|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
כרזות נגד שי ניצן [צילום: פלאש 90]
|
|
|
תורת המלך ושלומה של מלכות
|
|
אפשר להתווכח על תוכנו ועל סגנונו של הספר "תורת המלך". ניתן גם לטעון שפרשנות הלכתית איננה עניין למגרש הפלילי, אבל אי-אפשר להסכים שאזרח כלשהו, נכבד ככל שיהיה, יחליט אם הוא מתייצב לחקירה במשטרה. עוזרו הבכיר של היועץ המשפטי לממשלה תורם מבט אחר על פרשות הרב דוב ליאור ועו"ד שי ניצן
|
|
|
|
|
|
|
| במהלך פגישה עם קצין משטרה בכיר שניסה שוב לשכנע את הרב להתייצב מרצונו לחקירה, הוזכר קיומו של הצו, ואז דאג מי שדאג לפרסם זאת, ולהצית בהזדמנות זו "מלחמת דת ומדינה" וקמפיין נוסף נגד מערכת המשפט | |
|
|
|
|
כבכל שבת, גם בשבת האחרונה, עלעלתי - בעוונותיי גם במהלך התפילה - בעלוני השבת בבית הכנסת; לאחר מכן בבית, בין סעודת שבת ללימוד ומשחק עם הילדים, הספקתי אף לדפדף בעיתוני המגזר. באופן ממש לא חריג, קראתי גם הפעם התייחסויות וביקורות חד-ממדיות, שחלקן אף חסרות יסוד, על עניינים הקשורים במערכת המשפט ובהחלטות היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות.
מערכת היחסים הטעונה בין המגזר הדתי-לאומי למערכת המשפט בכלל, ולגורמים מסוימים בה בפרט, היא עניין מורכב, שגם יריעתם הרחבה של עיתוני ועלוני השבת תקצר מכדי להידרש אליו כדבעי, ודאי כשהשעה דוחקת. ואולם בכל זאת, פטור בלא כלום אי-אפשר, ולכן אבקש להתייחס, ולו בתמצית, לנושא מרכזי שעמד בבסיס הביקורת - בחלקה משולחת ונעדרת בסיס - אשר הופנתה כלפי משרד המשפטים בשבוע האחרון.
מדובר בעניינו של הרב דב ליאור, שזומן לחקירה במשטרה בגין מתן "הסכמה" לספר "תורת המלך", המצדיק על-פי החשד הריגת גויים חפים מפשע, ואפילו תינוקותיהם, לשם "נקמה" ו"מידה כנגד מידה" גם במסגרת "הכנעת הרשעות". "הסכמה" זו פורסמה במבוא לספר, הגדירה את הספר כ"יצירה נפלאה" וציינה כי מדובר בתחום שהוא "די אקטואלי" לזמננו. הרב ליאור התעלם מהזמנתו לחקירה במשטרה, סירב להתייצב שוב ושוב, ועל כן לבסוף הוצא נגדו צו מעצר, שנועד אך להבטיח את התייצבותו לחקירה.
כמי שלמד שנים רבות בישיבה תיכונית, ישיבה גבוהה וישיבת הסדר, וכמי שילדיו מתחנכים בחינוך הדתי-לאומי, יש לי כבוד רב לתלמידי חכמים, אף אם לא אחת נבצר ממני להבין מעשים או התבטאויות של חלק קטן מהם. יש לי גם כבוד בסיסי לחיבורים תורניים ולמחבריהם, אף שאיני יכול להימנע מלציין - בסיפוק - כי רבנים רבים וחשובים הביעו כבר דעתם הנחרצת נגד תוכנו וסגנונו של הספר "תורת המלך", ונגד מה שנראה בעיניהם - ואם יורשה לי הקטן, גם בעיני - כחילול השם וכעיוות בוטה של התורה, המוסר היהודי ורוח ההלכה.
אולם הנושא שעל הפרק איננו הספר "תורת המלך", תוכנו וסגנונו. על כך ניתן להתווכח, ואכן נשתברו כבר קולמוסים רבים בעניין זה. הנושא הוא סירובו של הרב ליאור להתייצב לחקירת משטרה, שאליה הוזמן כדין. ניתן לטעון - ואף בלהט - כי האמירות בספר אינן מהוות הסתה לגזענות או לאלימות; ניתן לטעון גם כי פרשנות הלכתית וציטוטים תורניים, אינם עניין למגרש הפלילי; ניתן אף לטעון כי "הסכמה" לספר אינה מהווה בהכרח הסכמה והזדהות עם כל עמוד ושורה בו. שעתן של טענות אלו עוד תגיע, הן ייבחנו בכובד ראש, יישמעו הדעות השונות והיועץ המשפטי לממשלה יכריע בעניין בסופו של דבר. אך מה שלא ניתן לטעמי לומר הוא, כי יכול אדם - נכבד ככל שיהיה - להחליט אם להתייצב לחקירת משטרה אם לאו. במדינה שבה נחקרו נשיאים, ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת, שופטים ודיינים, לא ניתן לבקש כי לרבנים תינתן חסינות מיוחדת בהקשר זה ופטור מהתייצבות לחקירה.
