טורקי קטן

את מי, לדעתכם, מאשים השלטון בארגון ועידוד גלי המחאה וההפגנות בטורקיה?

לא צריך לנחש. כשמדובר באשמתם הברורה של הפרובוקאטורים היהודים לא מדובר בניחושים, קסמים, מעלי אוב, מעשי עונן וכדומה שהתורה אוסרת עיסוק בהם. גם בטורקיה יש קהילה יהודית ולכן ניתן להאשים את היהודים "שלנו".

בנוסף לכך הצהיר מר ארדואן חגיגית כי טורקיה אינה מדינה שבה התקשורת הבינלאומית יכולה לשחק משחקים.

נחשו, מתוך דברי ארדואן, היכן ואיפה התקשורת הבינלאומית כן מתערבת בנעשה ומשחקת משחקים. כלומר, נוצרה בטורקיה נוסחה מדעית מובהקת: יהודים + תקשורת בינלאומית = משחקים. נחשו למה ארדואן כלל אינו מתרעם על מציאות נוסחתית זו המתקיימת אי שם במדינה שאיש במזרח התיכון אינו מעז לנקוב בשמה? נחשו מי עוזר לתקשורת ומי משתף איתה פעולה באותה מכורה שנמכרת בבורסה העולמית ללא הרף?

בעוד שאיני רוצה להאשים את עצמי באנטי-שמיות כי זו למעשה גרסה נוספת של שנאה עצמית, איני יכול להתעלם מהדיוק בין שני האגפים אשר בנוסחה שאותה ניסח האיש על קפה טורקי קטן.

כשמדובר במחאה ציבורית בטורקיה - זו תופעה של תקשורת עולמית המשחקת משחקים.

כשזה מתרחש בארצנו הקטנה - המשחק הזה מכונה אצל הטורקי תהליך שלום.

בוגד פטריוטי

הבחור הזה, אדוארד סנאודן, הגיע במשלוח דואר רשום למוסקבה. בדיוק כמו קים פילבי וכל החבורה ההיא של האינטליגנציה הבריטית המטושטשת שבחרה, בשל מצפון רגיש ונגיש, לבגוד בארצה ולשרת את הרוצח סטלין ושותפיו.

מה שדחף את הבוגדים האלה לצד השני (האויב) הוא העיקרון המוסרי הנעלה והנשגב של רצונם הטהור והחד-משמעי לשרת את מולדתם. העיקרון הזה כל כך נובע ממעשיו של אדוארד עד כדי כך שאפילו פוטין (רוסיה עדין בתמונה כצד שני) הצהיר כי הוא יחזיק בבוגד הזה בכל הכוח כל עוד לא ישפיל את אמריקה השותפה הגדולה והאהובה שלנו (של רוסיה).

אם זה לא מחזה של שייקספיר או קומדיה של טעויות של וודי אלן אז אולי זו הטרגדיה של המוסר הנעלה במאה ה-21. שום הישג ניכר לעין לעומת זה של המאה ה-20. כל מעשי הבגידה הם למעשה גלגולו של אותו רעיון פטריוטי נדוש, לשרת את העם והאומה.

אנחנו נמשיך לעקוב אחרי המאורעות, ללמוד כדי לתקן את הכלכלה שלנו ולהוריד את מחירי הדיור. אסור לאפשר בארצנו התרוממות נשגבת כזו של פרץ מוסר. אני חושב כמובן על קים שלנו (עננת קם) שטרם הגיעה לדרגה כזו של פטריוטיות קוסמופוליטית כי מחיר הקוטג' אצלנו עדין סביר והאויב (בצד השני) נראה נורא לרבים וטובים.

טבעי או אנושי?

ראיתם את הסיסמה על גבי משאיות ולא שמתם לב? זה טבעי.

פעם שלטה פה סיסמה של קוקה קולה זה טעם החיים ואנשים רבים בחרו להתאבד על המשקה הזה. היום הסיסמה מדברת בלשונו של פסיכולוג מתון ושקול בנעלי בית: טבעי שלא תשלוט בעצמך...

