העובדה שמעסיקים חייבים לשלם פיצויים במקרה של פיטורי עובד אחרי שנה של העסקתו ידועה. ידוע גם שפיצויי הפיטורין על-פי החוק הם בסכום השווה למשכורת אחרונה כפול שנות העבודה אצל המעסיק.
התמונה מסתבכת - והבעיות צצות - מהעובדות הפחות ידועות לציבור הרחב במיוחד לאותם עובדים המועסקים במקומות עבודה קטנים או לא מאורגנים. חלקן הארי של הבעיות ייפתר כתוצאה מכניסתו לתוקף של "חוק פנסיה חובה".
1. עד כניסתו לתוקף של
"חוק פנסיה חובה" המעסיק לא היה מחויב לשים "כסף בצד" (ליצור עתודה) למילוי החובה של תשלום פיצויי פיטורין. אלה שבחרו לשים כסף בצד ויצרו קופת פיצויים, אזי כסף זה הוכר להם כהוצאה מוכרת. לכן רק מעסיקים מבוססים עם זרם הכנסות יציב ורווחים היו מפקידים כסף בקופות כדי שיהיה להם מקור לתשלום פיצויי הפיטורין לעובדיהם. לא תמיד מספיק, לא תמיד כיסו גם הגידול בהתחייבויות כתוצאה מגידול במשכורות, אבל הפקידו.
2. כשמעסיק פושט רגל, בהיעדר קופת פיצויים, אזי פיצויי הפיטורין שהמעסיק חייב לעובדים הוא חוב ככל החובות שהוא חייב לבנקים, לספקים וכו'. נכון, לעובדים יש זכות קדימה, אבל זכות זו שווה אם למעסיק יש עוד נכסים שאפשר לממש ולשלם את פיצויי הפיטורין לפחות בחלקם. וזו כנראה הבעיה לגבי חלק מעובדי
מעריב.
3. כיצד עובדים יכולים להגן על עצמם בפני מצב כמתואר בסעיף 2 לעיל? עובדים הגיעו להסכם עם המעסיק שיפקיד באופן שוטף את פיצויי הפיטורין שלהם בתוכנית הפנסיה שלהם. כאילו שכל חודש הוא משלם להם את פיצויי הפיטורין בגינם נוצרת להם זכות עקב עבודתם באותו חודש.
פיצויי הפיטורין הם 8.33% מהמשכורת. אם משלמים כל חודש 8.33% מהמשכורת, אזי בסוף השנה זה מתווסף למשכורת שלמה (12 חודשים כפול 8.33% שווה ל-100% משכורת).
המצב הנפוץ הוא שמפקידים כל חודש רק 6% מהמשכורת לתוכנית הפנסיה ואת היתרה 2.33% משלמים בסוף בעת הפיטורין.
4. מה מרוויחים העובדים ועל מה הם מוותרים.
(א) העובדים מקבלים באופן שוטף את פיצויי הפיטורין וקונים בהם פנסיה לאחר פרישה מעבודה (לאחר גיל 60).
(ב) העובדים קונים ביטחון סוציאלי. לא חשוב מה שיקרה בעתיד (אם יפוטרו או אם ירצו להתפטר, מרבית פיצויי הפיטורין - הם שלהם. ללא סידור זה עובדים עם ותק גדול היו נתונים ל"חסדי" המעסיק. אם יתפטרו אזי יש סכנה שלא יקבלו את פיצויי הפיטורין. מצד שני, כל בקשה להעלאת המשכורת נתקלה מיד בחישוב המעסיק שיצטרך להגדיל את ההתחייבות שלו לתשלום פיצויי פיטורין משמעותית גם בגין העבר. ראה גם דיון בהמשך על סעיף 14 בחוק פיצויי פיטורין.
