אנו בפתחה של התמודדות עם החלופה לחוק טל. לכן חשוב בשלב זה למצות את הסיכוי להגעה, להבנות ולהסכמות רחבות ככל הניתן, תוך דיון עם כלל הגורמים הנוגעים בדבר ובעיקר נציגי הקהילה החרדית. יצירת הסדר חברתי חדש כחלופה לחוק טל יסייע לקדם ארבעה נושאי מפתח בחברה הישראלית:
א. ערך השוויון בנטל הלאומי והחברתי;
ב. הגדלת ההשתתפות בכוח העבודה והיעילות הכלכלית;
ג. הרחבת אפשרויות השלמת ההשכלה ולימודי הליבה הכלליים;
ד. כיול מחדש של מנגנוני והיקפי התמיכה במוסדות תורניים.
לאור כל זאת חשוב, גם במחיר של התנגדות מסוימת, שוועדת פלסנר לא תירתע מיצירת שיווי משקל חדש שיאזן בין: דרישות בג"ץ - הציפיות של החברה האזרחית ליותר שוויון בנטל - צרכי ואילוצי צה"ל ומערכת הביטחון - צרכי הכלכלה הישראלית - השיח הפוליטי והציבורי מול החברה החרדית.
ההסדר החדש צריך להיות פשוט ולבטא עקרונות ברורים ובהירים. אסור לו להיות מורכב ומפותל מדי. רק כך נוכל לגייס את תמיכת הציבור בהסדר ונמנע חשדנות וחוסר אמון.
השיח מול החברה החרדית ונציגיה צריך בכל מקרה להימנע מדורסנות וכוחנות. עליו להיות מבוסס על גישה בוגרת, סמכותית ואחראית החותרת לפתרון מוסכם ככל הניתן. גישה המכירה בהיותה של הקהילה החרדית נדבך מהותי בפסיפס של החברה בישראל ובזיקת המדינה והעם היהודי כולו לשורשיהם.
שאלת מפתח בהסדר החדש היא סוגיית ה"חובה או רשות". האם ניצור מנגנון התנדבותי נוסף או שנחיל חובת שירות ביטחוני או אזרחי לכל. עמדת שר הביטחון היא כי השירות הוא חובה והחבות היא אישית - של המיועד לגיוס ולא של המוסד בו הוא לומד או שוהה. לצד זאת, אין כוונה ליצור מצב שבו ההימנעות מחובת השירות תמלא את בתי הכלא באזרחים הנתפסים על-ידי המשטרה הצבאית בבתיהם ובחוצות הערים. ההסדר החדש צריך לפיכך להגדיר זכויות והטבות אישיות למשרתים, באופן שיעניק להם יתרון מהותי על פני אלה הנמנעים משירות אזרחי או לאומי.
לתפישתו ולהבנתו של שר הביטחון, המכסה הראויה של היקף הפטור מכל מחזור פתוחה לדיון. אך מכסת הפטור לדעת משרד הביטחון ראוי שתהיה כ-10%, מכלל בני הישיבות החרדים בגין היותם "עילויים בתורה". גם כך מדובר על היקפי פטור הגבוהים בהרבה מאלה שהותוו בהסכמים עם קום המדינה.
כמחצית מהבנים החרדים שהפטור אינו חל עליהם, יוכלו על-פי נתוני צה"ל להתגייס למסלול שירות צבאי או ביטחוני. מתווה אפשרי להתפלגות שכזו הינו:
- 1/3 לשירות בגדודי בט"ש ייעודיים (במודל "נצח יהודה")
- 1/3 בשירות שח"ר תוך רכישת השכלה ומקצוע ובסיוע מימוני ייעודי
- 1/3 בשירות ביטחוני - אזרחי (משטרה, שב"ס, לוחמי האש וכו')
המחצית השנייה של הבנים החרדים שהפטור אינו חל עליהם יגויסו על-פי הצעת משרד הביטחון למסלול שירות אזרחי. במסלול זה נדרשת רביזיה על-מנת לוודא שמדובר בשירות היוצר תועלת אמיתית לחברה, אינו גוזל את פרנסתם של אזרחים ואין בו כפילות למסלול השירות הביטחוני-אזרחי.
סוגיית שירותם של ערביי ישראל צריכה אף היא לעמוד על המדוכה ולקבל את פתרונה. בשלב זה אין פסיקת בג"ץ בנושא שירות ערבים. הדבר מאפשר להימנע מפתרונות דחק מאולתרים ולהעמיק בצורה רצינית בסוגיה, על כלל מרכיביה הלאומיים, החברתיים, האתניים והמשפחתיים.
לצד כל אלה תלויה ועומדת סוגיית אורך שירות החובה והתיגמול לאלה המשרתים שירות מעל ומעבר. צרכי צה"ל בשלב זה מקשים מאוד על קיצור שירות. עם זאת נכון כי קיים היגיון כלכלי וחברתי בבחינת קיצור שירות החובה
בחלק ממסלולי השירות והותרה על-כנו של משך השירות המלא ביחידות קרביות וביחידות בהן למשך ההכשרה ולניסיון המצטבר קיים משקל איכותי מכריע. מבחינת צה"ל מדובר, כאמור לעיל, בקושי לא פשוט המחייב התאמות ופתרונות שונים אך התועלת הכלכלית - לאומית הנגזרת מכך היא משמעותית בהתאמה למהלך שכזה. לכן יש מקום לבחון יישום מדורג של קיצור השירות, לו"ז לביצוע והיקפים עם צה"ל ומערכת הביטחון, ליצור מסלולי תגמול דיפרנציאליים שיתגמלו בגמול יתר את אלה המשרתים יותר. מסלולים אלה גם יבטאו את הוקרת המדינה כלפיהם וגם יקיימו הוגנות כלכלית שתפצה אותם על הזמן הנוסף שבו הם מנועים עדיין מלפתח קריירה אישית.
אורכו של השירות האזרחי צריך שיהיה מחד מאוזן ככל האפשר בהתאמה למשך שירות החובה הבסיסי בצה"ל. לצד זאת, כל עוד מסלולי השירות אינם מגובשים דיים באופן שיבטאו תוכן מהותי וערך מוסף חברתי אמיתי אין למתוח אותם שלא לצורך ולאפשר להוציא את בוגרי המסלול מוקדם ככל האפשר לשוק העבודה, גם לאחר מספר חודשי שירות ספורים (שמונה עד שתים עשרה חודשי שירות).
ראוי להדגיש כי צה"ל ומערכת הביטחון כולה רואים בנושא השוויון בנטל ובגיוסו של מרבית הנוער החרדי מהלך ערכי חשוב מאין כמותו ותרומה מהותית ללכידותה של החברה הישראלית. ברור כי המהלך מטיל עול כספי שיצריך לשפות את צה"ל בגינו, ומחייב התאמות מסוימות בצבא כך שמחד לא ייפגע מיקומו של צה"ל ככלי מרכזי לקידום שוויון הזדמנויות לנשים במדינה ומאידך יישמרו הצרכים התרבותיים הייחודיים של בני הנוער החרדים. לצד זאת ראוי להדגיש כי בניגוד לשמועות שונות שהופרחו על-ידי גורמים שונים - צה"ל אינו נרתע מגיוסם של בני ישיבות חרדים ויפיק את מלוא התועלת משירותם.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
