלל. צוות מררי זיהה ארבעה מקרים של נסיון-פגיעה בפרטיות לכל הפחות, הוצאת רכש של כספי ציבור בהיקף אדיר ללא הסמכה חוקית מספקת, כשל פיקוחי. ב-1,086 מספרי טלפון ביצעו פעולה של פגיעה בפרטיות ללא הסמכה כדין. בכל מקרה של הדבקה להבנתי נעשתה פעולה שאינה עולה בקנה אחד עם החוק. בשורה התחתונה, מספר לא ידוע של נשיאי מחוזי וסגניהם, שהם המוסמכים לאשר שימוש בכלי, אישרו שימוש בכלי לא ידוע שאסור היה להשתמש בו. זה אומר שמנגנוני ההבנה שלהם את הכלי לא היו מספקים. הצווים הללו הם באחריותם. אלמלא חסינות לנושאי משרה שיפוטית, היו נתבעים על עוולה של פגיעה בפרטיות על כל צו שנחתם. זה לא משהו שאפשר לזלזל בו. עובדה שהם לא בדקו ולכן החזקה שבדקו לא קיימת. |
|
|
|
|
|
"איך יכול להיות שלא הניפו דגל על כך שהכלי מאפשר דברים שאסור לאשר? במקרה הזה, בעקבות חשיפת עיתונאי כלכליסט התעוררנו כולנו, וייתכן שאמירות כמו חזקת-תקינות מרגיעות בעולם רגיל אבל לאחר החשיפה, אי-אפשר לומר זאת".
|
|
|
|
|
|
ח"כ טלי גוטליב (הליכוד): "יש מספר צווים שבית משפט מוסמך לתת ליחידה חוקרת. הדיון כאן הוא על הצווים המוצאים במסגרת חוק האזנות הסתר. זה תמיד צו מכאן ולעתיד, ובשום פנים ואופן לא מקנה לשאוב מידע באמצעי טכנולוגי כזה או אחר לאחור. יודעים היום שהיה שימוש בטכנולוגיה במסגרת הבקשה לצו האזנת סתר באמצעות תוכנת סייפן שהמשטרה קנתה, ולא יכול להיות שהמשטרה לא ידעה את יכולותיה מאחר שהתוכנה עברה שכלולים. איש לא יכול להעביר על עצמו את הביקורת ויש לחשוב על בדיקת הדברים בוועדת חקירה ממשלתית או ממלכתית".
|
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
ח"כ משה סעדה (הליכוד): "הבעיה בצוות הבדיקה שהיה היא אביחי מנדלבליט. הגוף שאמור לחקור הוא מח"ש, ואם עולים ממצאים של חשד לעבירה פלילית עוברים לחקירה פלילית. במקרה הזה, היועץ ניצל סמכותו ונתן ליועמ"שית לבדוק את עצמה. סיכלתם בזמן אמת את החקירה. שאלתי את המשנה בדיון הקודם האם מישהו צפה בחומרים שנשאבו שלא כדין ולא חקרו את זה. דובר על 1,800 ניסיונות הדבקה".
|
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
ח"כ עמית הלוי (הליכוד): "אם המשטרה היא האמונה על כך ואתם הייתם צריכים לפקח והיו כשלים, מתבקש שמח"ש תבדוק את השוטרים. בתיק של דוד שרן למשל הייתה הקלטה שצורפה לתיק לכאורה בשימוש של תוצר פגסוס, והשאלה - איך השרשור של השימוש בתוצרים כאלו התנהל. אני מצטרף לקריאה לבדיקה. כולנו בני אדם ויש לנו חולשות ונדרשת בדיקה חיצונית".
|
|
|
|
|
|
ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) הביע עמדה הפוכה: "כשנדלקות המצלמות גם העובדות משתנות. מה שנאמר על-ידי ח"כ סעדה, סימן השאלה לגבי הלך הרוח והיושרה, אלו דברי הבל ורעות רוח. ישבת בוועדה החסויה ואתה יודע שאין 1,800 הדבקות, ומציג כאילו מישהו הטעה את הוועדה. אתם מצטטים עובדה לא נכונה. נמצאים פה עובדי ציבור שעושים עבודתם נאמנה ותפקידם אינו לכפור בהאשמות חסרות בסיס". עו"ד חנית אברהם בכר מהנהלת בתי המשפט: בחלק בלתי מבוטל מהמקרים, בתי המשפט מצמצמים את תכולת הצו ומבקשים להטיל הגבלות נוספות ושונות - למשל קובעים האזנה רק על יעד ספציפי ולא על כל אלו שהתבקשו. בית משפט לפי החוק לא נדרש להכיר את רמת התוכנה או את הכלים שמשתמשים בהם. לשאלת מ"מ היו"ר ח"כ סעדה, האם מערכת בתי המשפט בדקה את עצמה לאחר הפרשה, השיבה שאינה יודעת וכי תבדוק את הסוגיה.
