הקושיה החמישית

הכל התחיל מטעות יסודית ועמוקה, אשר טעיתי ערב החג: עשיתי ספונג'ה בבית.

שטפתי את הסלון, את המטבח ואת פינת האוכל. מירקת את הרצפות בחדרים, וכשהגעתי לחדר השרותים, אוי לי ואבוי לי - החלקתי, חטפתי שוס רציני בישבן וביד.

שכבתי לי על המרצפות, לקום לא יכולתי - וידאתי (כמו בסרטים) שאני מזיז את הידיים והרגליים - ואמרתי לעצמי, כולה שריר - שעה-שעתים הסיפור מאחורי.

עברתי בזחילה למיטה, חלפו שעתיים וגם ארבע שעות, חלף יום ועוד יום - והשריר המרושע הזה לא משתחרר.

מרחתי בן-גיי פורטה פלוס פלוס אדום - משפחתי נטשה את הבית מהריח, לא עזר - בלעתי קוקטילים שאשתי הביאה לי (רק בשביל זה היה כדאי לפתוח את המסיכות) והשריר - עשה עוד שריר.

במאמץ רב העמדתי עצמי על קביים, אישתי הסיעתני למיון תל השומר - לשבת לא יכולתי אז עמדתי, איזה 3 שעות על הקביים - עד שראני רופא.

תוך כמחצית שעה - במהלכה בוצעו צילומים + CT, אובחן שבר באחת מעצמות האגן, שבר מרוסק בשורש כף היד - ועם כל הבלגן - יצאתי מבית החולים, לשמחתי, בו ביום, ידי מגובסת, הוראת מנוחה לאגן ודרישה לביקורת תוך שבוע.

אם נתעלם שהטעות של הספונג'ה, מטעות ההחלקה, מההמתנה הארוכה שלי בבית עד אשר הלכתי לבית החולים ומההמתנה הארוכה במיון, הרי שלכולנו מגיע ציון 10 - היתה תאונה, יש אבחון יש תוכנית טיפול ושיקום - 10, ממש 10.

כאשר הגענו עם סיכום המחלה לדלפק הזימון, במטרה להתחיל את הוצאתה לפועל של תוכנית הטיפול והשיקום, ולזמן תור לשבוע שלאחר מכן, קיבלנו תור לשישה (6, SIX, סיתה, זעקס) שבועות.

"תגיעו הבייתה, תפקססו את סיכום המחלה למספר זה וזה, והם יקיימו את הוראת הרופא במיון ויתנו לכם תור תוך שבוע, לא לדאוג, הכל יהיה בסדר, תסמכו עלינו, מילה זו מילה, READ MY LIPS", אמרו לנו.

באנו הביתה, כתבנו - פיקססנו - והתשובה: שישה (6,SIX, סיתה, זעקס) שבועות, ביקשנו התחננו, צעקנו, צעקו עלינו - תל השומר לא זז רוורס: שבר באחת מעצמות האגן, שבר מרוסק בשורש כף היד - שישה שבועות לביקורת ראשונה.

למזלנו אנו צעירים (הכל יחסי), ויש לנו ביטוח רפואי וביטוח משלים, ויש לנו ברוך ה' גם יד לכתוב (על אף השבר) ופה לא קטן גם כן - אנו גם מכירים את כתובתו הדואר האלקטרוני של האנשים הבכירים במערכת (הכל מפורסם באינטרנט) - ובסופו של דבר תוכניותיו העקומות והמקוממות של תל השומר - שובשו, ששת השבועות התקצרו לשבועיים, היום ראינו את הרופא המומחה.

מסקנת הביקורת (כולל צילומים) הייתה כלדקלמן: האגן מחלים, תשובה סופית מחר, וביקורת תוך שבוע במרפאת כף יד, לצורך החלטה אם לנתח את היד או לא - "תלכו הבייתה, תפקססו, סמכו עלינו, תוך שבוע" באנו, פיקססנו, התקשרנו - "בין חודש לחודשיים" אין תורים לפני כן.

הפעם היינו כבר מנוסים, ומשהזכרנו את כתובת המייל של מנכ"ל משרד הבריאות - נפתרו בעיות העומס בתל השומר ונקבע תור ליום ד' הקרוב. הבטיחו שבוע, קיבלנו שישה ימים.

דני נווה יקירי, מכובדי ביבי נתניהו: שניכם שרים, שניכם אחראים על מערכת. יש בה אנשים נפלאים, ויכולות מדהימות. יש לי עדויות אישיות על מסירות אין קץ, על מקצועיות, על אנושיות - על צעדים ענקיים שצעדה המערכת בשנים האחרונות.

גם במקרה שלי, אם מסתכלים נטו על שעות הטיפול הבדיקות והאבחון, יש רק מילות שבח בפי. אך מה שקורה עד הטיפול, ובין הטיפולים, הדחיות, ההמתנות, עד כדי הזנחה פושעת (לדעתי) את זה אתם חייבים לתקן.

לא ייתכן שרק המתים או החצי מתים יקבלו טיפול (ומי יודע אם הם מקבלים). לא ייתכן שמי שנכנס לבית החולים על הרגליים, ויוצא על הרגליים - מעמיס את המערכת רק במינימום ההכרחי ואפילו פחות מכך, ייתקל בכאלה החלטות מטופשות ומקוממות של סגל רפואי ומינהל רפואי ובקירות אטומים כאשר הוא מערער.

אתם מלמדים אותנו או לשלם שוחד (ללכת לרופאים באופן פרטי כי דרך המערכת הממשלתית הם בפועל אינם נגישים), או להפעיל קשרים (ויש לי, אך אני נמנע מלהפעילם טרם כלו כל הקיצין), או להפוך שולחנות (לכתוב למנכ"ל ולהתלונן זה אותו דבר) - ומה עם אלה שאין להם כסף, ואין להם קשרים, וגם להפוך שולחן אינם יודעים או אינם יכולים?

האם החברה הישראלית ממיתה את חוליה אט אט?, האם ייתכן שאנו נתונים לאנשים להירקב עם שברים לא מטופלים והחלטה על ניתוח מתקבלת שישה שבועות אחר התאונה ולא בסמוך לה או שבוע אחריה, כפי שדורשים הרופאים המאבחנים וכפי שקובע ההגיון הסביר?

ולצערי התשובה היא כן. אנחנו מזניחים את חולינו, אני בעצמי ראיתי, אני ממש עכשיו בסרט הזה.

ולסיכום:

זה שגברים צריכים להימנע מעיסוקים שאינם מתאימים להם, כבר הסבירו לי חברי (ואצו רצו לעשות קניות לחג ולנקות את הבית, כמובן "באופן חד-פעמי") - אך על תיאוריות כאלה אסור למערכת הבריאות לסמוך. ייתכן שעל אף המקרה שלי יהיה איזה טיפש אחד או שניים שימשיכו לספנג'ג' - ועבורם ועבור כל הנשים, שזה תפקידן, רק עבורן אתם חייבים למצוא פתרון.

ומעבר לצחוקים: מחקרים מראים שהספונג'ה טובה לבריאות - לבריאות הגברים והנשים גם יחד. הספונג'ה איננה הורסת - רק מערכת הבריאות קורסת, היא קורסת עם המון טוב שיש בה, עם המון יכולת ומיקצועיות שיש בה. היא קורסת לשווא - היא קורסת לא בגלל זדון, היא קורסת בגלל רשלנות. אנא התעוררו נא שם חברינו השרים בירושלים, היום עוד אפשר לתקן - מחר זה אולי כבר יהיה מאוחר.