|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מאז עידן אהרן ברק, בית המשפט העליון בישראל בשבתו כבית דין גבוה לצדק מתפקד כבית משפט לחוקה לכל דבר ועניין
|
|
|
|
|
|
| ישנה אמירה נוספת שעלתה במחוזותינו: "צריך לשמור על עצמאות בית המשפט העליון". היא נשמעת אצילית, נכון? | |
|
|
|
|
אז אחרי שאלי ישי אמר בפה מלא את מה שכולם יודעים ("ללא חילונים אין הכנסות, אין מסים, אין תעשיה") לפני מספר שבועות היה זה תורה של דורית ביניש להגיד בפה מלא את מה שכולם יודעים - בית המשפט העליון אינו מייצג את כלל הקבוצות בחברה הישראלית. או במילותיה שלה: "אכן, ראוי שיתקיים בהרכב שופטי בית המשפט העליון 'שיקוף' של הציבור, אך שיקוף אין משמעו ייצוג". ניסיתי להתייחס למשפט הזה ברצינות. לא הצלחתי. איך זה עובד בפועל? אם רק קבוצה אחת בחברה מיוצגת, איך בדיוק שאר הקבוצות "משוקפות"? מה, יושבים שלושה שופטים אשכנזים-חילונים-שמאלניים, אחד אחראי "לשקף" את המזרחיים, אחד את הדתיים ואחד את הימניים? ביניש המשיכה ואמרה כי "הייצוגיות אינה מתאימה לגוף מקצועי מובהק שנועד לתת ביטוי אובייקטיבי ובלתי תלוי לערכיה של החברה כולה". אז עם כל הכבוד לכבוד השופטת, המשפט הזה הוא אובייקטיבית מופרך. ערכים הם דבר סובייקטיבי. ולכל קבוצה באוכלוסיה יש הערכים שלה המהווים את השקפת העולם הסובייקטיבית והייחודית לה. כך שאת הטיעון שלה יש לקרוא באופן הזה: "את המחלוקת - בין השקפות העולם הסובייקטיביות של הקבוצות השונות בחברה - תכריע אחת מהן באופן אובייקטיבי". וזה, מה לעשות, לא ממש הגיוני. על דרך משל: כבודה מציעה שיתכנסו הזאב והכבש, ואז יכריע הזאב -אובייקטיבית כמובן - מי ייטרף על-ידי מי (כאשר לִמשמע הכרעת הדין, על הכבש להגיב ב: "כן, כבוד הזאב"). ובהקשר הזה, ישנה אמירה נוספת שעלתה במחוזותינו: "צריך לשמור על עצמאות בית המשפט העליון". היא נשמעת אצילית, נכון? והיא גם באמת טובה, נכונה ויפה, כשמדובר בבית משפט הדן בעניינים פליליים או אזרחיים. בית משפט כזה עוסק בשאלות אובייקטיביות, של מי אשם ומי זכאי, מי חייב ומי לא. בנושאים אלה באמת לזהותו ולמאפייניו האישיים של השופט לא אמורה להיות השפעה, ויש אכן לוודא כי השופטים יהיו עצמאים מכל השפעה חיצונית בלתי רלוונטית. אבל מאז עידן אהרן ברק, בית המשפט העליון בישראל בשבתו כבית דין גבוה לצדק מתפקד כבית משפט לחוקה לכל דבר ועניין. ככזה, הוא דן בשאלות הליבה (הסובייקטיביות) של מאפייני החברה בישראל. כמעצב אורחות חייה של החברה, ממה בדיוק אמור בית המשפט העליון להיות עצמאי - מרצון האזרחים החיים בה? יש לציין כי במקרה הזה דווקא אין בעיה אימננטית באמירה. יש כמה וכמה שיטות משטר כאלו, שבהן המוסדות המעצבים את אורחותיה של החברה זוכים ל"עצמאות" מפני השפעת האזרחים החיים בה. דמוקרטיה היא לא אחת מהן. |
|
הכותב הוא תלמיד תואר ראשון בפסיכולוגיה וממשל.
|
|
| תאריך:
|
29/01/2012
|
|
|
עודכן:
|
29/01/2012
|
|
בן בוגוסלבסקי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
המאוננת
|
30/01/12 09:49
|
|
|
|
2
|
|
אלטע קאקער
|
30/01/12 10:02
|
|
|
|
3
|
|
ממתין שוב
|
30/01/12 10:42
|
|
|
|
4
|
|
נחום שחף
|
30/01/12 13:19
|
|
|
אז מה היה לנו שם, במפגש יהודים ערבים ביפו? עולה חדש/ותיק, סוציאליסט, יליד מרוקו, למד בצרפת, עיתונאי והיום חבר כנסת מטעם העבודה, מול ערבים תושבי יפו. אלה שומעים במו אזניהם דברי בלע על זיהומו של האוויר בכנסת ישראל, שהכניסה אל הבית תעשה כנראה בסיוע של מסכות אב"כ. ומיהם המזהמים? יהודים, עולים ממדינות חבר העמים, ברחו מארץ הסוציאליזם (שמו המקורי של הקומוניזם), והיום הם חברי כנסת. הם לא למדו בצרפת. ייתכן מאוד שחלקם למד בסנט פטרסבורג או בעיר אחרת, ברם, שפתם לא בהכרח מלאה טוב ממכמני השפה העברית, היא מלאה בחצץ.
