בג"צ דחה העתירה נגד מינוי חלוץ <br>לסגן הרמטכ"ל, אך מתח עליו ביקורת

בג"צ דחה היום (ד', 26.1.05) את העתירה שהוגשה נגד מינויו של האלוף דן חלוץ, שהיה מפקד חיל האוויר, לתפקיד סגן הרמטכ"ל. העתירה נדחתה, כצפוי, ולו בשל העובדה שחלפה כבר כמעט חצי שנה מאז נכנס חלוץ לתפקידו. עם זאת, העירו השופטים לחלוץ על הדברים שאמר לאחר חיסול המחבל סלאח שחאדה בעזה.

העותרים דרשו לעכב את כניסתו של חלוץ לתפקיד עד שתוכרע עתירה אחרת שלהם בה דרשו להעמידו לדין בשל אחריותו להרג אזרחים פלשתינים בעת חיסולו של שחאדה. העתירה השנייה עומדת ותלויה (ראו בהמשך), ולכן התבקש בג"צ להכריע "האם ראוי שאדם הממלא תפקיד ציבורי יוסיף ויכהן בתפקידו, חרף טענות שהוא מעורב בביצועם של מעשים פליליים הנגועים בכשל מוסרי חמור, וזאת אף שטרם נמצאה עילה ולו לפתיחתה של חקירה בעניינו".

לוי: מוטב וחלק מדברי חלוץ לא היו נאמרים

כצפוי, השופטים התייחסו בדבריהם בעיקר לראיון שהעניק חלוץ לעיתונות. "ראיון כמו זה שנערך עם האלוף חלוץ אינו חזיון נפרץ, אפילו בעתות בהן מתפרסמים בעיתונות ראיונות עם קציני צבא בכירים, בעבר ובהווה, חדשות לבקרים. יש להצר על הנימה העולה מן הראיון, ואף על חלק מן הדברים שנאמרו בו אשר מוטב היה לולא נאמרו, ועל אחת כמה וכמה מפיו של אלוף בצה"ל, מי שהיה מפקד חיל האוויר הישראלי", כתב השופט אדמונד לוי.

"הדעת נותנת כי אדם המספק דוגמה לאנשים כה רבים, יידע לברור את מילותיו בזהירות, ולשקול מראש את ההשלכות העלולות להיות להן, בטרם יתנסח בלשון בוטה ומתנגחת מעל דפיו של עיתון", הוסיף.

העותרים: אנשי רוח, אקדמיה וסרבנים

נזכיר, כי את העתירה הגישו כ-30 אנשי רוח וסופרים ישראלים, יחד עם תנועת הסרבנות השמאלנית 'יש גבול', באמצעות עו"ד אביגדור פלדמן. בין העותרים: שולמית אלוני, היועמ"ש לשעבר מיכאל בן-יאיר, פרופ' זאב שטרנהל, פרופ' ירון האזרחי, פרופ' שניאור-זלמן פלר ואחרים. השופט מישאל חשין סירב להוציא בזמנו צו ביניים, שימנע את המינוי.

השופט לוי, שכתב את ההחלטה העיקרית, ציין כי "על-מנת שיימצא הצדק להתערבות שיפוטית במינויו לתפקיד ציבורי של אדם, שהועלו כלפיו טענות בדבר חשד לפלילים אך לא נפתחה נגדו חקירה, יהיה צורך להראות כי החשד המועלה הוא ממשי, וכי הפגם הערכי הנטען הוא חמור דיו, עד שיש בו כדי לפגוע בכשירותו של אותו אדם למלא את תפקידו, לאיים על דמותה של המערכת הציבורית או לחתור תחת אושיותיה".

