אתמול (19.12.10) התבשרנו כי השר לביטחון הפנים,
יצחק אהרונוביץ, החליט על שני מינויים חשובים. האחד הוא המפכ"ל הבא של משטרת ישראל, ניצב
יוחנן דנינו. השני הוא מנכ"ל המשרד לבט"פ, רב-גונדר (בדימוס)
יעקב גנות.
ניסיון נואל לעכב את ההכרזה על המפכ"ל הבא נעשה על-ידי התנועה לאיכות השלטון בישראל ועל-ידי ניצב משנה (בדימוס) ד"ר סיימון פרי, בעתירה שהגישו לבג"ץ. הבג"ץ, בהחלטה כי על המשיבים להגיב לעתירה עד לתאריך 20.1.2011, לא מנע את הכרזת השר על מינויו של ניצב יוחנן דנינו למפכ"ל, אבל גם לא דחה את העתירה על הסף (בג"ץ 9310/10).
ראשית, ברכות לשר אהרונוביץ על הבחירה המוצלחת של ניצב יוחנן דנינו. בחרת לכהונה הרמה באדם ראוי המתאים לתפקיד, והתפקיד מתאים לו. למען האמת, ככל הנראה, ניצב יוחנן דנינו לא היה בעדיפות הראשונה אצלך. אם היה כזה, לא היית מחכה זמן כה רב בפנייתך ל
מבקר המדינה,
מיכה לינדנשטראוס, לקבל את התייחסותו למינויו של ניצב דנינו בעקבות כמה עניינים הנבדקים במשרדו, ובהם נקשר שמו של דנינו או שהוא הנילון בהם.
למעשה, השר אהרונוביץ, פנייתך למבקר המדינה באה רק אחרי שניצב אורי בר-לב הודיע ברבים שהוא מסיר את מועמדותו למפכלות. יש להצטער שראית מלכתחילה בניצבים אורי בר-לב ו
אילן פרנקו מועמדים ראויים למפכלות, וכנראה העדפת אותם על פני אחרים. ברשימות קודמות כתבתי ונימקתי כי מועמדותם למפכלות הייתה לא ראויה. אם היית נותן דעתך לטעמים הפוסלים את מועמדותם, ייתכן והיית חוסך "דם רע" רב ומיותר שנשפך לשווא סביב מינוי המפכ"ל.
בשנים האחרונות התפתחה נטייה משונה מצד שרים לביטחון פנים להיכשל פעם אחר פעם במינוי מפכ"ל.
צחי הנגבי טעה בהחלטה כאשר בחר ב
משה קראדי וחטא חטא גמור בדרך המבישה בה הודיע על החלטתו.
אבי דיכטר טעה כאשר הדיח את ניצב (כתוארו אז) בני קניאק מתפקיד הסמפכ"ל, כאשר משה קראדי הקדים התפטרות להדחה על-רקע דוח ועדת זיילר. טעות נוספת עשה דיכטר כאשר ניסה למנות את יעקב גנות לתפקיד המפכ"ל. דיכטר ויועציו גילו אטימות וכהות חושים לרבב שדבק בגנות. רבב שהיה בו די כדי לפסול אותו לתפקיד המסמל יותר מכל תפקיד אחר במדינה את אכיפת החוק.
ברשימה קודמת ברכתי את היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, שגילה נחישות ומנהיגות מקצועית, והתיר למנות את ניצב יוחנן דנינו על אפו וחמתו של מבקר המדינה. כתבתי ביקורת נוקבת על התנהלותו של מבקר המדינה והעליתי חשש שמא תהליך הבדיקה יקבל פוקוס מעוות - לרעת דנינו. עתה אני מקווה כי מבקר המדינה לא ייצא מגדרו להצדיק את התנהלותו ולהגן על כבודו בעימות שהכריז על היועמ"ש - על גבו של יוחנן דנינו.
יעקב גנות מתאים וראוי לשמש כמנכ"ל המשרד לבט"פ - אך לא רצוי למנותו
יעקב גנות לא היה ראוי לשמש כמפכ"ל. לא אחזור על הדברים שבית המשפט אמר עליו. אלמלא טעה אבי דיכטר ובגדול, היו שוכחים את הדברים הקשים שנאמרו על טוהר מידותיו של האיש. יעקב גנות הוא איש חרוץ בעל אנרגיות בלתי נלאות. בתפקידים רבים שמילא בשנים האחרונות ובהם: ראש אגף התנועה, ראש מנהלת ההגירה, ובעיקר נציב שב"ס, עשה מהפכות של ממש והטביע חותם בל ימחה. לאחר שפשט מדיו הספיק למלא עוד שני תפקידים ממלכתיים חשובים (ראש מנהל האוכלוסין ומנכ"ל משרד התחבורה). למיטב הבנתי גם את התפקידים האלו מילא על הצד הטוב ביותר.
