לפני מספר ימים פורסם החלק הגלוי של דוח ועדת המשנה של ועדת חו"ב של הכנסת בעניין תיפקוד מערך המודיעין בכלל, ותפקודו טרם ובמהלך מלחמת המפרץ, בפרט.
לא הסתפקתי בכותרות, קראתי את הדו"ח כולו, מרביתו בעיון ומיעוטו ברפרוף.
מסקנה מרכזית אני מסיק מהדוח: בכנסת הנוכחית, מאד לא אוהבים את אמ"ן, כמעט עד כדי הפעלת כל הרעשנים ורקיעה ברגלים בכל פעם שמושמע השם אמ"ן.
ואפילו עד כדי תליית כל יחידות המשנה שלו על עצים גבוהים בחצר העיר.
- אמ"ן הפריז בהערכת כמות הטילים
- אמ"ן הפריז בהערכת העוצמה וההיקף של הנשק הכימי
- אמ"ן גדול מידי
- מומלץ להפריד את אמ"ן מיחדת האיסוף המרכזית שלו (ולאזרח אותה, כמו באמריקה, "עטורת" המודיעין המדויק, לדוגמא 11 בספטמבר)
- מומלץ לנתק מאמ"ן יחידות מחקר מרכזיות ולהעבירן למוסד ו/או לגופי מודיעין אחרים
ועוד ועוד המלצות, אשר גם אם הן מופיעות בדוח הגלוי, החינוך (אולי המטופש) שלי לא מאפשר לי לחזור עליהן כאן - על לוח המודעות של המדינה.
לא אכנס לפולמוס עם הנתונים וגם עם המסקנות.
אזכיר רק שתי נקודות מרכזיות העולות מן הדוח:
1) אמ"ן הוא הגוף היחידי מבין גופי המודיעין שהפעיל אמצעי ביקורת עצמיים, טרם נולדה ועדת החקירה של הכנסת.
2) יועץ ועדת החקירה של ועדת חו"ב של הכנסת היה שבתאי שביט, ראש המוסד לשעבר.
מעניין, מעניין איך היה נראה הדוח אם יועץ הוועדה היה ראש אמ"ן לשעבר.