לוי הוסיף, כי "בידוד התבטאויותיו של האלוף חלוץ מהנסיבות שבגינן הן נאמרו, אינו עושה צדק עימו", ולכן הוא הסביר את האווירה באותה תקופה. "נכפתה על מדינת ישראל מלחמה קשה ועקובה מדם שאת מחירה שילמו לא רק לובשי מדים, אלא בעיקר אזרחים חפים מפשע ואף תינוקות של בית רבן שלא חטאו, ולרוע מזלם נקלעו לזירה בה בחרו פצצות-אדם לגרום להרג המוני של יהודים באשר הם יהודים".

גיבוי לפקודים חשוב - אבל גם ערך החיים

בהמשך לביקורת על דברי חלוץ שהובאה לעיל, אמר לוי כי מתן גיבוי לפקודים הוא חשוב, במיוחד כשהם עומדים בפני ביקורת חסרת תקדים של השמאל, אולם "אינני סבור כי היה זה מן ההכרח כי הדברים יתגלגלו כפי שהתגלגלו. על המסר המועבר לפקודים לכלול לא רק את ההדגשה כי לא יופקרו בידי מי ששלח אותם לביצוע משימתם, אלא גם, וקודם לכל, את החשיבות העליונה הנודעת לערך החיים, ואת הרגישות והצער על אובדן חייהם של חפים מפשע, יהיו הם ישראלים או פלשתינים".

עם זאת הוסיף, "איני סבור כי לדברים שנאמרו בראיון, כשלעצמם, משקל המספיק להטייתן של כפות המאזניים לחובתו של חלוץ. דברים אחרים שאמר באותו ראיון, והבהרות שסיפק כאמור בגדריה של עתירה זו ואשר בטוחני כי לא נאמרו אך מן השפה ולחוץ, אינם מאפשרים לבסס די הצורך את הדופי המוסרי, המחייב לעת הזו את השעייתו של חלוץ מתפקידו".

נאור: גם בהקשרן המלא, חלק מההתבטאויות לא ראויות

השופטת מרים נאור כתבה בהחלטתה, כי "גם כשהדברים נקראים בהקשרם המלא, וגם ובשים לב להסברים שניתנו במכתבו של חלוץ, המעט שניתן לומר על התבטאויותיו בכתבה, הוא שמדובר בהתבטאויות שבחלקן היו בלתי ראויות, ועלולות היו להתפרש, כפי שציין האלוף עצמו כאטימות לתוצאות ההפצצה. במיוחד צרמו את האוזן, ולטעמי עדיין צורמים הדברים בעניין 'מכה קלה באווירון'".

"מכל מקום השאלה שלפנינו איננה אם ההתבטאויות כשלעצמן גוררות פסלות מלכהן בתפקיד סגן הרמטכ"ל... השאלה שהועלתה בעתירה זו היא אם יש מקום לכך כי בית משפט זה יורה על השעייתו של סגן הרמטכ"ל מתפקידו בשל הטענות כי הוא מעורב בביצועם של מעשים פליליים. על שאלה זו משיבה אני בשלילה".

השופט יהונתן עדיאל היה היחידי שהתייחס רק לפן המשפטי של העתירה ולא להתבטאויותיו של האלוף חלוץ, שברור שאין ביכולתן למנוע את מינויו לסגן הרמטכ"ל, עובדה שגם העותרים הסכימו עימה.

הרקע לעתירה: חיסולו של סלאח שחאדה בעזה

הרקע לעתירה הוא חיסול אחד מהמחבלים הבכירים בחמאס, סלאח מוסטפא שחאדה, לפני יותר משנתיים בעזה, באמצעות פצצה במשקל טונה שהטיל מטוס של חיל האוויר, בעת שחלוץ פיקד על החיל, והביאה להריגתם של 14 אזרחים פלשתינים. חלוץ צוטט אז בראיון עיתונאי כמי שאומר לטייסיו: "חבר'ה, תישנו טוב בלילה. גם אני, אגב ישן טוב בלילה. הביצוע שלכם היה מושלם. מעולה... אני קובע שכל מה שהתרחש טרום הביצוע עומד במבחן המוסרי שלי ומעוגן עמוק בתוך המעטפת". כשנשאל "מה אתה מרגיש כאשר אתה משגר טיל לעבר בניין מגורים?", אמר האלוף חלוץ כי הוא חש מכה קלה בכנף האחורית של המטוס וכעבור רגע זה עובר. ההתבטאות עוררה תגובות נזעמות בשמאל.

