רוטמן: מה מקור הסמכות לאשר חקירות הסתה לעבירות טרור

חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, חברתו לסיעה של פוגל מעוצמה יהודית: "תופעת ההסתה ברשתות הולכת ומתרחבת. מעבר לכך, השלכותיה בפועל על מציאות חיינו - זה לא רק שמישהו העלה מסר או טיקטוק כזה או אחר - אלו דברים המובילים לעלייה בשיעור הפיגועים ופגיעה בחיי אדם. לפני חודשיים הוקם צוות בשיתוף ראש הממשלה והשר לביטחון לאומי כי הבינו שהדבר אינו רק הסתה מעורפלת אלא מייצר מציאות של טרור ופיגועים. הצוות עושה עבודה מדהימה, אבל מתוך 319 ניטורי הסתה לטרור היו 130 מקרים שבהם התכנים הוסרו. 38 תיקים בבדיקה שמתוכם 22 מקרים הגיעו עד כה לאישור הפרקליטות לפתוח בחקירה. אם יש כזה פער איפה ההרתעה? זו תופעה בממדי ענק ואותו פושע מבין שזה משתלם ורוב המקרים לא יגיעו לאישום וענישה.

"עדנאן עוואוי, נהג אוטובוס בקו ביתר עילית-ירושלים העלה מספר סרטוני הסתה בטיקטוק שחלקם צולמו באוטובוס. ארגון לביא הגיש תלונות עליו ליועמ"שית, לשב"כ ולמשרד התחבורה, לחברת קווים - שמשיבה שהשב"כ אישר אותו. אחיו של הנהג הוא ממבצעי פיגוע הדריסה בו אזרח נפצע אנושות. הוא עצמו מבצע פיגוע דריסה שלא נחקר בזמן שומר החומות ונפצעים שניים במצב אנוש. זה נסגר בעסקת טיעון כשהנהג ממשיך לעבוד ולהסיע ילדים. הוא מפרסם שיר הלל למחבל שרצח את נועה לזר. מול הממדים העצומים של התופעה המזוויעה שומעים קול ענות חלושה. הדבר הזה מוביל לפיגועים ואובדן חיי אדם. זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו. הדרישה שלי היא גם מהפרקליטות לראות איך לא מתעלמים ומתייחסים ברצינות".

ח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): "השימוש במונח טרור מוטה פוליטית. ההגדרה המקובלת בלשונו של נתניהו אומרת שטרור, להבדיל מלוחמת גרילה, הוא פגיעה או ניסיון פגיעה באזרחים למטרה פוליטית ונתניהו כותב בספרו שלוחמת גרילה היא לוחמה או מאבק מול כוחות צבאיים. זו ההגדרה הנכונה ולכן הטרור הגדול הוא הכיבוש עצמו, כי הוא חל על מיליוני אזרחים יום-יום שעה-שעה. מי שמוציא לפועל את הכיבוש הוא בראש ובראשונה המתנחלים, אבל גם כוחות הכיבוש. ההטיה פה היא ברירת המחדל לפיה אם מדובר על טרור מדובר על ערבים. אדם מבוגר פלשתיני הוכה מכות רצח על הגבעות שהוא מעבד ונער גבעות הוציא ציוץ של יהודים שמחים שתקפו פלשתיני. כל הדיון פה הוא פוליטי ומי שתומך באנשים האלו תומך בטרור. תמיד התנגדנו ונמשיך להתנגד לטרור ומי שתומך בטרור הוא מי שתומך בכיבוש".

ח"כ עמית הלוי (הליכוד): "הנתונים שהציגה ח"כ סון הר-מלך מחייבים לפחות חקירה. חשוב להבין מה נעשה באופן יזום על-ידי המשרד לבט"ל. מערכות האכיפה צריכות לקחת בחשבון בתי"ס ומסגדים מעבר לרשתות. עד היום בכניסה לביה"ס ממנו יצא מפגע יש סמל של פתח עם הנשקים ומפה מהים עד לנהר, זו הסתה לווריד המשפיעה בצורות הכי קשות. כך גם במסגדים כולל בטייבה ובאל-אקצה".

ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) שדיבר לראשונה בדיון ועדה בכנסת: "השאלה אם יש בכלל אכיפה של חקירה בעבירות הסתה. אדבר על אנשים שחזרו שוב ושוב על עבירת הסתה ולא קרה עם זה כלום. עכרמה צברי השתתף בכנס ארגון הג'יהאד האיסלאמי, קרא לאלימות וטרור, השתתף בטקס לכבוד מחבלי ג'נין ושכם, הילל את המחבל עודאי תמימי, הוגשו תלונות ושום דבר לא קרה. הוא נחקר ושוחרר ומצהירים שיואץ הטיפול בתיק, אך לא ברור מה קורה עם זה. לפני שבועיים שוב הוא משתתף, בכנס עם נסראללה ושום דבר לא קורה. פואד אל אמור יו"ר ועדת ההתנגדות באזור הר חברון למחרת רצח מגיני ומורד בבר בת"א, מסית ומוגשת תלונה והתיק נסגר בלי שיודעים אם נחקר או לא. יש עוד רבים-רבים".

ח"כ אריאל קלנר (הליכוד): "אנחנו רוצים לדעת איך מתכוונים לטפל בנושא. אין מקום ליותר מדי סלחנות. אזרחי ישראל סופגים את ההיקפים של ההסתה. המדינה מותקפת בטרור ולהסתה יש תוצאות יום-יום. נבקש תשובות כי כרגע המצב לא טוב".

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): "כרגע מדברים על משהו בתחום האפור. הנושא חשוב כי מהסתה יוצאים פיגועים. אני מאמינה שיש שיקולים של רגישות, שיקולים מדיניים והתמונה מורכבת יותר. אבקש לראות האם הכנסת התבקשה לדון בנושא הזה בעשר השנים האחרונות כדי לראות את הרצף ומה היו המסקנות והכלים. אסור שהדיון יהיה עריפת ראשים לפרקליטות. המון שנים הייתם בשלטון ולא טיפלתם. צריך לעשות בדק בית ולבדוק את השתלשלות העניינים ולא לעשות מניפולציה זולה".

עו"ד שלומי אברמזון ראש תחום ביטחון ותפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה: "יש פעולות של הסתה במדינה שמטופלות במישור הפלילי ויש הסרה של תכני טרור שנחשפים אליהם אזרחי המדינה, אבל מי שמעלה אותם הם אזרחי חוץ. אז נעשית פעולה רחבת היקף של הצבא המשטרה והפרקליטות להסרת אלפי תכנים כאלו כל חודש.

"השלב הראשון הוא הורדה ראייתית של התוכן והעשרה של המידע. אנחנו רוצים לראות כמה חברים יש לו, מה הייתה ההשפעה. החוק בעצם מדבר לא רק על יסוד תוכני אלא גם על יסוד הסתברותי. בהסתה לטרור - קריאה לביצוע פיגועים זו הסתה ישירה. לא צריך יסוד הסתברותי. כלומר, אנחנו לא צריכים להוכיח לאף אחד מה היה האפקט של המעשה, אבל יש דברים אחרים כמו תמיכה בפיגועים שאני לא קורא לבצע פיגוע אך אני תומך בפיגוע, שיש בהם אלמנט של יסוד הסתברותי שאותו המשטרה ואנחנו כפרקליטות בסוף צריכים להוכיח בבית המשפט ולכן יש איזשהו מקום להעשרה בשביל תשתית ראייתית ראשונית, שנאשר פתיחה בחקירה. אז התיק עובר לפרקליטות המדינה בשביל לאשר את הפתיחה בחקירה. ככל שמאושרת הפתיחה בחקירה, אז זה חוזר למשטרה, החוקרת את החשוד, מבצעת עוד פעולות ראייתיות, מחזירה את התיק לפרקליטות המחוז, אחרי שפרקליטות המחוז בוחנת את התיק ומחליטה שיש תשתית ראייתית בעניין ציבורי כמו כל תיק פלילי, התיק עובר חזרה לאישור של היועמ״ש לממשלה, שהאישור שלה נדרש מכוח החוק, החלטה של המחוקק.

"עקרון חופש הביטוי הוא חשוב ומצד שני הגבולות בעניינו הם מאוד ברורים ובכל המקרים של תמיכה בפיגועים או קריאה לבצע פיגועים נפתחו חקירות ותפתחנה חקירות, ומוגשים כתבי אישום, יסודות העבירה קבועים בחוק המאבק בטרור בהיבטים של הסתה לטרור וככה אנחנו פועלים ככל שיש תשתית ראייתית ומגיע התיק.