פתיחת פתח בעניין זה ומתן פטור במקרה אחד, יגררו מטבע הדברים בקשות ל"פטורים" של גורמים אחרים, מכל קצות הקשת הפוליטית והחברתית במדינתנו המקוטבת, כשכל אחד מהם יפליא בנימוקים ובטיעונים מדוע אין לחוקרו ומדוע זו "חקירה פוליטית" המכוונת "נגד ערבים", "נגד חרדים" וכיוצא בזה. מכאן תהא כבר סלולה בבטחה דרכנו לאנרכיה.
|
|
| המדינה שכנגדה מתריסים כאן, היא אותה מדינה שבשמה נושא הרב ליאור תפקידים ציבוריים. זו גם אותה מדינה שלא רק חייליה מגינים על יישוביה, אלא גם משפטניה (כולל שי ניצן) הגנו ומגינים בבתי משפט על ביטחונה ועל נושאים הנוגעים לשמירת ביטחונם של יישובים ביהודה ושומרון, וביניהם גם עניינים הנוגעים לקריית ארבע, מקום מגוריו של הרב ליאור | |
|
|
|
לעיתים יוצא לי לומר לעמיתים בעבודה, שיש "להרחיב" את גבולות (העיתון) הארץ בהתייחסותם לנושאים מסוימים, שכן לא בהכרח מוצגת שם מלוא התמונה והשיקולים הרלוונטיים. דומני גם שכדאי עד מאוד שתוקפיו ומשמיציו של שי ניצן יבדקו "בשבע" עיניים (וד"ל) האם העיתונות המגזרית מספקת להם מידע מלא המשקף נכונה את המציאות בעניינים אלו. כמי שמכיר את העובדות מקרוב, ולא רק דרך התקשורת המגזרית, אני משוכנע שהתשובה לכך שלילית.
"הווי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו", אמרו חכמינו (אבות, פ"ג, משנה ב'). הדברים נאמרו לכאורה ביחס לשלטון זר (ראו הברטנורא שם), ובעיני הם בבחינת קל וחומר ביחס לשלטון של מדינה יהודית, שאני מניח כי הרב ליאור ותלמידיו מתפללים לשלומה מדי שבת, ואף אומרים הלל מדי שנה ביום היווסדה.
התרסה בוטה כלפי המדינה ועובדיה אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם רצון לשמור על המדינה. ואגב, המדינה שכנגדה מתריסים כאן, היא אותה מדינה שבשמה נושא הרב ליאור תפקידים ציבוריים. זו גם אותה מדינה שלא רק חייליה מגינים על יישוביה, אלא גם משפטניה (כולל שי ניצן) הגנו ומגינים בבתי משפט על ביטחונה ועל נושאים הנוגעים לשמירת ביטחונם של יישובים ביהודה ושומרון, וביניהם גם עניינים הנוגעים לקריית ארבע, מקום מגוריו של הרב ליאור.
מתיחת ביקורת, גם בחריפות, נגד החלטות וצעדים שונים, הינה ודאי צעד לגיטימי, שאף מהווה סם חיים במדינה דמוקרטית, ואולם ארוכה הדרך מכאן ועד התרסה נגד כללי משחק בסיסיים של כיבוד רשויות החוק, ושיתוף פעולה עמם בדרישה כל כך פשוטה של התייצבות לחקירה כדין.
אם חפצי חיים אנו, ואיננו רוצים להגיע למצב של "איש את רעהו חיים בלעו" – שומה על כולנו לכבד כללי משחק אלו, ובראש ובראשונה על מנהיגי הציבור, ורבנים חשובים בכללם, להקפיד על כך ולשמש דוגמה, ולו כלפי אלו השותים בצמא את דבריהם.
