קיימים 3 קריטריונים לבחינת ההקלות הנדרשות (והאפשרויות לממנם):
ללא פגיעה בתקציב המדינה
ראשית יש לעמוד על נושאים שאין בצידם הוצאות כספיות כמו:
- הטלת פיקוח סלקטיבי על המחירים למוצרים שונים,
- חוק המטיל מס על דירות ריקות
שיפורים מעודפי התקציב
בשלוש השנים האחרונות נוצרו עודפים משמעותיים בתקציב המדינה, ובו-זמנית רשות המיסים הכריזה בתרועות ניצחון שבשנתיים האחרונות נגבו מהציבור כספים מעל ומעבר למתוכנן!!.
שני הדברים הנ"ל אומרים לנו:
- שהמדינה גובה מיסים יותר מאשר לכסות את תקציבה.
- שהמדינה מקציבה יותר מידי כספים לפעילויותיה מאשר נדרש.
מדיווחי האוצר (ורשות המיסים), נראה שכיום מונחים בקופת המדינה 10-9 מיליארדי שקלים כעודפים - כשאנשי האוצר מוסיפים מייד בגאווה שזה יאפשר לחסל מהר יותר את חובותיה החיצוניים של המדינה. אבל השאלה היא, לאן יותר חשוב להעביר עודפים אלו, להקדים תשלום לאיזה בנק בחו"ל או לטיפול בעוולות החברתיות/כלכליות שנוצרו בשנים האחרונות?
ללא כל ספק, סכום של 10 מיליארד שקל חייב להיות מכוון כדי לסייע:
- סיום שביתת הרופאים והמתמחים.
- הקטנה משמעותית של המע"מ (ומיסים עקיפים אחרים) על מוצרי מזון בסיסיים ועל מוצרי צריכה חיוניים אחרים כמו : תרופות ודלק
- הקטנת המע"מ (ו/או מיסים עקיפים אחרים) על שירותים חיוניים כמו מים וחשמל, ותחבורה.
- העלאה מסויימת בקצבאות הזיקנה.
שיפורים בעזרת העלאת המס לביטוח לאומי
אחד הדברים החשובים ביותר לשכבות הביניים והשכבות החלשות כאחד הוא הורדת נטל תשלומי ההורים בבתי הספר , ההוצאה השנתית של המשפחה הישראלית לחינוך הילדים נאמדת באלפים רבים של שקלים והסכום עולה מידי שנה. (זה בהחלט מעל ומעבר למה שהמדינה מבטיחה לאזרחיה כחינוך חובה חינם.) הוצאות אלו נמשכות גם לאחר ש"הילדים" שירתו בצבא ורוצים לצאת וללמוד מקצוע, אם באוניברסיטה, במכללה, בסמינרים או בכל מוסד אחר- -ואז כסף שנחסך למגורים לדור הצעיר נשחק ע"י ההוצאות לחינוך, ולכן גלי המחאה ברחובותינו הינו בחלקן תוצאה ישירה של עול עלות החינוך על המשפחות בישראל - -מה שמונע משאבים לרכישת דיור לדור הצעיר.
המדינה בהחלט יכולה להקל על בעיה זו באופן משמעותי אם תטיל רק חצי אחוז של מס נוסף בביטוח לאומי- -מס שיכסה כמובן את כל התשלומים השנתיים הנדרשים בגנים,בבתי הספר היסודיים,בחטיבות הביניים והתיכוניים,(לטיולים, למסיבות, לספרים, לציוד לימוד ולביטוחים שונים)- -כפי שהציעה בשעתו "ועדת לנגרמן" - -שהממשלה בשעתו אישרה והדבר מעולם לא בוצע.
לחליפין, ניתן לגבות אחד וחצי אחוז ולהחיל במדינה לכולם "ביטוח משלים לחינוך"- - ביטוח שבנוסף לכיסוי תשלומי ההורים יתן יום חינוך ארוך עם ארוחה חמה לכל תלמיד מגיל שנה ועד סיום תיכון. (עם אופציה להורים המוכנים לשלם קצת יותר להבטחת 3 שנות לימוד אקדמאי לאחר השירות הצבאי)
כלכלת מדינת ישראל הגיעה להישגים גבוהים מהיותה "מדינת שכל", מדינה עם מאגר של מוחות פוריים ויוצרים, ובזכות זה התברגנו באחד המקומות הראשונים בעולם במהפכה המדעית-כלכלית שעבר העולם המערבי ב-20 השנים האחרונות.לפיכך,אין ספק שאם המדינה רוצה לשמר ולפתח "כלכלת מדע" זו,עליה להמשיך ולטפח את הדור הצעיר בכוון של חינוך מעולה, לרבות חינוך גבוה לכל. אחד וחצי אחוז העלאה בביטוח לאומי יבלע בקלות בתקציב המשפחה הישראלית,לעומת ההוצאה כיום.
לפיכך, הגיע הזמן שהממשלה תיקח צעד אמיץ וחשוב זה במסגרת ההקלות על אזרחי המדינה ולמען החינוך וכלכלת העתיד של המדינה וההבראה החברתית.