|
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
הד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "קריסת שומרי הסף בכל הדרגות שראינו קרתה כי חסרה תפיסה מערכתית. צריך ליצור חוק מעקבים דיגיטלי חדש במדינת ישראל. החוקים היום מאפשרים לעשות פורום שופינג. ההתפתחויות הטכנולוגיות יוצרות האחדה של הכלים הללו שבהם אפשר לעשות גם וגם וגם, ולכן אין שום היגיון בהבחנה בין החוקים, זה לא מאפשר להסתכל קדימה - יש לשאול את שאלות האיסוף, העיבוד והאחסון של המידע. עם איזה 'מידעים' מותר לערבב את המידע ועוד, בוודאי כשמדובר על אישור טכנולוגיות חדשות. תמשיכו לשאול שאלות זה מה שימנע את קריסת שומרי הסף בפעם הבאה".
|
|
|
|
|
|
עו"ד עמית מררי, המשנה ליועמ"שית, השיבה לטענות: "לגבי 1,086 מספרי טלפון שונים היו הדבקות או ניסיונות הדבקה. כעניין מערכתי זיהינו שהמערכת יכולה הייתה לאסוף חומרים עודפים אסורים משני סוגים - האחד, שאיבה-לאחור לפני תקופת ההתקנה, במקרים מסוימים שפירטנו בדוח, היה ניסיון להדביק התקנה קודמת שלא צלחה; וסוג שני של בעיה - חומרים שהם לא בגדר האזנת סתר. "חובת היועמ"ש לממשלה ספציפית לחוק האזנת סתר היא שהמפכ"ל יגיש מדי חודש דוח ליועמ"ש, להיתרים שניתנו לפיו והפיקוח נעשה ומשתכלל. למדנו הרבה בעקבות הכשל הזה שהוא כשל מערכתי. הלקח שיש להפיק ממנו הוא לא שהייעוץ המשפטי או מערכת בתי המשפט יאשרו כל בקשה אלא שיש לאשר מערכות מסוימות בייעוץ המשפטי למשטרה כשהוא סבור שיש חשש כלשהו, אך לא נכון שהייעוץ המשפטי לממשלה או שופט יהיה מעורב בתהליך כניסה של כל מערכת. המפקח רואה את הצווים, מעיר הערות, שואל שאלות לגבי הסמכויות, באיזה עברות ומשך הזמנים. איש בייעוץ המשפטי למשטרה לא העלה על דעתו שנעשה שימוש במערכת לא מותאמת בעניין הזה. כשכלי האזנת סתר מגיע לבית משפט ואלינו במסגרת הדיווחים, איש לא העלה בדעתו שהכלים של האזנות סתר עושים משהו מעבר להאזנות הסתר והחשיפה בכלכליסט חשפה את הכשל המערכתי הזה".
עוד הוסיפה מררי: "עשינו בדיקה מערכתית - לגבי הבדיקה אם החומרים זלגו או לא. נפרט על כך בישיבה הבאה שבאמת אבקש שתתקיים - זה לא היה במוקד הבדיקה. למרות זאת, ערכנו בדיקה מדגמית למקרים שחשבנו שאולי הייתה בהם זליגה ופירטנו בישיבה החסויה. מעבר לכך, הפרקליטות בודקת את התיקים שבטיפולה, ובכל המקרים הללו לא מצאנו שהייתה זליגה של חומרים. זה לא אומר שלא הייתה, אלא שלא מצאנו".
