המלחמה על ירושלים

"המצג שלפיו משה ליאון הוא מועמד הליכוד הוא מצג שווא" אומר לנו משה איפרגן, פעיל ליכוד ותיק בצאתו מערב תמיכה שארגן סניף הליכוד בירושלים לניר ברקת. אני מבקש שיסביר לי כיצד מפרים חברי סניף ירושלים את החלטת מוסדות הליכוד. "הקומבינה של ליברמן ודרעי אינה מחייבת אותנו. יותר מזה. רבים מאתנו רותחים על הליכוד שנכנע לליברמן שכפה את הקומבינה המוזרה הזו. מדוע לחזק את ליברמן? זה הרי יפעל כבומרנג נגדנו! כל תמיכה בליאון היא חיזוק לליברמן ולדרעי באופן שעלול לפגוע בעתיד בליכוד עצמו ואנחנו, בתמיכתנו בברקת, מבקשים למנוע את הבושה הזו שבה ליברמן ודרעי ישתלטו על העיר הגדולה בארץ!"

באירוע התמיכה בברקת השתתפו עשרות מחברי סניף הליכוד בירושלים שחלקם אף חתמו על מכתב תמיכה בלתי מסויגת בראש העיר המכהן.

ואכן סקר 'מאגר מוחות' ל'מקור ראשון' תומך בתחושתו של ברקת. בסקר הוא זוכה ליתרון ניכר בכל המגזרים, חוץ מהחרדי, שם יש לליאון יתרון ברור.
במטה ליאון מצביעים על סקרים שבידם המצביעים דווקא על קרב צמוד. "ישנם ציבורים באלקטורט הירושלמי שכרגע אינם באים לידי ביטוי בתבניות ההצבעה שלהם" אומרים אנשי ליאון ומוסיפים "הסקר האמתי יהיה ב-22 באוקטובר ושם אנחנו ננצח".

על-פי ההערכות ילכו לקלפיות כ-240 אלף ירושלמים. 100 אלף מהם צפויים להיות קולותיהם של החרדים, מעט יותר ממה שהצביעו בבחירות האחרונות לכנסת, בהתחשב בעובדה שבבחירות לעירייה משתתפים גם בני ה-17. הקולות המשמעותיים ביותר שבסופו של דבר יכריעו את הכף יהיו קולותיהם של החרדים והדתיים הלאומיים. נציגיהם של שני המגזרים הללו טרם סכמו במי הם תומכים והדבר מריץ את שני המועמדים למסעות שתדלנות ושכנוע. ברקת משוכנע שיקבל קולות מכל המגזרים וכי תמיכת הציבור הדתי הלאומי תהיה נתונה לו. מהפגישה שקיים לפני שבועיים עם רבני המגזר יצא בהרגשה טובה. רוח גבית קיבל מהשר אורי אורבך שכתב בדף הפייסבוק שלו כי "לא נראה שהמועמדות של משה ליאון ממריאה לאיזשהו מקום. ניר ברקת הוא מועמד טבעי של הציבור החילוני בעיר, מועמד אהוד על הציבור הציוני-דתי, וגם לא מעורר איבה בקרב הציבור החרדי. זה שלליברמן ולדרעי בא להחליף אותו במקורב מוכשר שלהם, לא אומר שהירושלמים צריכים לעבור לדום. אני מעריך ומקווה שרוב מכריע של הציונות הדתית ורוב תושבי הבירה יבחרו בו לקדנציה נוספת".

אלא שכפי שכולם יודעים, המגזר הדתי-הלאומי אינו מדבר בקול אחד. רבים זוכרים לברקת את הבטחתו כי בימיו ימונה רב ראשי לירושלים מחוגי הציונות הדתית. את הסחורה הזו לא סיפק והוא מבטיח לעשות זאת בקדנציה הבאה, לאחר שרק לאחרונה הצליח להתגבר על המכשולים המשפטיים שמנעו את הבחירה.

