השתתפתי בכינוס ציבורי אליו הוזמן
מאיר דגן, ראש המוסד לשעבר, לתת את דעתו על המצב באזור. בסיום ההרצאה הוא נשאל לגבי אירן. התשובה שלו הייתה מעניינת בכך שהסבירה מדוע הוא מתנגד לתקיפה ישראלית את אירן עכשיו.
לדברי דגן, אירן עדיין לא נמצאת במצב בו היא יכולה לייצר פצצה גרעינית. אכן, היא מגדילה באופן רציף את היקף האורניום המועשר שלה, אבל לדעתו ייקח לה עוד זמן לייצר מספר פצצות, שזוהי המאסה הקריטית המתבקשת ממדינה הרוצה להצטרף למעגל המדינות האוחזות בנשק גרעיני; וגם כאשר תייצר את הפצצות האלה, ייקח לה זמן לטעון אותן על טיל או מטוס אשר יוכלו להביא את ראשי הנפץ האלה לישראל.
לצד הזמן הדרוש לאירן להתחמש בפצצה גרעינית, ציין דגן את הסיכון שמדינת ישראל תיכנס אליו בעת התקפה יזומה מצדה על מתקני הגרעין האירניים. ראשית מדובר לדבריו על הפצצה של מספר רב של יעדים בו-זמנית, היות שתוכנית הגרעין האירנית פרוסה במספר רב של אתרים גיאוגרפיים.
שנית, תקיפה ישראלית תגרור תגובה קשה של ירי טילים ורקטות מסיבי הן מצדי אירן והן מצד החיזבאללה והחמאס על ישראל. בנוסף, לדעת דגן תקיפה ישראלית תאפשר לאירן לטעון כלפי העולם שהיא הותקפה על-ידי מדינה בעלת נשק גרעיני (קרי ישראל) ועל כן יש לה את כל הצידוק לייצר נשק גרעיני משלה.
התעלמות מהסכנה הממשית - חוסר אחריות הטיעונים נשמעים הגיוניים ואכן הדילמה קשה. חבל שדגן לא מצא לנכון לציין כי נשק גרעיני בידי אירן יכול לגרור השמדה של מדינת ישראל שהיא קטנה גיאוגרפית, במידה שיוחלט להפעילו על-ידי ממשל מטורף כמו זה הקיים באירן היום. ייתכן שבמצב כזה עדיף לשלם מחיר מסוים בהווה לטובת מניעת מחיר כבד בהרבה בעתיד.
אין ספק שההחלטה קשה ונושאת בחובה סכנות רבות. מאידך-גיסא, התעלמות מהסכנה הממשית והאמיתית על מדינת ישראל גם היא חסרת אחריות. נקווה שמנהיגינו יקבלו את ההחלטה הקשה מאוד הזו והנכונה ביותר בדילמה הנוכחית.
בסיטואציה הנוכחית אני מזמין את הקוראים לצפות בסרטון שלקוח מתוך סרטו של
חיים הכט -
"טיסה אחת בשבילנו". יש בסרט אמירות ברורות שכדאי ללמוד מהן.
ניתוח מקרה על-פי פרשת נתן אשל בלשכת נתניהו
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
