|
|
|
|
לא לפגוע בלקוחות בגלל עורכי הדין. הנשיא ברק [צילום: בוצ'צ'ו]
|
|
|
|
|
נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, קבע כי החלטה של שופט בית משפט לתעבורה בחיפה, להפסיק את הדיון בתיק משום שהסניגורית לבשה "סריג מעין צעיף", שלא על-פי הנהלים, התקבלה בחוסר סמכות.
כללי לשכת עורכי הדין מחמירים בנושא ההופעה הייצוגית, ולפיהם על עורכות דין המופיעות בפני בית המשפט ללבוש "חולצה לבנה בעלת צווארון ושרוולים, וחליפה בצבע שחור או כחול או שמלה שחורה חסרת שרוולים, או במקום כל האמור לעיל - שמלה שחורה בעלת שרוולים עם צווארון לבן" (המופיעים במחוזי ובעליון מחוייבים גם בלבישת גלימה; נ.ש.).
הסניגורית הופיעה עם "סריג מעין צעיף"
ב-19 בדצמבר הופיעה עו"ד ליאת שטיינברג, שייצגה נאשמת בתיק תעבורה, בפני שופט התעבורה שמואל יציב בחיפה, כשהיא לבושה מכנסיים שחורים, חולצה לבנה ועליה "סריג, מעין צעיף, בצבע שחור". השופט יציב הורה לה להסדיר את לבושה כך שיתאים לכללים. היא יצאה מהאולם וחזרה אליו ללא הסריג. למרות זאת, החליט השופט שלא לאפשר לה לטעון בפניו. שטיינברג התעקשה שאין פסול בהופעתה, ומשעמדה על-כך והודיעה שאינה מקבלת את ההחלטה, עזב השופט את האולם.
כשחזר לאולם, נמסרה לו בקשה בכתב של הסניגורית לקבוע מועד אחר לדיון והוכחות. "שתי דקות לאחר מכן, חזרה הסניגורית לאולם כשהיא לבושה באותו אופן כמו שהופיעה לפני כן וביקשה לטעון". השופט דחה את מועד ההקראה בתיק, והורה לעו"ד שטיינברג לעזוב את האולם.
את ההרחקה נימק השופט בסעיף 72 לחוק בתי המשפט, הקובע בין היתר, כי הוא מוסמך להרחיק מהאולם אדם ש"מפריע לדיוני בית המשפט". אם המפריע לא שעה להתרעה, השופט אף רשאי לגזור עליו קנס או מאסר של שלושה חודשים. במידה והשופט נוהג כך, עליו לשלוח הודעה לנשיא בית המשפט העליון ולהודיע לו על הסנקציה בה נקט. הנשיא רשאי לזמן אליו את המעורבים וכן לבטל או לשנות מהעונש.
המדינה מסכימה שהחלטת השופט ניתנה שלא כדין
הנשיא ברק ביקש את תגובות המדינה ואת עו"ד שטיינברג לאירוע. שני הצדדים הודיעו לו, שבינתיים בוטל האישום נגד לקוחתה של הסניגורית, ולכן אין צורך לנקוט צעד כלשהו בתיק זה. נציגת המדינה, עו"ד תמר בורנשטין, אף הסכימה עם עו"ד שטיינברג שלא היה מקום למנוע מהסניגורית להופיע באותו מקרה, משום שלא היתה שם כל "הפרעה" לדיונים בית המשפט.
מעבר לכך, טענו הצדדים בהסכמה, כי סעיף 72 עצמו קובע שהוא אינו חל "על מי שנתון באותו עניין לשיפוט משמעתי על-פי חוק לשכת עורכי הדין, והוא נמצא באולם בית המשפט לרגל תפקידו". הנשיא ברק קיבל את הטענה וקבע, כי מאחר שעו"ד שטיינברג נכחה באולם בית המשפט לרגל תפקידה, והפרת כללי הלבוש נתונים לשיפוט המשמעתי של לשכת עורכי הדין, "לא היה רשאי בית המשפט להפעיל כלפי הסניגורית את סמכותו לפי סעיף 72".
"מעבר לכך", ציין ברק, "נוטה אני לקבל את עמדת המדינה, כי ספק אם יש לראות בהתנהגות הסניגורית - שלטענתה נבעה ממחלתה - הפרעה לדיוני בית המשפט. אף אם כך, ספק רב בעיני אם היתה זו הפרעה חמורה דיה, כדי להצדיק מניעת זכות הטיעון מן הסנגורית - ובאמצעותה מן הלקוחה אותה ביקשה לייצג".
ברק: אין לפגוע בנאשם בתיק פלילי בגלל בא-כוחו
ברק הזכיר, כי "מדובר בדיני תעבורה, שהם חלק מן המשפט הפלילי. לנאשמים - ולמערכת כולה - אינטרס כי עניינם יישמע בהקדם האפשרי, וכי לא יוטרחו לשוב לבית המשפט ללא צורך. על בית המשפט לגלות את האיפוק הנדרש בתנאים קשים של עומס בתיקים ובמתדיינים. ודאי כך בהפעילו סנקציות כלפי באי-כוחם".
ברק גם החליט שאין מקום לשיפוט משמעתי של עו"ד שטיינברג. "משבוטל האישום, ייסגר התיק ללא טיפול נוסף", קבע והורה להעביר את החלטתו לשופט שמואל יציב.
[בש"פ 11843/04]
