משחקי הכסף

לפני פרוץ המלחמה, לבנק המרכזי של סוריה היו כ-18 מיליארד דולר ביתרות מטבע חוץ. כעת הן מוערכות כעת ב 4-2 מיליארד דולר – סכום המספיק לכיסוי ייבוא של חודש או חודשיים בלבד, וכשלמשטר בסוריה ייגמר הכסף המטוסים יקורקעו, הטנקים יעצרו ומשטר אסד יבוא לקיצו. אלא שמשטר אסד כעת שורד בזכות מענקי סיוע מאירן: הבנק המרכזי של סוריה דיווח שאירן פתחה שני קווי אשראי בסך ארבעה מיליארד דולר, והיא צפויה לפתוח קו שלישי כדי לאפשר לדמשק לממן ייבוא נפט.

השורה התחתונה בתחזית: המלחמה תוכל להימשך עוד חודשיים לפחות. המחויבות האירנית ומעורבות חיזבאללה מסייעות למשטר. המורדים, לעומת זאת, סובלים מבעיות תקציב חמורות יותר והם מפולגים וממתינים להחלטות על אספקת נשק. גם בצד הזה, כל הנחישות שבעולם לא תועיל אם התקציב, התחמושת והכדורים יאזלו. מעורבות חיזבאללה הגבירה את החששות בעולם הסוני מפני השתלטות שיעית בסוריה, שסביר להניח שתוביל להגעת סיוע כספי ומתנדבים שיצטרפו אל המורדים.

אלא שהכסף הגדול שיכול לתת סיוע רציני לאחד הצדדים נמצא בזירה הבינלאומית, וכאן האמת חייבת להיאמר גם אם היא לא נעימה. ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, עשה השבוע בית ספר למנהיגי שבע המדינות העשירות והחזקות ביותר במערב. ערב פסגת ה-G8 באירלנד, הרוסים שבו והוכיחו שככל שמדובר בסוריה, מוסקבה שבה ומציגה קו יציב בעל היגיון פנימי בלתי מתפשר של תמיכה במשטרו של בשאר אסד. זאת בשעה שהמערב מייצר מדיניות מסוכסכת ועתירת סתירות פנימיות. זו נובעת, בראש ובראשונה, מהקושי להתמודד עם האופוזיציה הסורית ומה שהיא מייצגת – ערב רב של קבוצות וארגונים שכוללים את השוליים הקיצוניים והאלימים ביותר של היקום האיסלאמיסטי, כולל אל-קאעידה וגרורותיה. כל הניסיונות שנעשו עד כה להפריד בין החלקים השפויים יותר של האופוזיציה הסורית לבין השוליים הרצחניים שלה הוכחו כבלתי ישימים.

את השיעור הראשון העביר פוטין כבר ערב פתיחת פסגת ה-G8. במסיבת עיתונאים מקדימה עם ראש ממשלת בריטניה, דיויד קמרון, התייחס פוטין להודעתו של הממשל האמריקני ערב הפסגה על החלטתו לחמש את המורדים הסורים. "האם אלה האנשים שרוצים לתמוך בהם? אלה שאוכלים איברי אדם?", שאל. פוטין התייחס כמובן לאותו סרטון אינטרנט שהאותנטיות שלו הוכחה מעל לכל ספק, בו נראה מורד סורי אוכל לב של חייל מת מצבא אסד. "אין לתמוך באדם שלא רק הורג את אויבו, אלא גם פותח את קרביו ואוכל את איבריו הפנימיים בפני מצלמות", נזף נשיא רוסיה בקמרון, ודרכו גם במנהיג העולם החופשי, ברק אובמה. "לאנשים האלה אתם רוצים לספק נשק?" התעניין פוטין בסרקזם, "האם יש לזה קשר לערכים ההומניטריים שאליהם אתם מטיפים באירופה במשך מאות שנים?"

כן, הרוסים אוהבים להטיף מוסר. זה אופייני לתרבות הפוליטית הרוסית, שאוהבת לייסר ולהשפיל חוטאים קבל עם ועדה. ופוטין, שלא כל יום נקרית בדרכו הזדמנות מעין זו, לא ויתר על ההזדמנות גם בנעילת הפסגה, כדי לשוב להסביר לבריטים ש"אותם אנשים מסוגם של אלה שערפו את ראשו של החייל לי ריגבי בבריטניה מאכלסים גם את שורות המורדים בסוריה. כמובן, לא כולם", אמר מנהל בית הספר פוטין. "אבל יש שם לא מעט מסוגם".

התחושה היא שהמצב בסוריה הולך ומסתבך. המלחמה התרחבה, והיא מייצגת כעת סכסוך בכל הרמות האפשריות. מה שהחל לפני שנתיים כסכסוך סורי פנימי, התרחב והפך כעת לסכסוך אזורי שבו המשטר הסורי נתמך על-ידי בנות בריתו המסורתיות אירן והחיזבאללה, ואילו המורדים נתמכים על-ידי קטר, טורקיה וסעודיה. כן, הייתה גם אפיזודה קצרה כשהליגה הערבית ניסתה לטפל בסכסוך בעידודן של מדינות ערב, ארצות הברית ורוסיה אך נחלה כשלון חרוץ. זו הייתה נקודת מפנה, שהמשמעויות שלה לא הוערכו נכונה בזמן אמת. כישלונה של הליגה הערבית להכיל את הסכסוך ברמה המדינתית יצר מומנטום שלילי שגרם להתרחבות הקואליציות בעד ונגד המשטר הסורי.

וכך, מבלי שהייתה לקהילייה הבינלאומית שהות לתת את הדעת על מה שבאמת מתרחש, המלחמה בסוריה קפצה מדרגה והפכה למלחמה דתית שבה השיעים תומכים במשטרו של בשאר אסד והסונים תומכים במורדים. הסכיזם ההיסטורי-דתי המלווה את העולם האיסלאמי לדורותיו שב לככב במלוא עוצמתו ובמלוא האכזריות והאלימות.

מה שמדאיג ומסבך עוד יותר את התמונה הוא העובדה שלתוך הסכסוך הזה נשאבו גם רוסיה וארצות הברית, שכעת מנהלות ביניהן סוג של מלחמת פרוקסי בסגנון שמזכיר את עידן המלחמה הקרה. אולם עם טוויסט דתי ממאיר. כעת, רוסיה תומכת בציר השיעי המיוצג על-ידי סוריה, אירן, חיזבאללה והממשלה השיעית בעירק בראשותו של נורי אל-מליקי. ארצות הברית והמערב, לעומתה, תומכים כעת בגוש המיוצג על-ידי סעודיה, קטר, טורקיה, מצרים ושאר מדינות ערב.