ברקת מצביע על הקדנציה שלו כעל הצלחה מסחררת. "קיבלתי עיר בעלת מגמות שליליות בכל תחום כמעט" אומר ברקת ל'מקור ראשון', "עם כלכלה שלא זזה לשום מקום, עם התכווצות של 12 אחוזים בחינוך הציוני, עם אווירה של ייאוש שבה רבים אמרו 'ירושלים כבר לא שלנו' וש'הכביש לתל אביב הוא חד-סטרי'. הנה עברו חמש שנים והאווירה השתנתה לחלוטין. הזרם הציוני צמח ב-5 אחוז, שילשנו את מקומות העבודה, היקף הפעילות שאנחנו מבצעים בירושלים היא כל כך מסיבית וגדולה, שכבר קשה לבחור מבין האירועים שמתרחשים בעיר. עקפנו את תל אביב וחיפה בתיירות הפנים והדרך לתל אביב היא כבר דו-סטרית".

משה ליאון תוהה מהיכן שאב ראש העיר את התמונה הוורודה הזו: "מה זה, הוא לא רואה את הלכלוך?! את הדיור שיקר יותר מכל מקום אחר בארץ?! את רמת החינוך?! את המצב הבלתי נסבל של התחבורה?! אלו נושאים שצריך לטפל בהם במהירות כדי להביא את ירושלים לפחות למצב שוויוני לערים אחרות במרכז.

"אני מתמודד בפעם הראשונה ואני מתחייב לבצע את כל הדברים האלה. אני אעמיד את התושבים לפני הכול ולא רק כאמירה סתמית. אותי לא מעניין להתעסק בתדמיתה של ירושלים בעיני תל אביב או בדמותה בעיני יהודי העולם. מה שחשוב לי כרגע זה לשפר את איכות החיים בעיר".

מדוע לא בחרת להפנות את מרצך הציבורי לכנסת או לממשלה?

"מצאתי לנכון להפנות את כישוריי הציבוריים לתפקיד חשוב זה. אני איש ביצוע ואני מעדיף למלא תפקיד ביצועי במקום שאני מכיר היטב. ראשות עיריית ירושלים לא יהיה התפקיד הביצועי הראשון שלי. הייתי מנכ"ל משרד ראש הממשלה וראש ועדת המנכ"לים לענייני ירושלים".
במרכז הקמפיין של ברקת יעמדו הרחבת יום החינוך הארוך, שדרוג החינוך לכלל התלמידים ופריסת רשת תחבורה יעילה ע"י הוספת שני קוים לרכבת הקלה. "בקדנציה הראשונה שמתי דגש על ה'מגה פרויקטים'. כעת ניכנס אל תוך השכונות".

מדוע לא עשית זאת בקדנציה הראשונה שלך?

"לא הצלחתי להביא את הממשלה להשקיע בירושלים את המשאבים הראויים לה. אני מאמין שאצליח להשיג זאת בקדנציה השנייה. עם זאת, אני מאד מרוצה מקצב ההתקדמות בקדנציה הראשונה. התקדמנו מאוד גם בנושא הניקיון. התושבים רואים שינוי, אבל יש לנו עוד עבודה רבה. אנחנו צריכים להשתפר בניהול המשאבים העירוניים, למשל, מבני עסקים מביאים פי ארבעה יותר ארנונה מאשר מבני מגורים ולכן צריך לעודד את הקמתם." על מחירי הדירות אין לו שליטה. זו בעיה ארצית שפתרונה מצוי בידי הממשלה, הוא אומר. ומוסיף: "מספר גדול של צעירים נשאר בעיר מול המספרים הגדלים והולכים של העוזבים בתקופה הקודמת וזה הושג בזכות ההשקעה בתחום התרבותי, איכות החיים המשופרת, התאוצה שנתתי לכלכלת העיר ואיכות ההוראה והחינוך ששודרגו באופן ניכר".

נראה שאתה וליאון לא חיים באותה העיר.

"מוזר מאוד מה ליאון מחפש בירושלים. הוא לא מבין את הדי-אן-איי הירושלמי, איך אנשים עובדים וחושבים בעיר הזאת, איך למצוא את האיזון העדין בין המגזרים השונים, לדעת מה הפוטנציאל של העיר ולממש אותו. ירושלים היא לא גבעתיים". הוא מסיים בעקיצה לעברו של ליאון.