מנכ"ל משרד לבט"פ אינו מפכ"ל. אין לו סמכויות בתחום אכיפת החוק כפי שיש למפכ"ל. אין לו סמכויות מבצעיות, והוא אינו מהווה סמל לאכיפת החוק כפי שמסמל המפכ"ל. מנכ"ל הוא סוג של משרת אמון של השר הממונה עליו. מקובל כי בחילופי שרים מתחלפים גם מנכלים. מפכ"ל לא אמור להיות משרת אמון. כאשר מתחלפים שרים, או אפילו כל הממשלה, הוא נשאר בתפקידו עד לסיום כהונתו.
לכן הרבב שדבק ביעקב גנות דוהה כאשר עומד על הפרק מינויו למנכ"ל המשרד לבט"פ. התנגדות למינויו מטעם זה היא רדיפה לשמה, צדקנות ומוסרניות עד כדי הינתקות מהמציאות או אף צביעות. יחד עם זאת, מינויו של גנות לתפקיד המנכ"ל אינו רצוי. לא זו אף זו, הוא מעלה תהיות על התנהלות השר לבט"פ וכוונותיו.
נראה כי השר לבט"פ נוטה לקבל על עצמו תפקידים אופרטיביים שאינם מקובלים בשיטת המשטר בישראל, כאשר שר אינו טכנוקרט. באסון המ"ד והמגה-שריפה בכרמל תפקד השר כמעין מפקד בשטח. ייתכן ודחף כלשהו מניע אותו לשמש בו-זמנית כנציב "על" לשב"ס ומפכ"ל "על" למשטרת ישראל. יעקב גנות הוא איש דומיננטי מאד. הוא יעשה כמיטב יכולתו - ויכולתו מוכחת - להעביר למשרד לבט"פ יותר ויותר פונקציות על חשבון הגופים הסטטוטוריים הפועלים במסגרת המיניסטריון בו עסקינן, ומהם.
המסורת הדמוקרטית בישראל אינה אוהבת, בלשון המעטה, שדרג פוליטי נכנס לניהול בשדה ובא במקום הגופים הציבוריים המקצועיים. השיטה הדמוקרטית לא סובלת עודף התערבות של דרג פוליטי בענייני אכיפת החוק.
הכוונה למנות את יעקב גנות למנכ"ל בט"פ, אם אכן נכונה היא, מבשרת על כוונה להפוך את המשרד לבט"פ למשרד מנהל ומבצע, במקום משרד מפקח ומנחה מדיניות. לכן מינויו של גנות לתפקיד המנכ"ל אינו רצוי. אין צורך להכפיש את האיש ולמרוח שוב על גבי העיתונים את דברי בית המשפט עליו. די זה די (enough is enough). אסור להתבלבל בין מהות תפקיד המפכ"ל ובין תפקיד המנכ"ל. אבל גם אתה אדוני השר, חשוב פעם נוספת. אין לך צורך לטעות שוב.
המינוי של
חגי פלג כמנכ"ל לא היה מוצלח, ואם נכפה הוא עליך על-ידי ראש מפלגתך השר ליברמן, אני בטוח שתרצה לשכוח אותו. ההתפטרות של ראש הרשות להגנה על עדים מאוימים, מר אריה ליבנה, האיש מהמצוין הזה, אומנם באה כנראה בגלל חגי פלג, אבל העלתה שאלה נוקבת איפה אתה היית בכל הסיפור הזה. אל תכפה על עצמך מינוי נוסף והתנהלות שאינה מיניסטריאלית. אינך מפקד "על" של המשטרה ושב"ס ואינך המנהל של המפכ"ל והנציב. אתה הדרג המדיני, נציג הציבור הבכיר במיניסטריון. קח לך מנכ"ל המתמצא בתקציבים, בארגון ותכנון, בעבודת מטה. שיהיה אדם מאיר פנים ולא דורסני ושתלטן.
יעקב גנות הוא אכן "בולדוזר" - אבל תפקיד המנכ"ל דורש יכולת תנועה קלה ומהירה. בולדוזר, אתה יודע כבוד השר, כבד ומסורבל הוא ועלול לעלות ולדרוס ולהרוס נכסים.
מר אהרונוביץ, תשאיר את הבולדוזר לחרוש בשטחים אחרים.
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