"יו״ר הוועדה הציג ובצדק את המתח בין העובדה שמדובר בעבירות רגישות של חופש הביטוי לבין הצורך במהירות ויעילות, ויש לבחון האם המנגנונים שנקבעו מעכבים או עומדים בקצב הטיפול הנדרש. אני יכול לומר שאין עיכובים בפתיחות בחקירות בכל הנושא של הסתה לטרור. בחודש רמדאן אישרנו עשרות פניות של המשטרה לפתיחה בחקירה בטווח של שעות, גג 24 שעות. החריגים שהוצגו במסמך שהועבר לוועדה לא מעידים על הכלל. הכלל בהיבטים של טרור הוא שפתיחת החקירות מהירה. בתיקים של מסוכנות, המשטרה פונה אלינו ותוך שעות יש תשובה. המשטרה מבצעת את המעצר על בסיס תעדופים שלה. למשטרה יש הרבה עיסוקים גם לעצור מפגעים שביצעו פעולות בפועל וגם התמודדות עם כל הפשיעה שיש במדינה.

"ברגע שהתיק עובר לפרקליטות והוא מצדיק מעצר עד תום ההליכים אלו מקצבים אחרים, בתקופת רמדאן הוגשו 5 כתבי אישום כולל אישה שפרסמה מספר פרסומים או כאלו שהלכו עם דגלים על הר-הבית וקראו קריאות. אנחנו בישיבות שבועיות אצל השר לבט"ל שהחליט להיות עם היד על הדופק. לא כל ביטוי שנתפס בציבור כהסתה עול לכדי עבירה פלילית.

"לגבי עכרמה צברי אושרה פתיחה בחקירה. היו כל מיני אמירות שחלקן יותר ברורות וחלקן פחות. זה לא מסוג התיקים של מספר שעות אלא תיק יותר מאתגר.

"בסופו של דבר לבוא ולחפש את המקומות שבהם אולי לא היינו הכי טובים או שהיה עיכוב בהעמדה לדין זו מלאכה קלה. יש דוגמאות הפוכות כמו של ראאד סלאח, כמאל ח'טיב ודוגמאות רבות נוספות אל מול הדוגמאות שאולי לא הועמדו לדין בקצב מספיק מהיר. בסופו של דבר, תיק שמגיע לפרקליטות ומצדיק העמדה לדין יועמד האדם לדין. אתה חי בעולם מוגבל של משאבים ואתה מנסה לתעדף את התיקים שיש בהם יותר סיכוי למעצר או ענישה מחמירה. אני חושב שהטיפול אצלנו יחסית מהיר".

היו"ר ח"כ רוטמן: "ראאד סלאח זו דוגמה קשה מאוד. אם היינו שומעים על מדינה אחרת שיש בה עבירה נגד הסתה ואנטישמיות והיו אומרים לנו שב-2007 נאם וב-2016 קיבל עונש היינו מאשימים שהם מעודדים להסתה נגד ישראל בגלל משך הזמן".

סנ"צ רותי האוסליך רמ"ד חקירות התייחסה לתהליך המשטרתי: "כלל החומרים שמגיעים לידיעת המשטרה מקבלים התייחסות. ההתייחסות יכולה להיות גם בחינת החומרים והחלטה שאים עבירה ותיסגר התלונה. אנחנו נדרשים למספר תבחינים כדי לעמוד בדרישות החוק, ביסוד התכני וההסתברותי. כשהחומרים מגיעים התבחינים האלו נבחנים אצלי בחוליה.

"החומרים מגיעים ממספר מקורות - מיחידות המודיעין בצבא, במשטרה, מהשב"כ או מאזרחים. הם מגיעים אליי לחוליית חוות דעת במטה הארצי שעוסקת בעבירות ביטוי. החומרים מנותבים למחוזות בימ"רים לצוותים ייעודיים לצורך העשרה של החומרים - כמה צפיות, מי פרסם, מי החשוד ועוד. המחוזות מחזירים אלינו בכל מקרה את החומרים. על בסיס כלל החומרים החוליה שלי נותנת חוות דעת אם יש הסתה וממליצים על פתיחה בחקירה. ממני זה עובר למפקד מעליי - ראש מחלקת חקירות ואם הוא מאשר את ההמלצה זה עובר לפרקליטות. שם אם מחליטים שיש סמכות לפתיחה בחקירה המענה מידי בהתאם למובהקות. בתקופת רמדאן התקבלו החלטות בהליך בהול ברמה של חצי שעה שעה. יש מקרים הרבה יותר מורכבים שנדרשות השלמות. החשוד יכול להיחקר בעבירות הסתה רק אחרי שהפרקליטות נותנת אישור".

