הם לעולם לא יודו בזה, אבל יש אנשים, שהכיפה על ראשו של יהודי מפריעה להם. מבחינתם, הכיפה מלשינה על השתייכות לקבוצת אנשים שנואה. חלק ניכר מאותם אנשים, בטוחים שהמדינה שלהם. גם בזה הם לא יודו.
בזכות שליטתם בתקשורת, הם יפיצו את האגדה על האוריינטציה הדמוקרטית שמניעה אותם. מי שלא מאמין, שיעקוב אחרי מלחמת העולם שהם מכריזים על כל חובש כיפה - שיעז לדלל את עוצמתם במוקדי הכוח האחרים. ב-96, הם הצליחו לסלק ממשרד המשפטים את פרופסור
יעקב נאמן. היום הם מנסים לסכל את מינויו לעליון של כבוד השופט נועם סולברג.
הלכתי לארכיון והבאתי כמה קטעים מהימים שיעקב נאמן נלחם על חפותו. כשרואים, מבינים את השיטה. מדובר במאמץ משותף של תקשורת שמאלנית, פרקליטות שמאלנית ונציג אקדמיה מהשמאל. כמה שנים אחרי, שמעון שבס גילה שהיועץ המשפטי ל
ממשלה דאז, מיכאל בן-יאיר סיפר לו שהוא מתכוון לסלק את "הפשיסט" הזה.
כניסתו השנייה של יעקב נאמן למשרד המשפטים היא סוג של סגירת מעגל. קבלת הפנים שזכה לה מאותם חוגים, הייתה צוננת במיוחד. זה הצדיק מאמר מערכת. תחת הכותרת "המינוי הכי כושל" קרא נאמן את השורות הבאות: מינוי שר המשפטים יעקב נאמן מתברר כהחלטה הכושלת ביותר שקיבל ראש הממשלה נתניהו בשיבוץ השרים בממשלתו" (הארץ / 10.12.09).
רשימה זו עניינה תזכורת בלבד. במאמר הבא ארחיב ואתמקד בניסיון של אותם זדים, למנוע את כניסתו של כבוד השופט נועם סולברג לעליון, תוך הצגתו כמסוכן לדמוקרטיה ולחופש הביטוי העיתונאי (בגין פסיקתו בפרשת סרן ר'). ברור שסולברג לא הסיפור כאן, אלא השליטה במוקדי הכוח.
הם יודעים שרוב שמאלני באקדמיה, ביחד עם רוב שמאלני בתקשורת, ביחד עם רוב שמאלני בעליון, ולהבדיל, רוב בהסתדרות- יש בכוחם לבטל רוב ימני בפוליטיקה. מבחינתם, הפתק של מפלגות הימין מכיל בתוכו רק את רצונו הפרסונאלי של האזרח שישלשל אותו לקלפי. אידיאולוגיה זה הם. 63 שנים זה ככה.
הגיע הזמן שהדמוקרטיה הישראלית תאפשר לאזרחים מהמרכז-ימין, לראות במימוש ניצחונם בקלפי. כניסת נועם סולברג לעליון, יכולה להיות צעד חשוב בכיוון הנכון.
ההתנהלות של המדינה מטילה ספק במה שלמדנו בשיעורי היסטוריה 
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
