קלון

בסביבתו של אולמרט מתקבצים חברים וקרובים. בכללם לא מעט מחברי המפלגה שנולדה בחטא - קדימה. פוליטיקאים לשעבר כגון אברהם בורג ונוספים, שטיבם מעיד גם על חברם אולמרט. כולם שמחים, כולם זחוחים, כולם רוקמים תוכניות בדבר שובו של העבריין, שזה מקרוב הורשע, להנהיג את מדינת ישראל. כידוע, לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב.

את הקונצרט המתוזמר מובילה כהרגלה התקשורת הישראלית, זו הנושאת באשמת הפיכת החברה לחומרנית, רדודה ונטולת ערכים ומוסר. הכותרות זועקות - זוכה! הפרשנים והסוקרים מבררים כמה מנדטים יגרוף הצדיק והחוברים אליו, חברים ל"אין דרך" מתראיינים כשעיניהם בורקות ודמעות האושר חונקות את גרונם. ככה יעשה לאיש אשר התקשורת חפצה ביקרו.

עיון חפוז באירועים אותם כולנו זוכרים מהעבר הלא רחוק, יציג תמונה לא מעודדת וזה בלשון המעטה. שר אוצר לשעבר בכלא, נשיא לשעבר בכלא, שר בכיר לשעבר - מסתובב אומנם חופשי ואף שימש כיו"ר המפלגה שנולדה בחטא שם (כן, גם שם) הוא נתן דרור ללשונו.... למרות היותו עבריין מין מורשע! הרשימה עוד ארוכה...

לכל אלה ולכשכמותם יש חברים בתקשורת, בפוליטיקה, בקהיליית ההון/שלטון. החברים האלה מרפדים את העבריינים במנעמים, מעניקים להם פרוטקשן תקשורתי וציבורי. העבריינים הינם אורחים של כבוד בכנסים, בשמחות במפגשים עסקיים ואחרים.

לא אשכח לעולם כיצד צולם בעבר איל הון מקומי בהיותו בחדר החקירות כאשר הוא תוחב לפיו פיסת מסמך כלשהו, לועסו ובלעו, על-פי הסברה - על-מנת להעלים ראיה מפלילה נגדו. הגדילה לעשות הטלוויזיה שאף שידרה את הקטע המביך והמביש בפני כל בית ישראל. האיש הזה חי כיום בקרבנו, עושה עסקים חובקי עולם, מתקבל בכל מקום בכבוד ובהדר ואף היה בעלים של עיתון בעל השפעה.

מתרגלים לריח

משהו רקוב בממלכה וריח באושים חריף עולה מהריקבון המתפשט. בדומה לכל ריח, השוהה בסביבתו לאורך זמן, חדלים אט אט מלהרגיש בקיומו. בתחילה הריח חריף פחות, בהמשך יש לו נוכחות מטרידה אך מעט ולבסוף משהנחיריים גדושות - חדלים להרגיש בקיומו והחיים שבים להתנהל כסדרם.

הבושה נעלמה. גבהות לב, תחושת כוח ושררה, זוהמה ערכית ומוסרית, תקשורת רייטינג וכיליון, כל אלה אשמים. רמטכ"ל המוכר תיק מניות בתחילתה של מלחמה ואיננו רואה פגם בכך, לוקה במקרה הטוב בעיוורון מוסרי. עבריין מין מורשע המהין עוז בנפשו לחזור לפעילות ציבורית הוא נפל ערכי. ראש ממשלה מורשע בפלילים וחוגג זאת, הוא חלק מהריקבון, חלק מכריע יש לומר.

כך מעז חבר קרוב של אולמרט להמליץ לראש התביעה לדור להתאבד בעקבות הרשעת אולמרט בפלילים וזיכוי מחמת הספק בחלק מהאישומים. אנקדוטה - אותו חבר היה עורך ראשי של העיתון שבבעלות לועס הניירות עליו סופר לעיל. השמעתם מישהו המאשים את הממליץ בהסתה או בהתרת דם? השאלה רטורית כמובן. שתיקה רועמת במרחבי סדום. החגיגה נמשכת....

בצד כל אלה מתקיים מעת לעת הדיון באם להרשעה פלונית מצטרף קלון. דיון מגוחך ומקומם מאין כמותו המעיד כאלף עדים על המצב בו מצויה החברה הישראלית. אדם גנב כסף - האם יוטל עליו קלון, אדם הורשע בעבריין מין - שמא כאן יש קלון? הדוגמאות רבות.....

השכל הישר, חוש הצדק הטבעי, המוסר והלב מבינים את מה שמערכת המשפט האומללה הרודה בנו, בשיתוף עם תקשורת חלולה ורקובה - אינם רוצים להבין. אבדה הבושה ונעלמה הכלימה. המצב כה חמור עד כי הפך לנורמה עימה מסכינים בלית ברירה כמעט כולנו, חלקנו על כורחנו.

בעוונותינו ולמגינת לבנו, בהעדר מעשה, הקלון רובץ גם עלינו.