הסיסמה הזאת עובדת נפלא על אימהות שמטביעות את הילדים שלהם, על אנסים בצהרי יום, על סכינאים שממהרים לתקוע, על חברי ועדים שמנפקים תובלה במקום העבודה שלהם, על שרים ורוזנים שתוקעים מעטפות מזומנים לכיסם.

בקיצור, זו סיסמה מאוד אנושית ולכן היא אמיתית, גלובלית ונוגעת ללב. אנחנו נמשיך לחייך בכל מקום שנישום או נאשם יעלה אותה אל בדל שפתיו השוקקות באופן טבעי כל כך.

פואד נצחי

האיש הזה לא מפסיק להגדיר את סדרי העדיפות בסדר היום היומי שלנו. במלים אחרות, אפשר לומר שהוא הינו מיסטר אג'נדה לאומית. כל כך רהוט, במלים מעטות וסוררות הוא מצליח להגדיר מחדש את האבסורד השולט בחיינו הציבוריים. אני מאחל לו שיחיה לנצח את דמותו הציבורית שכבר הוחדרה לפנתיאון הלאומי. היום כשאתה רואה תמונה של בן-גוריון עומד על ראשו מיד אתה חושב על פואד.

גם היום שמעתי אותו מדברר את עצמו ברשת ב'. אני לא מבין מדוע שמה של רשת שמפעילה ללא יגע ויזע את הפיתום מר פואד נחשבת רשת סוג ב'? גם היום האיש החשוב הזה אמר דברים נפלאים במעטה לכאורה אידיוטי. אני מעריץ אותו ברמה של צ'ארלי צ'אפלין מילולי. אין טיפת היגיון בדבריו – הכל אינטואיציה גאונית.

היום פואד הסביר לנו שמורסי עבר את נקודת האל-חזור (הגיוני ונכון). אחר כך הוא הרחיב את דבריו לכיוון האמריקנים. במלים מושחזות ובמשפטים מסוגננים הצהיר חגיגית שאינו מבין מה האמריקנים בכלל עושים במזרח התיכון. איש לא מבין אותם. למה הם חותרים ומה הם רוצים להשיג (שאלות רטוריות הגיוניות ונכונות). תראו מה הם (האמריקנים במקרה הזה) עשו למובארק. מה הם בכלל רוצים? קשה להאמין שהם בעצמם יודעים.

זהו בדיוק הנושא. אין כמו פואד לנסח אמת שטופחת על המצח. פואד ורבים כמותו (אני למשל) לא מבינים את האמריקנים המופרכים ומעשיהם במזרח התיכון. אבל פואד וחבריו מבינים לפתע טוב מאוד מה האמריקנים רוצים להשיג בירושלים. מבינים לפתע טוב מאוד מה האמריקנים רוצים מהחיים שלנו מול סוריה והפלשתינים. רק אצלנו התמונה מתבהרת והמוח האמריקני (וגם של פואד) - מתפקד בשיא אונותיו...

בכל מקום, בכל קרן רחוב אני נתקל בביטוי, אמרי שפר. מה פתאום שפר? סה"כ היה מאמן כדורגל. למה לא משדרגים את הביטוי לאמרי פואד, אין לנו גאווה לאומית?

לפני זמן מה הצהיר בגאווה מר יאיר לפיד שר האוצר שלנו: הוספנו 75 מיליון שקל לשנה למחלקות הפסיכיאטריות...

לא מספיק. לא מספיק, מר לפיד.

הזמן פועל לרעתנו

גם זה אחד מאמרי השפר שפואד וחבריו האמריקנים לדעה מרבים להטביע בים ססגוני של רעיונותיהם.

מי החליט שהזמן בכלל פועל? ואם הוא פועל לאיזו רשימת עובדי קבלן נשייך אותו?

