|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ביקורת: "נתתי לה חיי" - מופע מוזיקלי משירי דני סנדרסון - תיאטרון הבימה - הזוי, מופרך, קצבי ורענן, עוצמתי ומרשים
|
|
|
|
[צילום: ג´ארר אלון ]
|
|
|
|
|
"נתתי לה חיי", מופע מוזיקלי משירי דני סנדרסון, בתיאטרון הבימה הוא סוריאליסטי, הזוי ומופרך, אך באותה נשימה הוא קצבי ורענן, עוצמתי ומרשים, הסוחף את הקהל לחגיגה של שיריו הייחודיים וגדושי ההומור וההברקות הלשוניות. יש חשיבות לציין את הסאונד המדהים באולם, המבליט את איכות השירה של השחקנים המוכשרים והתזמורת המבריקה ההופכת את המופע לאיכותי.
דני סנדרסון החל בקריירה המוזיקלית שלו עוד בלהקת הנח"ל והתבלט במיוחד בלהקת "כוורת" המיתולוגית ומשם ל"גזוז", "דודה" ולסדרת אלבומים מצליחים . שיריו ולחניו מאופיינים בקצב ובשפה מיוחדת, בשעשועי לשון ובמונחים שחדרו היטב ללשון המדוברת. הקליפ על "הדודה והדוד" הוא מהזכורים ביותר.
הקומדיה המוזיקלית על-פי שיריו של סנדרסון היא מאת ובבימוי מאור זגורי שהצליח ללהטט עם חבורת שחקנים נפלאה, שרתמו עצמם למשימה והשתתפו בחיבור המופע.
העלילה היא בלשון ההמון, קצת מטורללת ומופרכת, אבל הקריקטורה הזו היא בעצם מה שהופך את המופע לחוויה עוצמתית שסוחפת במקצביה את הקהל, האמון על משנתו של סנדרסון.
המדובר בגבר בן 36, יורם צוקרמן, שנקעה נפשו מחייו שהם ביש אחד גדול והוא מעוניין להגיע לעולם שכולו טוב. כל מאמציו לא צולחים עד שהוא נתקל בשליחו של השטן המחתים אותו על חוזה דרכוני שאינו מאפשר חרטה. צוקרמן מגיע, בין לבין, לאשפוז במוסד פסיכיאטרי הזוי שמלוהק בידי חבורת אנשים מוזרים, אך שם הוא פוגש גם בורוניקה שעתידה לשנות את חייו וגם את המחזה.
הסיום מתרחש בשמים ושם אנו שומעים ברמקול את גידי גוב, שקולו לוהק לתפקיד האלוהים, וכתזכורת קטנה לעובדת היותו בן חבורתו המקורית של סנדרסון.
משחק משובח
עידן אלתרמן הוא גיבור העלילה, צוקרמן, מתאים כמו כפפה לבנה לדמות הצנומה והנאבכית. עידן מרשים בסגולות המשחק והשירה שלו ואפילו, לא ייאמן, ביכולתו לעמוד על הראש -ועוד על כסא- לפרקי זמן די ארוכים. לרגע נדמה שהוא יצא מהסדרה "החיים זה לא הכול" , אבל , לא - זהו עידן אחר, המצליח להפיק מטעמים מהדמות שנגזרה עליו לגלם.
פיני קידרון בדמות המספר וגם איז'ו היוצמך הוא מצוין. קידרון מצליח להפיק דמות סוריאליסטית, אך עניינית והקטע של המונולוג שהוא מבצע, כולו מורכב מסימני פיסוק, הוא נפלא.
אלון נוימן מגלם בצורה נהדרת את דמותו של "אלון נודע", נציג ממלכת האופל ברקיע, והביצועים שלו לאורך המופע הם חוויה.
אור אילן גונבת את ההצגה בדמות ורוניקה, אהובתו של הגיבור. אור ניחנה ביכולת משחק, תנועה ושירה מרשימים ביותר. יש לה קול סופרן לירי עמוק וייחודי ומשחקה מצוין ומפעים. אם נוסיף לכך גם את עמידת הראש שלה על הכסא , לצידו של עידן, הרי שמדובר בשחקנית רבגונית עם פוטנציאל נפלא.
טלי אורן היא ריטה מנהלת מוסד המופרעים הנוקשה. משחקה משובח והיא יודעת לעצב דמות כהלכה. יש לה קול עוצמתי ומלא, היא מצחיקה ונפלאה.
תמר בן עמי היא ברונהילדה, בעלת כישורי משחק ושירה מרהיבים ונהדרים. אתי וקנין מגלמת בהצלחה רבה את לורה ומגישה שיר ומשחק מעולה. אסף שגב הוא צ'ולי, דמות רוקיסט מוצלחת. אסף הוא שחקן וגם זמר מוכשר ומשחקו ראוי לשבח.
התפאורה של שני טור היא מינימאלית, אך מצוינת. הבמה מצוידת במסך ועליו מופקים האנימציות המדהימות שעליהן אחראי סטודיו אינסייט.