(ג) בעת פיטורין (גם במקרה נכות או מוות (יורשים)) העובדים לא יקבלו סכומים חד-פעמיים גדולים כפיצויי פיטורין. אם המעסיק מפריש לתוכנית הפנסיה רק 6% עדיין יקבלו 28% (2.33% מתוך ה-8.33% שלא הופרשו לתוכנית הפנסיה) ממשכורת אחרונה כפול שנות הוותק שלהם אצל המעסיק.
(ד) אם בהסכם עם המעסיק נקבע שסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין חל על הפרשות המעסיק לתוכנית הפנסיה (הסכמה זו דורשת גם אישור הממונה מטעם משרד העבודה אשר בודק שאכן זכויות העובדים נשמרות כהלכה. האישור אף פעם אינו רטרואקטיבי) אזי העובדים לא יקבלו פיצויי פיטורין בגין תוספות שכר העתידיות לתקופה בה המעסיק שילם פיצויי פיטורין לתוכנית הפנסיה.
צריך לזכור שבגין תקופה זו פיצויי הפיטורין צברו תשואה בתוכנית הפנסיה. אנחנו למעשה דנים בהפרש שבין התשואה שפיצויי הפיטורין צברו בתוכנית הפנסיה לבין שיעור הגידול בשכר . לא תמיד - במיוחד בגילים המבוגרים - השכר עולה בשיעור גדול יותר מאשר התשואה בתוכנית הפנסיה.
5. סעיף 14 לחוק פיצויי הפיטורין.
תשלום פיצויי הפיטורין של המעסיק לתוכנית הפנסיה הוא מעין מקדמה על מה שהוא חייב לעובד. התשלום הוא
על חשבון סכום פיצויי הפיטורין שיגיע לעובד בעת פיטוריו. לעובד מגיע סכום פיצויי פיטורין השווה למשכורת אחרונה כפול שנות הוותק (לדוגמה: משכורת 7,000 ש"ח, 10 שנות ותק - לעובד מגיע בעת פיטוריו 70,000 ש"ח). התשלומים לתוכנית הפנסיה הם על חשבון חוב זה. שואלים את מנהל תוכנית הפנסיה כמה כסף הצטבר בגין התשלומים על חשבון הפיצויים ומורידים סכום זה מה-70,000 ש"ח. (אם הסכום הצבור בתוכנית הפנסיה גבוה יותר, בדרך כלל המעסיק מוותר על החזר.)
סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין קובע שבהסכמים שהוא חל (ועל-פי "חוק הפנסיה " החדש הוא חל על תשלומים שנעשו על-פי החוק ממועד כניסתו לתוקף) התשלום לתוכנית הפנסיה הוא סופי (הוא
במקום החבות לפיצויי פיטורין ולא על חשבון).
אם המעסיק שילם לתוכנית הפנסיה באופן שוטף 8.33% מהשכר אזי אין לו יותר מחויבות לתשלום פיצויי פיטורין. אם שילם רק 6% אזי נותרה לו מחויבות לגבי יתרת 2.33% (למעשה 28% ממשכורת אחרונה כפול שנות הוותק - 2.33 הם 28% מ-8.33%).
6. מה מרוויח ומה מפסיד המעסיק מהפרשה לתוכנית פנסיה.
(א) במצבי קיצון (גניבה, הסתבכות בפלילים וכדומה) עדיין שמורה למעסיק הזכות להחזר התשלומים שעשה על חשבון פיצויי פיטורין.
(ב) יציבות בתזרים המזומנים ותמחור יותר נכון של שירותי העבודה שקיבל מהעובדים.
(ג) יותר גמישות בתיגמול העובדים. העלאות שכר חלות רק ממועד התוספות ולא על הוותק הרטרואקטיבי.
(ד) קרנות הפיצויים חשופות לסיכוני ההשקעה. הפסדי קרנות הפיצויים מאז תחילת המשבר הכלכלי בשנת 2008 עדיין טריים בזיכרון הקולקטיבי.
- על מהות השכר הקובע לתשלום פיצויי פיטורין ברשימה אחרת.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
