העיתונות קוו ואדיס?

לי יש נקודת מבט קצת שונה. זה לא מעריב - אם כל חטאת על-פי הארץ.זה גם לא "ישראל היום", האשם העיקרי בדלדול התפוצה של ידיעות-מעריב. הטענה שהעיתון הנו "חינמון" נכונה אולי, אבל לא משכנעת. גם כל מהדורות האינטרנט חינמוניות. גם ערוץ 2,10 מבחינת הצרכן הינם חינמיים. הם חיים מפרסומות, אז מה כאן רע?

מתלוננים על הטייקון ההוא שלדון, כאילו שאין אוליגרך רוסי בהארץ, ואפילו משקיע מגרמניה בעל-רקע של חברות בנוער ההיטלראי בעבר, התומך בעיתון זה, סטייל "פראבדה". גם לא חסר טייקון גדול במעריב או טייקון מיובא בערוץ 10. ומה עם ערוץ-2, הגם שם אין טייקון? כל התקשורת בישראל נשלטת ע"י טייקונים, וזהו המצב נכון להיום וכך גם בחו"ל.

הנוער של היום

עידן העיתונות ההיא מ"טעם המפלגה" נגמר. אז היכן אם כן יש בכל זאת בעיה? בעיניי, מדובר באי הסתגלות לשינוי כלל עולמי. הנוער של היום בקושי קורא ספרים ובחלקו אף בקושי קורא בכלל. ההעדפה הטבעית בקרב הדור הצעיר-אינטרנט וטלוויזיה. מי צריך חדשות של אתמול בעיתון של היום? הכל כבר מוצה באינטרנט ובמהדורות הטלוויזיה של אתמול בערב. אם כן, העיתונות הכתובה מרביתה אינה רלוונטית נכון להיום בבוקר. רק בסופי שבוע המצב עדיין שונה. אך במוצאי שבת שוב הכל משתנה. מהו הפתרון לעיתונות בעידן האלפיים?

ראשית, העיתונות הכתובה חייבת לעבור למהדורת ערב, בדומה לגלובס. כך לפחות מכסים את אירועי היום ומביאים אותם לביתך בערב. שנית, יתכן ויש לעיתונות הכתובה משמעות רבה יותר בסופי שבוע. שלישית, מהדורות האינטרנט חייבות להיות נגישות יותר לאופציות של הדפסת כתבות ולמשלוחן במייל למכותבים אישיים ולרשימות תפוצה.

אני בדעה שממש כולם בסכנה של סגירה, כי כולם ניסו להתעלם מהשינויים החדים בהעדפות הצרכן מזה עשור בערך. אפילו הניו-יורק טיימס תחת צ'פטר 11.