לא נותר אלא לסיים בתפילה שתלמידי חכמים אכן ירבו שלום בעולם.
|
|
| במצב דברים אחר, שבו לא היה מדובר בדמות בעלת מעמד ציבורי, היו שוטרים מגיעים כבר עם צו מעצר, ונוטלים עמם אחר כבוד את הסרבן לחקירה בתחנת המשטרה הקרובה. ואולם, דווקא בשל מעמדו וכבודו של הרב, והרצון שלא להרבות חיכוך ומחלוקות שווא, ביקשנו להמתין עם עניין זה, ולנסות לפנות אליו שוב, שמא יימלך בדעתו ויתייצב כנדרש | |
|
|
|
איננו טכנוקרטים של משפט. במסגרת שיקול הדעת הניתן לרשויות האכיפה, אנו נותנים, כמובן, דעתנו גם לנסיבות המשתנות ולדמות שבה מדובר. הרב ליאור התבקש מספר פעמים, במשך חודשים רבים, להתייצב לחקירה (כפי שהתייצבו אגב רבנים אחרים הקשורים לספר "תורת המלך"). לא מן הנמנע, כי במצב דברים אחר, שבו לא היה מדובר בדמות בעלת מעמד ציבורי, היו שוטרים מגיעים כבר עם צו מעצר, ונוטלים עמם אחר כבוד את הסרבן לחקירה בתחנת המשטרה הקרובה. ואולם, דווקא בשל מעמדו וכבודו של הרב, והרצון שלא להרבות חיכוך ומחלוקות שווא, ביקשנו להמתין עם עניין זה, ולנסות לפנות אליו שוב, שמא יימלך בדעתו ויתייצב כנדרש. אף שאין זו שגרת יומנו, ניסינו גם לנהל מגעים דרך גורמים שונים במטרה לשכנע את הרב להתייצב לחקירה באופן מכובד ושקט, ואף היינו נכונים להיפגש עם גורם מטעמו של הרב. כל זאת נעשה במטרה שלא להגיע לידי "מלחמות דת" מיותרות ויצירת תסיסה ומחלוקת בלא כל צורך. לצערנו, פנינו הושבו ריקם, ולא היה מנוס מהוצאת צו המעצר. לא למותר לציין עוד, כי צו זה לא מומש מיידית ועדיין נעשו ניסיונות הידברות. ואולם, במהלך פגישה עם קצין משטרה בכיר שניסה שוב לשכנע את הרב להתייצב מרצונו לחקירה, הוזכר קיומו של הצו, ואז דאג מי שדאג לפרסם זאת, ולהצית בהזדמנות זו "מלחמת דת ומדינה" וקמפיין נוסף נגד מערכת המשפט. במסגרת קמפיין זה גם נמצא, למרבה הצער, היתר להלבין ברבים פניו של עובד ציבור בכיר, מקצועי, ענייני ומסור מאין כמוהו - שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה - ולקרוא לו קבל עם ועדה - "פקידון". בהמשך היו שדאגו אף להכתירו בתואר "אויב התורה", ולפרסם ברבים מודעות ענק עם תמונתו ועם "תואר" זה שהוענק לו. אכן, לעיתים נדמה כי לדידם של רבנים ואישי ציבור מסוימים, כמו גם כותבים שונים בתקשורת המגזרית, ראשו ורובו של שי ניצן נתונים מדי יום לרדיפה אחר מתנחלים, רבנים וכיוצ"ב. כמי שמכיר היטב את שי במשך שנים רבות של עבודה אינטנסיבית וקרובה, אני יכול להעיד כי הצגה כזו של הדברים היא שילוב מופלא במיוחד של עיוות ושטות גם יחד. רק כדי לסבר את האוזן אזכיר, כי שי מבוקר ומותקף משך שנים רבות בגין הגנתו על גופי מערכת הביטחון - צה"ל, שב"כ ועוד - בעתירות שהוגשו נגדם על-ידי גופי שמאל וגופים המייצגים את המגזר הערבי, וכן הותקף קשות על חקירות שהורה לפתוח וכתבי אישום שהורה להגיש נגד גופים ואישים שכאלה, כגון נגד עמותת "פרופיל חדש" שעודדה השתמטות משירות בצה"ל, השייח ראאד סאלח, ראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית ועוד.
|
|
|
הכותב הוא עוזרו הבכיר של היועץ המשפטי לממשלה
|
|
| תאריך:
|
18/02/2011
|
|
|
עודכן:
|
18/02/2011
|
|
עו"ד רז נזרי
|
|
תורת המלך ושלומה של מלכות
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מוזר
|
18/02/11 16:08
|
|
|
|
2
|
|
היא הטרדה
|
18/02/11 16:22
|
|
|
|
3
|
|
רוני מכפר שלם
|
18/02/11 16:37
|
|
|
|
4
|
|
לוי
|
18/02/11 16:42
|
|
|
|
5
|
|
אזרח חילוני חושב
|
18/02/11 16:50
|
|
|
|
6
|
|
מאמר מזעזע וחולני
|
18/02/11 17:57
|
|
|
|
7
|
|
הוא הנהג הרוצח.
