לנשים אין מקום בגמר

חוץ מאליהב שאשון, שעל העניינים צופה מהמרפסת, מוצמדת לכל אחד מהמתמודדים חבילת מצרכים מאחד השופטים. אבל ב"מאסטר שף" כמו בחיים, שקית ההפתעה של האחד היא מטען הצד של השני. המתמודדים גם מתבקשים שלא לבשל את מה שהשופט הכין מהמצרכים, אלא מנה מיוחדת משלו. מנה שכמובן תהיה ראויה לחצי גמר.

מאסופת הפרודוקטים שהנחיתה מיכל אנסקי על השולחן של גילי הלפטק, קשה להרכיב משהו אחר שאיננו שוקרוט. עמנואל מקבל שוק טלה ושלל ירקות מאייל שני, שלא מבזבז רגע ועושה לו רגשי עם סיפורי ה"יצאתי לקטוף לך שומר בר בשש וחצי בבוקר". יונתן רושפלד מנחית על שי דג לברק וירקות בעלי ניחוח תאילנדי, ואבי מקבל מחיים כהן הרבה בשר עם חציל כמובן. כהן מזהיר את אבי שלא ללכת למקום הבנאלי.

מכאן מתפתחת העלילה באופן שיספק לא מעט חומר לדוקטורנטים ללוגיקה. אבי מחליט שהמצרכים שלו הוא יכין שקשוקה, אורז, קציצות ואפונה. רושפלד מייד מתייצב ליד פינת העבודה שלו ומודיע לו שהוא צריך להכין מנה (לנשום עמוק), של חצי גמר ולא ארוחת ערב שתשביע ארבעה שופטים. בתגובה אבי נכנס לבלקאאוט ולשיתוק טוטאליים. הוא מחליט לקחת את הכל, לטחון ולערבב ולייצר מזה קציצות. כאן עולה השאלה, האם קציצות, אותו תבשיל כל-כך יסודי ובסיסי, הוא הסטנדרט הנשגב של חצי גמר? תלוי מתי שואלים. בתחילת הפרק, התשובה היא כן. אחרי שעה, השופטים כבר חושבים אחרת ומכריזים שהמנה כל-כך נשגבת בגלל שהיא כל-כך פשוטה.

עוד שאלה שעוד לא התקבלה עליה תשובה היא האם חוקי המשחק מרשים שאליהב יצעק לאבי מהמרפסת טיפים והוראות. באמת שאלה לא רלוונטית, הכי חשוב שאבי נכנס לאליהב ללב. שי גם מדלג בקלילות לעבר חצי הגמר, בלי עזרה של אף אחד ולמרות שרושפלד וחיים כהן עשו את שיחת הסקפטיים שלהם בזמן שהוא היה עסוק בקשירת הלברק לסנאדות של ירוקים. כשהמנה הגיעה למבחן, הם כבר דיברו אחרת.

מצבם של גילי ועמנואל הרבה פחות טוב. עמנואל יבש את הטלה, אבל זוכה באור מן ההפקר בגלל שהביא לירקות את הטעם של הכפר שמהן הגיעו. מי שחושב שהמשפט האחרון סובל מדפיציט בכל מה שקשור לסיבה ותוצאה, יכול לנחם את עצמו שהוא לא לבד. בזמן ששני מדבר אל עמנואל, האחרון מלכסן אליו מבט שכנראה נלמד בסדנאות השבי של חיל האוויר. הפה של עמנואל מחייך, אבל העיניים זועקות שהוא היה מעדיף לבלות בחקירה אצל הצבא הסורי מאשר לשמוע עוד מילה יוצאת מהפה של שני. רבע שנייה לפני שעמנואל מרביץ גלגול עיניים ונחירת בוז עמוקה, הבמאי מצליח לחתוך.

וכעת, הגיעה העת להיפרד מגילי. החלק הזה מתחיל בלחשושים של אנסקי, שכנראה לקחה שיעורי קריינות ודיקציה מתקדמים ממיטב הקרייניות של גלגל"צ. צופים נאמנים מתזמנים מריחת זמן של 10 דקות לפחות, ועומס תנועה קשה של סופרלטיבים באולפן. כל שופט בתורו מסביר לגילי כמה שהיא נהדרת ונפלאה ואיזה בור רגשי לכתה יפער בחייו מעתה ולנצח. גילי מגיבה בשתי דרכים טבעיות ביותר. הראשונה היא דמעות, והשנייה היא ביטויים של תסמונת שטוקהולם. בנאום ארוך בו היא מבהירה עד כמה התאהבה בשוביה. כשהסאגה הזאת נגמרת, גילי מואילה ללכת הביתה ולהשאיר בחצי הגמר ארבעה גברים. כן, לגמר הזה תגיע "מאסטר שף" ללא נשים בכלל, באופן שמשקף בצורה די נאמנה את המתרחש בשוק המסעדנות הישראלי. נשים תישארנה טובות בשביל העדויות שבין הבישולים, על הזיכרונות מהתבשילים של אמא. כשמגיע הזמן לתגמל אותן על מה שהן עושות בחינם, הסיפור מבחינתן נגמר.