התזמורת בניצוח טל בלכרוביץ היא טובה ביותר, נהנית מסאונד מוצלח ומעניקה השלמה מקצועית לשירים התוססים.
הכוריאוגרפיה של מירי לזר היא מוצלחת מאוד ורעננה. מאור צבר אחראי לתלבושות הרלוונטיות והמצחיקות. מאיר אלון עיצב את התאורה שהייתה מאוד מעניינת, לרבות הדלקות אור באולם באחד הקטעים.
ראוי לציין את ההדרכה הקולית של רחל הופמן ומאיה אבידן שהצליחו להפוך שחקנים, שחלקם אינם ממש זמרים, למגישי שיר מקצועיים.
אין ספק ש"נתתי לך חיי" הוא מופע תוסס וקצבי, המעמיד את הקהל על רגליו בסיום הערב ומעניק לו חוויה נוסח דני סנדרסון במיטבה.
צילום- ג'ראר אלון
|
|
הכותב הוא עיתונאי, עורך ראשי סוכנות הידיעות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
|
|
| תאריך:
|
27/02/2012
|
|
|
עודכן:
|
27/02/2012
|
|
חיים נוי
|
|
|
לאחר הפסקה של שנים רבות, בהן לא עסק בציור ממש, אלא בתפאורות וצילום לטלוויזיה, החליט לפני שלוש שנים לחזור למקצוע שלמד בביה"ס הגבוה לציור של מרגושילסקי, ובבצלאל. בימינו, קשה לומר שהעיסוק בתפאורה וצילום אינם אמנות. כיום, כמעט כל אמן הוא בין-תחומי. ולאיציק, שנחון בכשרון פיסול ורגישות לחלל ולעיצובו, היה המקצוע בו עסק למחייתו, גם כן מימוש החלק היצירתי והאמנותי שבו. יחד עם זאת, כששמע על פתיחת קורס בסדנת ההדפס, החל ללמוד, ולא פסק מליצור שם גם בהמשך, במסגרת הסדנה שמנהלים שם צמד האמנים טינה ואיליה בוגדנובסקי. הם גם שאצרו את תערוכתו החדשה, ומלבד התוצאות שמדברות בעד עצמן - מלא פיו שבחים עליהם.
|
|
|
|
|
עבר עשיר של היסטוריה מרתקת, בצד מודרניזציה של רחובות מערביים - כך מצטיירת טביליסי, בירתה של גאורגיה, בעיניו של התייר המזדמן אליה. מרחק של ארבע שעות-טיסה בלבד מהארץ ומרחק של שנות-אור מן השלטון הקומוניסטי המדכא שלה מלפני עשרים שנה בלבד. להבדיל מאז, טביליסי היא היום עיר פורחת ומשגשגת, שעושה כל שלא ידיה כדי להתנתק מספיחיה המעטים של אימא-רוסיה שעוד נותרו בה. ובכל זאת, שיטוט ברחובותיה השוקקים אינו יכול שלא להזכיר את עברה הטראומתי. קשה להתעלם מהבנייה הסובייטית הכבדה שלה ומהאנדרטאות למלחמות הרבות שעברו עליה. ארבעים פעם חרבה העיר וקמה מחדש ובמרוצת השנים שוקמה כולה מחורבותיה ואין בה עוד שמץ מן ההרס הגדול שפקד אותה.
|
|
|
|
|
פלדה מאת המחזאית הסקוטית רונה מונרו, המועלה בבית צבי ברמת גן הוא דרמה אנושית ומצמררת על מפגשים בין אסירת עולם שרצחה את בעלה לבין בתה, המנסה לתהות מה התחולל בליל הרצח ומדוע הוא בוצע. צוות שחקנים מוכשר מעניק לצופים חוויה תיאטרלית מרגשת ומטלטלת.
|
|
|
|
|
לאף יש השפעה דרמטית על האסתטיקה של הפנים. יותר מכל ניתוח פלסטי, טיפול באף דומה מאוד לאדריכלות. האף הוא מבנה מורכב הכולל ציפוי פנימי למערכת מורכבת ודינמית של קורות תומכות מסחוס ומעצם וכיסוי חיצוני עבה ואטום. הניתוח נעשה תוך מניפולציה של אותה מערכת תומכת מבלי לגעת בעור החיצוני, מה שמקנה מראה טבעי וללא סימנים חיצוניים לניתוח.
|
|
|
|
|
כשיורדים במדרגות לאולם הזעיר והאפלולי שקרוב לדיזנגוף סנטר, עוברים כאילו לעולם אחר. מהחלל שבחוץ, שידע כבר ימים טובים יותר, ומזכיר יותר את רחוב אלנבי, מחליפים את המתג ונמצאים במשהו שמזכיר את ימי "בית-הובן" ששכן בימים הרחוקים ההם, לא רחוק מכאן, מצידו השני של כיכר דיזנגוף. גם פה, כמו שם, ההופעות מקוריות ומושכות קהל צעיר ואינטלקטואלי.
|
|
|
|
|
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