|
|
|
|
|
ב-25 בינואר 2011, לפני שנה בדיוק, החלו המוני צעירים מצריים לזרום לככר אלתחריר ("השחרור", מהכיבוש הבריטי) כדי למחות נגד שלטונו העריץ והמושחת של חוסני מובארק אשר ישב על כס השלטון כמעט שלושים שנה. הוא היה הרביעי בשרשרת השליטים ששלטו על מצרים מאז מהפכת הקצינים החופשיים ב-23 ביולי 1952. קדמו לו מוחמד נגיב, גמאל עבד אלנאצר ואנוור סאדאת. מאז המהפכה ההיא לא התקיימו בחירות אמיתיות במצרים, וכל המערכת השלטונית הייתה לא יותר מאשר חותמת גומי ציבורית להחלטות הנופלות בחדריו של הנשיא, השליט. מערכת זו הייתה בנויה ממועצת העם (בית תחתון), מועצת השורא (בית עליון), ממשלה, נשיא ומערכת משפט. מדי כמה שנים היו נערכים בחירות למועצת העם ומשאל עם על הארכת כהונתו של הראיס, אך היה ברור כי הרכבו המפלגתי של בית "הנבחרים" נקבע מראש על-ידי הנשיא, ומשרד הפנים לא היה יותר מאשר "קבלן בחירות" שתפקידו היה לארגן הצגה של בחירות בין מועמדים שכל עניינם היה לאייש כיסא בפרלמנט, מבלי שלפרלמנט יהיה תפקיד אמיתי.
|
|
|
|
|
השוני בין 1942 ל-2012 הוא לא בהעדרם של הצוררים הרוצים להשמיד את העם היהודי. הרצון הזה קיים ולא השתנה. מה שהשתנה, זה היכולת שלנו, להגן על עצמנו והנחישות שלנו לעשות זאת. לעם היהודי, לממשלת ישראל יש את הזכות, החובה והיכולת למנוע השמדה נוספת של העם היהודי או פגיעה במדינתו.
|
|
|
|
|
הקומבינה של יאיר לפיד ואוניברסיטת בר-אילן - שבזכותה הוא נקלט למסלול לימודים לתואר דוקטור גם בלא תעודת בגרות, תואר ראשון ושני, אינה מפתיעה. יאיר לפיד ניחן בכישרון לתעתע באחרים ולנצלם לרעה. וזה כולל את המערכת האקדמית.
|
|
|
|
|
איני יודע איך תיראה שנת 2012, אך 2013 תהיה שנה חגיגית: בשנה זאת נחגוג את יום ההולדת ה-90 של שלושה ישראלים שנולדו באותו זמן והשפיעו רבות על עיצוב החיים בארץ - שמעון פרס (כנראה יליד 2 באוגוסט 1923 אך נוהג לחגוג ב-16 בחודש), אורי אבנרי (10 בספטמבר 1923) וחיים גורי (9 באוקטובר 1923). כל אחד מהם יוכל להסתכל לאחור על דרכו ועל התלמידים שהעמיד וכל אחד מהם יראה עולם אחר. פרס יוכל להביט בצאצאיו הפוליטיים - חיים רמון, יוסי ביילין, אברהם בורג ועמיר פרץ - שסיימו כפי שסיימו, כי פעלו תמיד על על-פי מה ששינן להם רבם הגדול; חיים גורי, שכמה משיריו יעמדו לדורות, יוכל לעלעל בספרי השירה של עצמו ושל עשרות, אם לא מאות, משוררים צעירים ממנו שאוהבים אותו, ששאבו ממנו השראה ושהוא מעולם לא חסך זמן ומאמץ כדי לעודד אותם ולהראות להם כי ציונות אקטיבית וספרות טובה יכולות ללכת יד ביד; אורי אבנרי יתבונן בקבוצות שמאלניות קיצוניות שלמדו ממנו במשך כ-65 שנה לראות במדינת ישראל מדינה אימפריאליסטית, מדכאת, יהודונית, גלותית, ועכשיו זנחו אותו לאנחות ופנו לשנאה עצמית קיצונית.
|
|
|
|
|
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