רוטמן שאל: "כאשר כתוב בחוק 'נודע למשטרה על ביצוע עבירה תחקור' יכול פרקליט המדינה להנחות אתכם לפעול שלא בהתאם לחוק? לא כתוב בשום מקום שפתיחה בחקירה תלויה בפרקליט המדינה. מה מקור הסמכות להנחיה זו?"

עו"ד לילך וגנר ממשרד המשפטים השיבה: "עבירות הביטוי כולן דורשות אישור היועמ"שית להעמדה לדין. מכך נגזרים אלמנטים נוספים. יש גם דרישות בחוק לאישור יועמ"שית לפתיחה בחקירה במצבים רגישים בחוק, ויש גם מצבים רגישים נוספים שנמצאות שם כל עבירות הביטוי בהן אנחנו דנים כולל עבירת העלבת עובד ציבור ועוד".

רוטמן: "כאשר אני כמחוקק כותב שיש דברים שעליהם נדרש אישור יועמ"ש להעמדה לדין ובמקביל יש דברים שנדרש אישורו לפתיחה בחקירה, אולי כשהחלטתי כך התכוונתי למה שאמרתי? או שהחלטתם לקחת קולב שהמילים הכתובות בו רומזות ל'אישור העמדה לדין' והחלטתם על בסיסו לנהל את משטרת ישראל. מה מקור הסמכות? נראה לי שאת לא מכירה בסמכות המחוקק.

"המשטרה היא גוף עצמאי שאינו כפוף ליועמ"ש לממשלה. יש לה מבנה פיקודי וסמכויות בשיקול דעתה. החקיקה הספציפית מאוד ברורה ואבקש שפרקליט המדינה יגיע לדיון הבא להסביר מדוע הכניס עצמו כגורם מחליט בפתיחה בחקירה בניגוד לסמכות המשטרה לחקור וללא סמכות בחוק. עשיתם לעצמכם קיצור דרך ללקיחת סמכות. אם יהיה תהליך יותר מהיר, גם אם העונש יהיה פחות, התוצאה תהיה הרבה יותר אפקטיבית בהרתעה מפני הסתה לטרור. כרגע לא נפתחת חקירה כי מחכים לאישור חקירה מכם כי הכנסתם עצמכם כגורם ללא סמכות בחוק, ובינתיים יכול מישהו להירצח. הסמכות הכללית לתת הנחיות לאופן שיקול הדעת לא מאפשרת להכניס עצמו כגורם מאשר. עשיתם לעצמכם קיצור דרך ללקיחת סמכות שאינה נכונה.

"חומרת העונש מרתיעה ברמה מאוד מסוימת. מה שמרתיע מאוד הוא הסיכוי להיתפס והסיכוי להעמדה לדין. אם יהיה תהליך יותר מהיר, גם אם העונש יהיה פחות, התוצאה תהיה הרבה יותר אפקטיבית בהרתעה מפני הסתה לטרור".

עו"ד וגנר: "אישור היועמ"שית להגשת כתב אישום בעבירות הביטוי היה קיים תמיד ואין בכך חידוש גם לאחר שעבירת הסתה לטרור עברה מחוק העונשין לחוק המאבק בטרור. הדיונים התקיימו בוועדה זו והנושא של אישור היועמ"שית לעבירות הביטוי היה דבר שהוסכם על כולם. אנחנו לא רואים בכך הסדר שלילי לגבי כל תכלית של מערכת אכיפת החוק והמדיניות המגולמת בהנחיות היועמ"שית ופרקליט המדינה. יש להם סמכות וזה נדון בבג"צים שונים, לא רק בעבירות אלה אלא בעבירות המעלות רגישות מיוחדת".

