המוסד לבוררות - קודם כל לעם

מכובדיי,

אני גאה לפתוח את הכנס הנוכחי של המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין בנושא "ניהול בוררות הלכה למעשה".

אני שמח על כך שסוף סוף, לאחר 50 שנה, הוקם מוסד הבוררות בלשכת עורכי הדין. יעד נוסף שזכיתי לממשו במהלך כהונתי כראש הלשכה.

בכנס השקתו של המוסד לבוררות של הלשכה לפני כשנה וחצי הבהרתי, כי המוסד איננו מוסד יוקרתי וכי זו אינה מטרתו. הדגשתי, כי המוסד הוא קודם כל מוסד לעם, וכי אנו רוצים לטפל גם בתיקים הקטנים של עם ישראל. המוסד אינו מייצר רווחים ללשכה, וכל השירות בו, פרט לתשלום לבורר, ניתן בחינם. הפיקוח שקיים במוסד הוא טוב ומבטיח, כי לא תהיה פשרה על רמת הבוררים. יהיה בורר לכל עניין ולכל מקום בישראל. אם נצטרך בוררות בשלומי ובירוחם – גם היא תהיה.

כעת, בחלוף שנה וחצי של עשייה ופעילות המוסד לבוררות של הלשכה, אני מבקש לברך על קבלת פטור מיוחד מהרשות להגבלים עסקיים לקיומו של הליך בוררות מהיר במסגרת המוסד לבוררות של הלשכה. הליך שמטרתו להביא לסיום סכסוך כספי ביעילות, במקצועיות ובעלות מופחתת, בהתדיינות בפני בורר – עורך דין מהשורה הראשונה.

אני מאמין בהליך הבוררות. ההתדיינות במסגרתו היא פחות קוטבית. פחות דרמטית. פחות יצרית; מהירה יותר ויעילה יותר; יכולה להיות מקצועית לא פחות; יש בה כדי לספק לכל צד את זכותו ליומו השיפוטי; התיקונים החקיקתיים האחרונים יצרו אלטרנטיבות לכל דיכפין שמתלבט. החסרונות האפשריים של ההליך – עלויות ומקצועיות הבורר – אלה חסרונות שהמוסד לבוררות של הלשכה מתגבר עליהם. כפי שציינתי בראשית דבריי העלות היא מופחתת, ובנוסף, פועלת ועדה לאישור הבוררים בראשות נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, השופט אורי גורן, ועימו עוה"ד פיני רובין ושוקי חורש, המפקחים על המקצועיות של הבוררים במוסד. עד כה אושרו 1,162 בוררים.

בוררות יכולה להוות פתרון הולם ונכון לבעיית העומס בבתי המשפט.

כפתרון לעומס הועלו על-ידי מערכת המשפט פתרונות "פלסתר":

- העלאת סמכות עניינית בסדר דין מהיר.
- שיפור מצב המחשוב.
- העלאת סמכות עניינית בית משפט לתביעות קטנות.
- מסלול חלופי בהוצל"פ – ללא ייצוג עד לרף מסוים (יביא לתוצאה הפוכה).
- שינויי מגמה מהותיים: פיצויים עונשיים בגין הפרות חוזיות, פיתוח עוולת הנגישות, פסיקת הוצאות כנגד עתירות סרק, רעיון לפיתוח מודל של עיצום תביעות (תורת המשחקים) וכו'.

פתרון אמיתי מערכתי לעומס הוא הליכי ADR. בכל העולם, ה - ADR נוצר מתפיסה אידיאולוגית, שלצידה הצדקות פרקטיות שונות. אצלנו יש לכך עוד ביטוי חשוב - הפוטנציאל העצום של ה - ADR להקל על העומס הדיוני הבלתי נסבל, יש לומר הסחבת, שאנו נתקלים בה בבתי המשפט בישראל.

אני תומך בפיתוח אקטיבי של בוררות הרשות. כלומר, הכשרה של מאות ואולי יותר בוררים מוכשרים מקרב הציבור הענק של עורכי הדין ומתן הצעה אלטרנטיבית אטרקטיבית - על ציר הזמן ועל מרחב הכיס - לצדדים המתדיינים בבתי המשפט, בין אלה שממתינים כעת במערכת ובין אלה שיפנו אליה בעתיד בשלב פתיחת התיק. מנהל בתי המשפט ואנוכי מכנים מסלול זה "בוררות משפטית", והכוונה היא לנהל בוררות אצל עורך דין כתחליף לערכאה ראשונה.

