בפלנטה האחרת ששמה מאסטר שף ילדים אין כל חדש. המסע לעבר הפיכת תחרות ריאליטי חביבה, אך לא מרתקת במיוחד, לאירוע לאומי ולנכס צאן וברזל נמצא במלוא אונו כשהוא צועד על קיבתם של ילדים. המשימה שהוענקה לילדים נועדה כל כולה להפוך את המותג לכזה המסמל קשרים בין-דוריים ועל-עדתיים. וחוץ מזה, אין משהו שילדים אוהבים יותר בעולם מאשר להקשיב לסיפורים של זקנים שהם לא מכירים.

בשלב הזה לרטון על השימוש בילדים בפריים טיים של ערוץ 2, למרבה הצער מאוחר מדי, אבל אם הם כבר שם, האין ילדים אמורים לספק נקודת מבט רעננה על העולם ולגרום לנו לראות אותו אחרת? לא לפי מי שמחליט ב"מאסטר שף". שם החליטו לכבול אותם לשלשלאות העבר במפגשים שהצליחו להפוך את פרק הגמר לסלט של ישראליאנה, בו מרבד הקסמים מתערבב עם הכותל ודואג לעבור בכל העדות, זאת אומרת אצל האשכנזייה, התימנייה והבולגרייה כי הבולגרייה מכסה גם את הפרענקים.

ושוב, כיוון שמדובר בילדים, אסור שתישמע ולו מילה אחת שעלולה להישמע כשלילית. וטוב שכך. הבעיה היא שכשחבר השופטים מכריז שאוכל שבישלו ילדים הוא האוכל הטוב ביותר שטעמו מימי חייהם, מה זה בדיוק אומר על עולם הקולינריה? מדובר פה בתגלית שעלולה לזעזע את יסודותיו ואף להחריבו. מיטב השפים בעולם מבשלים פחות טוב מחבורת זבי חוטם. האפשרות השנייה היא שלמומחי האוכל של "מאסטר שף" לא יצא לבקר ביותר מדי מסעדות טובות. ליונתן רושפלד גם לא יצא לבקר לאחרונה במספרה טובה, הלוק הנוכחי שלו נראה כאילו נלקח מעבודה של סטודנט בבצלאל שנה א' שמנסה לצייר ביצת קינדר באופן סוריאליסטי.

מי שדבקה בריאליזם אורבני אותנטי היא מיכל אנסקי, ששוב מתעקשת ללבוש בגמר שמלה שגם האימא של החתן סירבה לרכוש בהנחה מיוחדת באלנבי. אייל שני ממשיך ללהג את המשפטים החצי סתומים מלאי העולמות, השמיים וריח המלוח על המים. העניינים נהיים יותר מטרידים בכל פעם שהוא פוצח במונולוג אל מול אחת הילדות, במודע או שלא במודע, השיחה שלו עם סתיו נראתה יותר כמו לקוחה מתוך סרט של ברטולוצ'י, מאשר מתוכנית המתיימרת להיות לכל המשפחה. היחיד שדיבתו מוצאת רעה לאורך כל הערב הוא החציל. או שהוא לא מתרכך מהר מספיק, או שנשרף מהר מדי, או שיש לו יותר מדי גרעינים. למרבה המזל הסבירו פעמיים שלכל חציל יש את הגבינה הבולגרית שלו, אין צורך להתקשר בשמו לער"ן.

ולאחר שסיימו כל הנוכחים לזמר בשבחתם של הנוסטלגיה, ההמשכיות, הסבתות, הסבים, הדודים ושל הבן של גיסתה של השכנה של זה עם הפזילה מהמכולת, הגיע הזמן למשימת הגמר שבה נאלצו הילדים לגלות שגם בתוך פארק השעשועים הזה הם צריכים לרצות קודם כל את ההורים. ואכן, על הטריבונות ישבו ההורים של המתמודדים, ובניגוד אליהם הם לא חסינים מביקורת. כל אחד מבני המשפחה ישב ומקשיב בעיניים נוצצות כיצד הילד שלו הוא הכי מוצלח. כולם גם לוקים באמנזיה סלקטיבית ושוכחים שאותם סופרלטיבים, פשוט במנעד יותר רחב של מילים נרדפות, הומטרו גם על הילדים האחרים.

כל המופע הזה שבו לציבור אין בכלל שום יכולת לשפוט את התוצרים של המתמודדים הופך לדביק ולח יותר מהמגבת שהניח רושפלד על בצק השמרים. המשימה הציונית הראשונה במעלה לעבר שבירת שיא באספקת פליטי ריאליטי מתחת לגיל 16 לעולם מתחילה להתקרב לקיצה. לבסוף זוכה בהפרש של נקודה הילד הפיינשמעקר שלא ברור אם זה תקין פוליטית לומר שהוא נורא מזכיר את מאני מ"משפחה מודרנית". באמת שיהיה, רק במזל.