פרטים אישיים
נשוי בשנית. אב לשישה, שלושה מהם מנישואיו הראשונים שהסתיימו בפרידה ושלושה מנישואיו השניים. תושב לונדון.
מידע אישי כללי
נולד בפתח תקווה. הצעיר מבין שני בניהם של רנה, ניצולת שואה ילידת פולין ושרגא, יליד פולין, שבס. גדל בעיר גבעתיים. בנעוריו היה פעיל כחניך ומדריך בתנועת הנוער העובד והלומד.
את שירותו הצבאי עשה כלוחם ומפקד כיתה בנח"ל המוצנח וכחבר גרעין נח"ל אשר התיישב בהיאחזות ברמת הגולן. ב-1972 אוזרחה ההיאחזות והיתה לקיבוץ אפיק. ב-1973, זמן קצר לפני תום שירותו הסדיר, פרצה מלחמת יום הכיפורים במהלכה השתתף בקרבות בחזית הדרום.
פרטי השכלה
בעל תואר ראשון במנהל עסקים מאוניברסיטת ניו הייבן בארצות הברית.
ניסיון בעבודה
לאחר שחרורו מצה"ל מונה למרכז המשק בקיבוץ אפיק, כמו כן שימש בתפקיד רכז ההכשרות של הנוער העובד והלומד שנערכו בקיבוץ. בשנים לאחר מכן החל בפעילות ציבורית במסגרת התק"ם (תנועה קיבוצית מאוחדת) ומפלגת העבודה והיה חבר בקבוצת פעילים פוליטיים אשר היתה מזוהה עם יגאל אלון ובהמשך עם יצחק רבין.
ב-1978 מונה ליושב-ראש ועד ישובי הגולן, יושב ראש החברה הכלכלית לפיתוח רמת הגולן ולזמן מה כיהן גם בתפקיד ממלא מקום ראש המועצה האזורית גולן. בראשית שנות ה-80 היה ממובילי קמפיין ציבורי שנועד לקדם את סיפוחה של רמת הגולן לישראל. הקמפיין השיג את יעדו ובדצמבר 1981 חוקקה הכנסת את חוק הגולן אשר החיל את הריבונות הישראלית ברמת הגולן.
ב-1984 מונה על ידי שר הביטחון יצחק רבין לשמש כעוזרו לענייני התיישבות. מאותה עת ואילך הפך לאחד האישים המקורבים לרבין ומעורבים בפעילותו הפוליטית. במקביל לתפקידו כעוזרו של רבין שימש כחבר דירקטוריון במספר חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים, דוגמת: מנהל מקרקעי ישראל, התעשייה הצבאית, הבנק למסחר, התעשייה האווירית ועוד.
במערכת הבחירות לכנסת ה-13 (1992) שימש כמנהל הקמפיין של מפלגת העבודה. לאחר נצחונה של המפלגה בבחירות והקמת הממשלה בראשות יצחק רבין מונה לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה. בכהונתו בתפקיד זה נחשב לאחד הגורמים הביצועיים המובילים בממשלת רבין, מעמד שהקנה לו את הכינוי "המנכ"ל של המדינה". בין היתר עסק בקידום ביצועם של מיזמי תשתיות לאומית (כבישים ומחלפים, גשרים וכדומה) וכן בקידום בנייה מואצת של יחידות דיור (כחלק מהתמודדות עם העלייה ההמונית לישראל ממדינות חבר העמים).
לאחר רצח רבין פרש משירות המדינה ועבר לפעילות בעולם העסקים. שימש לזמן מה כיועץ מיוחד לחברת המשביר המרכזי. לאחר מכן החל לעבוד כיועץ עבור איש העסקים מרטין שלאף ופעל בשירותו למען הקמת הקזינו ביריחו.
ב-2002 נמנה עם מייסדי חברת RSLB (בשותפות עם אמנון ליפקין שחק, יובל רבין וגיל ברגר) אשר עסקה במתן שירותי ייעוץ ושתדלנות לחברות אשר ביקשו לפעול בשוק האמריקאי. למן הקמתה כיהן כיושב-ראש החברה. כמו כן עסק במתן שירותי ייעוץ פוליטי למנהיגים ומפלגות במדינות שונות, בהן: רומניה, אוסטריה, הונגריה, סרביה ועוד.
מנהל פעילות השקעות בתחום הנדל"ן בכמה ממדינות אירופה ובמסגרת זו השקיע ברכישת מספר בתי מלון ובנייני משרדים.
ב-2017 נמנה על מייסדי חברת הסייבר HolistiCyber ומונה לכהן כיושב-ראש החברה.
פעילות ציבורית
שימש כחבר הנהלת עמותת מרכז רבין. כמו כן פעיל בעמותת על"ה נגב המפעילה כפר שיקומי לצעירים בעלי צרכים מיוחדים.
הרשעה בפלילים
בשנת 2000 הורשע בבית הדין המחוזי בעבירות מרמה, הפרת אמונים ושוחד זאת בנוגע לתפקודו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה. פרטיה המלאים של הפרשה נאסרו לפרסום. נידון לשנתיים מאסר בפועל, שנת מאסר על תאני וקנס כספי. ב-2003 פסק בית המשפט העליון בערעור שהגיש על פסק הדין וגזר הדין וזיכה אותו מכל ההרשעות. לאחר הזיכוי הגישה המדינה ערעור ובקשה לדיון מול הרכב מורחב בבית המשפט העליון. ב-2004 פסק בית המשפט העליון בערעור והרשיעו בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים, זאת לאחר שנקבע כי בשני מקרים שונים פעל כמנכ"ל משרד ראש הממשלה לקידום עסקיהם של מקורבים לו, במקרה אחד לקידום עסקת רכש של ציוד בטחוני למדינה זרה ובמקרה השני לקידום מיזמי בנייה מול רשויות התכנון והבנייה בישראל. לאחר ההרשעה הושב התיק לבית הדין המחוזי בתל אביב לגזירת העונש. ב-2005 נקבע עונשו– קנס כספי בסך 50 אלף ₪.