|
18/02/11 18:14
|
|
|
|
8
|
|
מטאטא
|
18/02/11 19:34
|
|
|
|
9
|
|
ללא משפט- ניחא
|
18/02/11 19:41
|
|
|
|
10
|
|
א מ רול
|
18/02/11 20:49
|
|
|
|
11
|
|
ארז צ.
|
18/02/11 20:52
|
|
|
|
12
|
|
מה יפית
|
20/02/11 04:31
|
|
|
בתקופת שלטון המנדט הבריטי, בשנות ה-40 במאה שעברה, נחלקו הדעות בישראל: האם להילחם בשלטון הבריטי כדי לסלקו מהארץ, או שמא, בגלל התנדבות היהודים מארץ ישראל לצבא הבריטי, כדי להילחם באויב הנאצי, יש להקפיא את ההתנגדות לבריטים. האצ"ל והלח"י גרסו שאין לבטל את טובת תושבי א"י היהודים בגלל טובת העניין הבריטי. ושיש להילחם עד חורמה בשליט הזר, המפלה אותנו לטובת הערביים, מחמש אותם ומניח להם לערוך בנו טבח בכל הזדמנות נאותה מצידם.
|
|
|
|
|
פרקליט המדינה, משה לדור, התארח בראיון "רחב-ידיים" במוסף עיתון הארץ ביום שישי האחרון (11.2.11). בין היתר ציין כי ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, קיבל הלוואה מאיש עסקים ידוע, לפני כ-18 שנים וטרם השיבה. ביום א' קראנו כולנו את הודעתו של מר אולמרט כי החזיר, לאחרונה, את ההלוואה והוא דורש התנצלות פומבית מפרקליט המדינה ותרומה בסך 50,000 שקלים לצדקה. כמובן שתביעתו נדחתה.
|
|
|
|
|
האלוף גלנט, כך נראה, לא קרא את עשרת הדיברות. אם קרא, לא הבין. אם הבין, לא הפנים. ואם הפנים, הוא התעלם מהכתוב בהם. גלנט לא לבד - יש עוד הרבה 'גלנטים' במדינתנו הקטנטונת שעושים את מה שהוא עשה ברמה חמורה יותר או חמורה פחות. לתופעה הזו אני מציע לקרוא גלנטיזם, אבל אפשר גם לקרוא לה אולמרטיזם או קצביזם ועוד.
|
|
|
|
|
לאחרונה פרסם אחד השבועונים החרדיים ראיון-כתבה עם אדם בשם ישראל מאיר גבאי. האיש הוא פעיל לשמירת קברי ישראל וצדיקים בחבר העמים, בעיקר באוקראינה. במסגרת פעולתו הברוכה הזו, החליט הלה לקפוץ ולבקר בקברי צדיקים יהודים ב...אירן! אינני חושב שמיוזמתו שלו עלה העניין, אך לא אכנס לקונספירציות. לאיש יש דרכון צרפתי, שבאמצעותו ניסה להיכנס לארץ זו. לאחר שסורב, השתדל עבורו פעיל יהודי מקומי מאירן, וההיתר אומנם ניתן. בליווי ממלכתי ביקר האיש היכן שרצה, ובראש ובראשונה בקברי מרדכי היהודי ואסתר המלכה, קברים המוחזקים באירן כאתר ממלכתי מוגן.
|
|
|
|
|
החלק הראשון של פרשת השבוע עוסק בעניינים נעלים ביותר, שכן זהו עדיין המשך ישיר למתן תורה במעמד הר סיני; זה מתחיל בתרומת מחצית השקל לצורך יציקת האדנים למשכן, אחר-כך מפורט המתכון להכנת השמן בו נמשחו המשכן וכליו ואהרון ובניו, אחריו המרשם להכנת קטורת הסמים שעליה נאמר קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם, שלא מישהו יתבלבל ויעתיק לעצמו את המרשם הזה לשימוש אישי. אחרי זה מינוי האמנים שיעסקו במלאכת המשכן תוך פירוט תמציתי של הכלים שעליהם לבנות, ובהמשך לכך תזכורת על אודות שמירת השבת, שאינה נדחית אפילו מפני העבודות להקמת בית המקדש. בסוף החלק הזה בא פסוק אחד מיוחד [שמות ל"א]: [יח] וַיִּתֵּן אֶל-מֹשֶׁה, כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי, שְׁנֵי, לֻחֹת הָעֵדֻת--לֻחֹת אֶבֶן, כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹקִים. על הלוחות היו כתובים עשרת הדיברות וזוהי החתימה של מעמד הר סיני.
|
|
|
|
|
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