לאחרונה, פורסם תזכיר חוק בתי המשפט בנושא בוררות חובה. לאחר פרסום החוק החליט הועד המרכזי של הלשכה לתמוך (כפתרון ביניים לבעיית העומס בבתי המשפט) במינוי עורכי דין כשופטים לשעה ובקיום בוררות חובה בנושאים ספציפיים לתקופה קצובה (יש האומרים שגם רעיון זה משמעותו המעשית היא שיפוט לשעה).

הלשכה מתנגדת לרכיבים רבים בהצעת החוק האמורה, כפי שהוגשה ע"י משרד המשפטים.

הלשכה סבורה, כי דרך המלך בפתרון עומס התיקים הרובץ על השופטים הינו במינוי כ-300 שופטים נוספים. ללא מינויים של שופטים והקטנת הנטל הקיים על שופטים לא באה לידי מימוש הזכות החוקתית של אזרח לקבל את יומו בבית המשפט. בנסיבות אלה שומה על הממשלה לשנות את סדרי העדיפויות בחלוקת המשאבים כדי לאפשר הוספת תקני שפיטה כנדרש. הנזק הכספי שנגרם לכלכלת ישראל במצב הנוכחי כבד לא פחות מהעלות של הוספת תקני שפיטה כאמור.

בהחלטת הועד המרכזי בנושא נאמר, כי כפתרון ביניים, עד להשלמת תקני שפיטה כאמור, תומכת הלשכה במינוי עורכי דין, שיעמדו בקריטריונים שייקבעו, כשופטים לשעה בתביעות מסוג מסוים, וזאת לתקופה קצובה. כמו-כן, הלשכה תומכת בקיום בוררות חובה באשר לנושאים ספציפיים לתקופה מוגבלת בהוראת חוק לשעה.

על פסקי דין של שופטים לשעה או על הכרעות של בוררים בהליך של בוררות חובה תינתן זכות ערעור לבית משפט השלום בהרכב של דן יחיד.

הלשכה תומכת בכך שההסדר שייקבע יתפרס בשלב ראשון על פני שנתיים בלבד, אשר תהוונה תקופת ניסיון ראשונית לתוכנית. כמו-כן, הלשכה מתנגדת לכך שבמהלך הליך הערעור ניתן יהיה לנהל מחדש התדיינות ראייתית ראשונית, כמוצע בהצעת החוק, אלא תומכת בניהולו של הליך ערעור על-פי הדין כפי שמתנהל בערכאות הערעור השיפוטיות.


מוסד הבוררות של הלשכה יכול ליתן מענה הולם וראוי לעומס בבתי המשפט הן במתווה של בוררות רשות והן במתווה של בוררות חובה, כפי שציינתי. המטרה האמיתית שלנו היא בעיניי כפולה: האחת – הפניית עשרות אלפי תיקים מבתי המשפט לעורכי דין. השנייה – החדרת המודעות בקרב עורכי הדין בארץ באשר לחשיבות וליעילות של הפניית סכסוכים לדיון ולהכרעה בפני המוסד לבוררות של הלשכה. זו מטרתנו המעשית והחזונית.

נקודה נוספת שיש לה השלכה על העומס בבתי המשפט היא מספר עורכי הדין. אחר-הצהריים יוסמכו 1,714 עורכות דין ועורכי דין חדשים. בכך יעמוד היחס בישראל על עו"ד אחד ל-156 תושבים. נתון זה מאשש את התחזית השחורה שהצגתי מראשית כהונתי כראש לשכה באשר למצב הקשה שבו נתון מקצוע עריכת הדין. לשכת עורכי הדין בראשותי הגתה תוכנית למניעת התדרדרות המקצוע, אשר אומצה בעיקרה במסגרת תזכיר חוק שפרסם שר המשפטים, אולם חרף הצהרות התמיכה של השר, לא קודם התזכיר בהליכי חקיקה מזה כשנתיים. על-אף שהלשכה יזמה הצעת חוק פרטית, שהונחה על שולחן הכנסת, להארכת תקופת ההתמחות לשנתיים, אני סבור שנדרש מהלך מקיף וכולל לשינוי פני המקצוע, ומהלך כזה לצערי נתון בסמכותו של משרד המשפטים.

אני מבקש להודות לכל מי אשר עסק במלאכת ארגון כנס חשוב זה, למועצת המנהלים של המוסד לבוררות ולעומד בראשה, עו"ד צבי פירון, ליו"ר הנהלת המוסד לבוררות, עו"ד מוטי גלוסקה, לחברי הוועדה לאישור בוררים, לנשיא בדימוס אורי גורן, ולעוה"ד פיני רובין ושוקי חורש ולרכז מוסד הבוררות, עו"ד ליאור רחמים.