מובן שאין מושג כזה ששמו זמן – זו המצאה ספרותית. בדיוק כמו שאין מושג של מידת מרחק. זו המצאה של האצבעות שלנו. יש שונות בנסיבות – השתנות - שאותה מנסים להגדיר בצורות שונות ובמלים נרדפות, אחת מהן זמן, השנייה מרחק. יש גם דרגות קושי ושוני אחרות, למה להסתבך? מה שקורה במציאות, אנחנו והעולם מתבלים ומתכלים לאט-לאט ואת הסימנים האלה אנחנו מגדירים כמהלכו של הזמן. אנחנו פועלים – לא הזמן, כי הוא ניטראלי, אדיש ולכן מכוער.

אם כבר, למה הוא פועל תמיד נגדנו, אף פעם לא לרעתם? יש פה מישהו מוסמך שמסכם את פעולת הזמן לאורך צירו עם טבלאות בעד ונגד? מה, גם הזמן, לדעתכם, אנטישמי כמו השמש, הירח, האו"ם וצבא השמים, שכולם באופן טבעי נגדנו?

הם (אנשים בצד השני) פועלים נגדנו, זה ברור. גם בתוכנו ישנם כמה קהלים שפועלים נגדנו. הם משתמשים בפתגם הזה כדי להביך אותנו, להתיש ולבלבל: הזמן פועל לרעתנו.

כשמישהו אומר לך דבר כזה קשה ללכת לישון בלילה. זו המטרה שלהם. אין באמירה הזאת שום קביעה הגיונית או מעשית. נו, הזמן פועל נגדי ויום אחד אתהלך בארצות החיים עם מקל ואולי גם זקן של ישישים. מה לעשות? יש למישהו בצד השני - הצד הזה שלדעתכם הזמן פועל לטובתם - איזו עצה מעשית לעצור את פעולת הזמן נגדי, להפוך אותי לצעיר נצחי? שיראו לי, בעצם, כיצד הזמן פועל לטובתם. מה, להם לא נופלות השיניים?

לוקחים מושג ערטילאי, על-טבעי, כמו הזמן, ומנסים להפעיל אותו במסגרות פוליטיות לפי שיקולים אנושיים. כן, אפשר לומר שהזמן פועל נגד כולנו באותה מידה, ללא יוצא מהכלל. אומרים שהזמן מתקתק. זו כמובן שטות כי השעון מתקתק. עכשיו גם השעון אינו מתקתק כי הפכו אותו לפרץ אנרגיה דיגיטאלית.

בואו נסכם שמי שפועל לרעתנו הם אנשים רעים שהולכים ומתבגרים בצד השני הנמנה עם אויבינו. במשך הזמן הם צוברים ומתעשרים בניסיון. העושר שלהם שמור לרעתנו. אבל גם הם יזדקנו וימותו. אז אולי הזמן בעצם פועל לטובתנו?

על איזה זמן אנחנו מדברים פה? יש זמן פציעות שמודדים אותו אחרי שהוא פועל לרעתנו. אבל גם בצד השני יש פציעות. יש פסק זמן שמאפשר לאמוד את הנזקים, יש זמן שאול ואפילו זמן דוד. אני ממתין לזמן דוד. אומרים שזה משיח.

שמעתי במעלית

הוא: אני אחרון שאפשר להגיד עליו שהוא גזעני. היא: אז להגיד או לא?

העיתונאי אמנון דנקנר צוטט, מעיד על עצמו: הנטייה שלי תמיד היא לכתוב פיקציה...

אבל יתכן שהציטוט היה שונה: הנטייה שלי היא לכתוב תמיד פיקציה...

פרס: בכל ממשלה יש משתתף נוסף מכריע שלא נלקח בחשבון – המציאות.

הוא: אני האחרון שאפשר לומר עליו שהוא גזעני. היא: כמה מהר הגענו לסוף...

לשמיר, אהוד ברק, לפיד, אביב גפן – יש ראש גבוה מאוד הניצב מעל עם נמוך מאוד.

תמיד יש צ'אנס אחרון...