בעתירה נטען, כי "חלוץ אחראי לאחד המעשים החמורים בתולדות צה"ל", וכי קידומו לתפקיד בכיר בטרם מוצתה החקירה הפלילית, אינו חוקי ומנוגד לעקרונות שקבע בג"צ לגבי מינויים לתפקידים רמים, שפסל את יוסי גינוסר מתפקיד מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ואת אהוד יתום מתפקיד ראש המטה ללוחמה בטרור, על-אף שהשניים אפילו לא הורשעו.

"ייתכן שלתפקיד השני בחשיבותו במערך הצבאי של צה"ל יתמנה בקרוב מי שעננה של הפרה ברוטאלית של דיני מלחמה מרחפת מעליו", הוסיפו העותרים. "משמעות הדבר היא, כי מי שהתבטא כי הריגה של ילדים ונשים חפים משפע בהמוניהם היא 'במעטפת המוסרית של צה"ל', יהיה בתוך זמן קצר סגן מפקדם של כל חיילי צה"ל".

בג"צ: על חלוץ להבהיר עמדתו הערכית

בחודש נובמבר השנה, ביקש בג"צ - בצעד שנוי במחלוקת שעורר אף הוא תגובות בקרב משפטנים - מחלוץ להבהיר את עמדתו הערכית בקשר לדברים שאמר. "אנו מצפים לקרוא באותה תגובה לא רק אישור או הכחשה של הדברים שיוחסו לסגן הרמטכ"ל, אלא גם את עמדתו הערכית לגבי האמירות שעל-פי הנטען הובאו מפיו", כתבו השופטים.

חלוץ הגיש תצהיר, בו אמר כי הוא "לא רק אדם ערכי ומוסרי, אלא מי שבאישיותו מוטבעים ערכי ומוסר צה"ל לדורותיו" וכי "על-מנת שלא להעמיד את פקודיי בחזית המהומה התקשורתית [סביב ההפצצה], ועל-מנת שהחיצים הנורים לא יכוונו אליהם, החלטתי לעמוד כחיץ בינם ובין המתלהמים כנגדם" [ראו קישור].

חלוץ הוסיף, כי שני המשפטים שנחקקו בזיכרון הוצאו מהקשרם, וכי הציבור אינו יודע "ואף לא מעלה על דעתו" כמה פעולות בוטלו בעקבות החשש לפגיעה בחפים מפשע. לדבריו, אם היו יודעים שאלה יהיו תוצאות הפעולה, היו מבטלים אותה.

דורשים גם להעמיד את חלוץ לדין פלילי

במקביל, עומדת ותלויה בבג"צ עתירה נוספת של אותה קבוצת אנשי רוח וסרבנים, בה דרשו להורות לפצ"ר וליועמ"ש לפתוח בחקירה פלילית נגד אישים ביטחוניים, ובהם ראש הממשלה שרון, שר הביטחון דאז בנימין (פואד) בן-אליעזר, הרמטכ"ל דאז מופז, ומפקד חיל האוויר דאז חלוץ, בגין אחריותם כביכול להרג האזרחים בעת חיסולו של שחאדה.

בג"צ קיים כמה דיונים בעתירה ולבסוף החליט להשהות את הדיונים בה עד למתן פסק הדין העקרוני בעתירה שהגיש הוועד הציבורי נגד עינויים נגד מדיניות החיסולים הממוקדים של צה"ל (בג"צ 769/02). לאחר שיחליט בג"צ בשאלת חוקיות החיסולים, הוא יתפנה להכריע בעתירה בעניין חיסול שחאדה.

[בג"צ 5757/04]