עבור קורא ישראלי, זה לא רק ספר על אדם שהתחיל מאפס והפך לטייקון, זהו מפגש עם ענק ישראלי, יוצא דופן באופיו, התנהלותו, האידיאלים שלו והישגיו. זוהי קריאת ספר ביוגרפי בתחושת: "אילו היו לנו עוד כמה סטפים כמוהו, אולי הכל בישראל היה טוב יותר".
סטף ורטהימר נולד בקיפנהיים, גרמניה בשנת 1926 למשפחה שחייתה באזור זה של היער השחור במשך 350 שנה, והתפרנסה בכבוד מעסקי קמח ותבואות. עם עליית הנאצים לשלטון הבין אויגן ורטהימר, אביו של סטף שאין ליהודים סיכוי בארצו של היטלר, לקח את רעייתו ושלושת ילדיו וכן ציוד לטחנת קמח, ועלה לארץ ישראל, בשנת 1936, לגור בתל אביב.
סימטאות הילדות של סטף בארץ ישראל, הם פרישמן, בן יהודה נורדאו ושפת הים בתל אביב. בבית המשיכו לנגן ולשמוע מוזיקה קלאסית, אבל פרנסתו של אבא ורטהימר, שהקים בנחלת יצחק טחנת קמח עם 40 עובדים ושלושה שותפים, לא שרדה את "מיתון" שנת 1939 והמשפחה האמידה לשעבר, הפכה למשפחה המתקיימת בדוחק.
כמו כל הייקים שעלו לארץ בשנים האלה שלפני מלחמת העולם השנייה, כך סטף ומשפחתו זכו להערות העוקצניות-מעליבות מ"בני הישוב הישן" שהתנשאו מעליהם. ההתנשאות מעל סטף, הייקה, לא פסקה שנים רבות לאחר מכן, גם בעת שכבר היה יצרן של מוצרים שהתאימו לתעשיה הביטחונית הישראלית. התעלמו המתנשאים מסטף ומוצריו המשובחים ונזכרו בו רק כאשר קיבל הכרה מקצועית בחו"ל והרוויח כסף משמעותי, כיצרן ויצואן.
סטף ורטהיים התחיל לעבוד בגיל 14 כאשר סולק מבית הספר היסודי תל נורדאו בשל אגרוף שתקע בפרצופו של המורה... תחילה עבד כשוליה בחנות אופטיקה, והתמחה בליטוש עדשות, ובהמשך החל לעבוד במקצעה, במחרטה, ובמלטשה בתחום המכניקה העדינה. משם הלך ללמוד אצל פרופסור גולדברג האופטיקאי שתלמידיו יצרו בהמשך את חברת "אל-אופ" ולמד לבגרות בבית ספר ערב. במקביל שחה בים ולמד איגרוף, הקיף עצמו בכמה חברים טובים, אינדיבידואלסטים, והכיר את מי שתהיה רעייתו לרוב ימי חייו, אם ארבעת ילדיו העתידים, מרים, שנפטרה בשנת 1988. בגיל 17 התגייס לצבא הבריטי כאיש מקצוע בתחום האופטיקה ונשלח למחנה בבחריין.
ישקר
80% מחברת ישקר, החברה לייצור סכינים וכלי חיתוך לתעשיות מהמתכת הקשה ביותר, ובהמשך להבים לתעשיית המחשבים, נמכרו על-ידי סטף ורטהימר ובנו,
איתן ורטהימר בשנת 2007 לוורן באפט המשקיע המצליח ביותר בעולם, בעל ההון השני בגודלו בעולם ואחד מאנשי העסקים ההגונים בתחום, תמורת ארבעה מיליארד דולר. חברת ישקר, המתחלקת בין שני הענקים - המייסד הישראלי ובנו איתן ואיש העסקים האמריקני, ממשיכה להתפתח ולהתעצם מסביב לעולם, בפיתוח מוצרים, מוניטין ומכירות.
סטף ורטהימר, בן 85, הוא היום האיש העשיר בישראל. לשם המחשה הונו נאמד בחמישה וחצי מיליארד דולר מול הונה של
שרי אריסון כוכבת המדורים הרלוונטיים שהונה מגיע "רק" ל4.2 מיליארד דולר. עסקיו לא נסחרו מעולם בבורסה, שיטה שאינו מאמין בה. שמו מוזכר לעתים רחוקות במדורי רכילות על אנשי עסקים וטייקונים ישראלים. סטף שבנה את המפעל שלו במו ידיו בנהריה וגר עם משפחתו בשנות החמישים בבית בן שני חדרים שהיה גם מפעל, התפתח תוך נחישות, עבודה קשה וחזון, האמין בעצמו ובחזונו, הוא בעל ערכים של איש הפלמ"ח והציונות, שלא הפך לבעל התנהגות נובורישית עם בוא הכסף הגדול.
ורטהימר סבל מהביורוקרטיה של עסקני טרום המדינה ושל אותה ביורוקרטיה שלא השתנתה במהלך חיי המדינה. כאשר הבין שהפרנסה לא תבוא אליו מהתעשיות הביטחוניות, הלקוח המתאים בדיוק, פתח מפעל בהולנד ועבר לגור שם עם משפחתו. ההמשך היה כאמור פיתוח מוצרים, ללקוחות בארה"ב, בגרמניה, בהולנד ובהמשך ביפן ובמזרח הרחוק וגם עבור המפעלים הביטחוניים הישראלים... ישקר וחברות אחרות שהקים ורטהימר או שרכש אותן, רק התפתחו והפכו לחלק מהנוף המקצועי בתחומן בכול העולם הגלובאלי. ישקר ומפעלי החברה מעסיקים אלפי עובדים בארץ ובעולם. היצוא של מפעלי ישקר מהווה 10 אחוז מהיצוא התעשייתי מישראל. במקביל הקים ורטהימר את כפר ורדים ואת אזור התעשיה בתפן, הקים מערך של חינוך מקצועי בו בזמן שמשרד החינוך סגר את בתי הספר המקצועיים.
רשימת הישגיו ארוכה, צניעותו והיושרה שלו יכלו לשמש מופת להתנהגות אנשי עסקים בישראל שמעטים מהם דומים לסטף ורטהימר. קריאת הספר, כאמור, מרוממת מזה ומדכדכת מזה. מול הישגיו ופעילותו של סטף ורטהימר גם היום בתחום חינוך צעירים לתעשיה ותכנון העתיד הישראלי בתחום, אנחנו חיים, ביום יום, במדינה שחלק ממוביליה לא דומים כלל לאיש הזה.
סטף ורטהימר קיבל את פרס ישראל לתעשיה ושימש חבר כנסת מטעם דש בכנסת התשיעית.
נכון לעכשיו הוא פעיל בתחום הקמת פארקי התעשיה שהאחרון שהקים נפתח זה עתה בנצרת.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