ח"כ גלעד קריב (העבודה): "הקונסטרוקציה שבנית פה משוללת יסוד, אלא אם תראה שהנושא נדון ונדחה ע"י המחוקק. הניתוח המשפטי שלי שונה. זה שטוב היה שסמכויות היועמ"ש יוסדרו בחקיקה. ראשית, זה דבר ידוע וכל ממשלות ישראל לא טרחו לעשות זאת אך העובדה שאין חוק כזה לא אומרת שפועלים בחלל ריק. הדין הקיים הוא שהיועמ"ש יכול להנחות את גופי החקירה ואכיפת החוק ואם המחוקק רוצה לייצר הסדר אחר, בבקשה שייצר. ההתנגחות הבלתי פוסקת המאפיינת את כהונת ועדת החוקה ושר המשפטים הנוכחיים, צריכה להיפסק. זה הדין הנוהג בישראל. אפשר לקיים דיון עקרוני אם רוצים אישור לפתיחה בחקירה או לא אבל אלו לא סמכויות שהפרקליט לקח לעצמו אין שום דבר בדין הישראלי המונע זאת ממנו.

"עבירות חופש הביטוי זוכות ליחס מיוחד וזה עיקרון שאנחנו חייבים לשמור עליו כי הנזק משמיטתו גדול בהרבה מהתועלת וכל השחקנים צריכים להיות מוטרדים ממציאות בה עבירות אלו מטופלות באותם כלים כמו אחרות. עם זאת, השמירה על עקרון זה לא אומרת שאין צורך בבחינת המדיניות וההנחיות. יש לעדכן את ההנחיות ולבדוק אם הן מתכתבות עם המציאות של חיינו. המצב הנוכחי היום אינו דומה למצב בו לא היו רשתות חברתיות.

"עלינו לקבל נתונים כמה 'מידעים' צריכים כדי להביא לפתיחת חקירה, כמה בקשות מתקבלות וכמה נדחות, כמה זמן עובר מרגע קבלת המידע עד החלטה. הרעיון הזה שמתנקזים 'מידעים' לגורם ברמה הארצית ואחרי זה למחוזות ואז הכרעה ראשונית ומעבר לפרקליטות וחזרה למחוזות והשלמת חקירה זה נשמע לכל אדם סביר כתרשים זרימה עם יותר מדי קוביות. אם תראו נתונים שזה רק נשמע כך אז הכל בסדר. זה עלול להוביל מעבר לחוסר הרתעה ואפקטיביות גם לעינוי דין".

שי גליק, בצלמו: "הפינג פונג גורם לעיכוב בקבלת החלטות. במקרי חקירות להסתה פרק הזמן צריך להיות תוך שנה לכל המאוחר. תיק דגל כמו של היבא יזבק לוקח ארבע שנים וחצי, יש החלטת נציבות ועדיין אין החלטה בפרקליטות. במקרה של איימן עודה עברה שנה וחצי ללא החלטה. ש פה מקרי דגל שהפרקליטות נרדמת עד פתיחה בחקירה".

עו"ד מוריס הירש, יועמ"ש מבט לתקשורת פלשתינית: "ב-2015 כשהחל גל פיגועי הסכינאות הייתי פרקליט איו"ש ונדרשתי לגבש מדיניות בזריזות כלפי ההסתה ברשתות וידעתי להגדיר במדויק את המקרים שמעמידים לדין במהירות ומקרים פחות מובהקים שהובאו אלינו לדיון. יודעים לכמת את האירועים שהחלו אז וכמה כתבי אישום הוגשו. הדברים עבדו בקצב מהיר מאוד. הכשל הגדול הוא הטרטור במעבר לפרקליטות וחזרה, מדובר בעיכוב שלא לצורך, כל שוטר במשטרה יכול לקבל את ההחלטה הזו על פתיחה בחקירה. הדברים הללו לא צריכים לעלות לרמה הכי גבוהה. ההסתה לטרור היא לרוב די שבלונית וראינו זאת במאות כתבי אישום שהגשנו בפרקליטות איו"ש".

עו"ד יוסף אקרמן, יועמ"ש ארגון "עד כאן": "אי ההעמדה לדין של יונתן פולק אשר הסית לאלימות קשה עוד בפברואר 2020, מהווה סימן ודגל להתנהלות הכושלת של הפרקליטות בהיבט זה. משך הזמן בהעמדה לדין חייב להתקצר על-מנת שיהיה גורם מכריע בהרצאה כלפי גורמים קיצוניים".

היו"ר רוטמן סיכם: "לדיון הבא נבקש מספרים ולוחות זמנים - משכי זמן, כמה תיקים יושבים אצלכם מעבר לזמן הבסיסי בהנחיית היועץ. בנוסף, הוזכרו בישיבה מספר מקרים שאני תוהה למה הם עדיין פתוחים. בוודאי אלו שיושבים יותר מהנחיית היועץ".