|
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
היו"ר ח"כ רוטמן סיכם את הדיון: "גם אם אני מקבל את כל הדברים שאמרת, סמכויות החקירה שהיו בידייך לא קיימות - אין לך כלי חקירה, ולכן אם לגבי השאלה נעשה שימוש או לא את חיה מפי האנשים שאם היה כשל הם אלו שהחזיקו במידע. זו בעיה מוסדית מבנית ועם כל הרצון הטוב והאמון המלא בטוהר כוונותיכם, האשמה או האחריות בהקשר זה מוטלת על מי שבחר ללכת בדרך זו. כתב המינוי הוא הבעיה. נמשיך את הדיון אבל אני חושב שבשנייה שפותחים בהליך חליפי לבירור העובדות ממילא פוגעים ביכולת ההליך החקירתי. אני לא יודע אם היה צורך במקרה הזה וקשה מאוד לדעת גם לאחר הבדיקה שלכם. "אני קורא לשר המשפטים ולממשלה לשקול הקמת ועדת חקירה או ועדת בדיקה בנושא. אעביר את בקשתי בלי לקבוע שנעשה כשל ברמה הפלילית. גם בנוגע להתמקדות בהליכי הרכש או העברת המידע נפלו כשלים ו מבקר המדינה כבודו במקומו בהקשר הזה. כשיש פגיעה כה קשה בפרטיות וגורמי הפרקליטות, משרד המשפטים, המשטרה ובתי המשפט לא ידעו בזמן אמת את היכולות של הכלי שהם מאשרים אותו, אני לא חושב שהכלי הנכון הוא בדיקה פנימית במשרד המשפטים. בלי הפניית אצבע מאשימה די במידע שעלה, בייחוד שיש בנושא גם משטרה ופרקליטות, זה עדיין בתוככי הגורם המפקח שכשל בתפקידו לכל הפחות. נקיים על כך דיון נוסף ואני מבקש שהשר יקבל את פרוטוקול הדיון ויחליט אם לעשות שימוש בסמכותו". הד"ר חיים ויסמונסקי, ראש מחלקת הסייבר המשרד המשפטים הגיב לדבריו: "לא הייתה מניעה להגיע למח"ש בשום שלב, ועדיין אין מניעה".
|
|
| תאריך:
|
02/05/2023
|
|
|
עודכן:
|
02/05/2023
|
|
עידן יוסף
|
|
המשטרה מודה: 1,800 האזנות שלא כחוק בפרשת NSO
|
|
ועדת החוקה קיימה (יום ב', 13.3.23) דיון בדוח משטרת ישראל בנושא האזנות הסתר לשנת 2021 ודוח משרד המשפטים בנושא הפעלת הרוגלות על-ידי משטרת ישראל (פרשת NSO). בישיבה נכחה עו"ד עמית מררי, המשנה ליועמ"שית, שעמדה בראש צוות הבדיקה של משרד המשפטים בפרשת NSO, נערכה לבקשת הח"כים גלעד קריב, קארין אלהרר, מתן כהנא, עופר כסיף, יוליה מלינובסקי ויואב סגלוביץ.
|
|
|
|
|
המשטרה הפעילה לכאורה את הטלפון הנייד של עליזה בר-יוסף כמכשיר ריגול מרחוק לאחר ששתלה בו את תוכנת הרוגלה פגסוס - טוענת ההגנה בתיק הצוללות. זאת, בנפרד מן השימוש ברוגלה לשם האזנה לתקשורת בין מחשבים. ההגנה מבקשת (6.2.23) מבית המשפט המחוזי בתל אביב להורות למדינה לחשוף את כל הבקשות, הפרוטוקולים וההחלטות ששימשו אותה לבצע "חדירה מקרופונית סמויה" בפרשת הצוללות.
|
|
|
|
|
אין אינדיקציות לשימוש בלתי חוקי של המשטרה ברוגלה פגסוס בפרשת הצוללות - קובעת (2.2.23) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, טלי חיימוביץ. היא דחתה את רוב בקשות ההגנה לחשיפת מידע על השימוש בכלי המכונה במשטרה "סייפן".
|
|
|
|
|
השימוש שעשתה המשטרה בתוכנת פגסוס בפרשת טלגראס היה תקין וחוקי לחלוטין. בפועל לא נעשה שימוש בתוצרים שהופקו באמצעות הרוגלה, ואילו חומרים עודפים שהיא השיגה מעצמה - כלל לא הופקו בידי החוקרים. כך קובעים שופטי בית המשפט המחוזי מרכז הדנים בפרשה - ליאורה ברודי, מיכל ברק-נבו ומיכאל תמיר - בדחותם את כל העתירות של ההגנה בנוגע לשימוש במערכת.
|
|
|
|
|
קרן ההשקעות Noal SCSP תרכוש ב-30 מיליון דולר את חברת הסייבר ההגנתי קונווקסום השייכת כיום לקבוצת NSO (יצרנית תוכנת הריגול פגסוס) - ממליץ (3.8.22) הנאמן בהליכי חדלות הפרעון של החברה, עו"ד אורי גאון. קונווקסום עוסקת במערכות שנועדו להגן על מרחבים אוויריים מפני כניסת רחפנים. המכירה כפופה לאישורו של בית המשפט המחוזי בתל אביב.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רון בריימן
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב  אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
|
|
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