"אם זו הייתה ההשמצה היחידה הייתי רגוע" עונה משה ליאון, "אבל מהרגע ששמי הופיע כמועמד ועד הכרזתי הרשמית, אני נתון תחת מטר הכפשות ולכן החלטתי לא להתייחס אליהן כלל. כולן חסרות בסיס לחלוטין".

ליאון עבר לירושלים בתחילת הקיץ. האם תישאר בעיר גם אם תפסיד בבחירות, אני שואל אותו. "בודאי" הוא עונה. "אתה יודע איזה כיף זה לחיות כאן, איזו הנאה יש למשפחה, עד כמה היה נהדר להעביר את הקיץ בירושלים?! כל הדיבורים על כך שאיני מכיר את תושביה הם קשקוש גדול".

שניהם מודעים לאפשרות שההכרעה תיפול בידי לשון המאזניים, החרדים והדתיים הלאומיים. ליאון משוכנע שבסופו של דבר שני המגזרים האלו יתמכו בו בגדול. "תראה איפה עמדתי לפני חודשיים והיכן אני נמצא כיום. אני רץ בראשות 'הליכוד ביתנו' ורוב תושבי העיר יתנו לי את קולם"

אתה מאוכזב מכך ש'הבית היהודי' לא מתייצב מאחוריך כאיש אחד?

"מאוכזב היא לא ההגדרה הנכונה. אני מצפה שבנט יכריז על תמיכתו בי. אני מבין שהוא הופתע ממועמדותי אבל מדובר בתהליך. הציונות הדתית היא הראשונה שצריכה לתמוך בי. גדלתי על ברכיה, ילדי וחתני למדו במוסדותיה, למדו בישיבות הסדר או שירתו בשירות הלאומי. אני בשר מבשרה של הציונות הדתית".

גם ברקת וגם משה ליאון מתחייבים שאם ייבחרו יקדמו מיד בחירת רב ראשי לירושלים מחוגי הציונות הדתית. שניהם אומרים שיעשו זאת בהסכמה רחבה. בשנים האחרונות העניין נתקע בשל התנגדות החרדים לבחירתו של הרב אריה שטרן, לדבריהם, משום פסיקותיו ה"בעייתיות" לטעמם בענייני גיור. בעיקר היה זה שר הדתות מש"ס יעקב מרגי, שהערים קשיים באיוש הגוף הבוחר. הדבר נתקע ואילץ את ברקת לעתור לבג"צ שפסק לאחרונה לטובתו.

ברקת, אתה מאוכזב מהציונות הדתית שמציבה מועמד לעומתי?

"זה לא הם. זה דרעי ואיווט. הרי דרעי הוא לא בדיוק 'ציונות דתית'. אני חייב לומר שהציונות הדתית לא קונה את זה, הרבנים לא קונים את זה ואני יודע שהם יעניקו תמיכה מקיר לקיר למי שמתייצב מול מועמד של דרעי ואיווט".

לפני כמה ימים נפגש ראש העיר עם שורת רבנים בציונות הדתית וזכה לברכתם. מטה ברקת פרסם מכתב תמיכה בחתימתם של עשרות רבני שכונות וקהילות בירושלים, אנשי ציבור ואקדמיה ובהם הרב חיים דרוקמן, הרב שלמה אבינר, ראש מוסדות צביה-נועם הרב איתן אייזמן, הרב הצבאי הראשי לשעבר הרב אביחי רונצקי המקורב לנפתלי בנט ואחרים. משה ליאון מיהר להיפגש עם הרב אייזמן, שנחשב מהמובילים בין רבני ירושלים, ופרסם אף הוא תמונה שבה הוא נראה מחובק עם הרב וזוכה לברכתו.

"זה תפקידם של רבנים, לברך" אומר הרב אייזמן. "אבל רבנים אינם פוליטיקאים. ליאון הוא יהודי נחמד, מלא וגדוש מבחינת עשייה אך מה שקשה לציבור שלנו לקבל זה את השושבין שלו. הוא טען שהחיבוקים שהוא מקבל מדרעי אינם כה חזקים כפי שהם מצטיירים בתקשורת."

בפי הרב אייזמן שבחים לתפקודו של ברקת. "הוא היה מאד מעורב בחינוך, דחף וסייע תוך שהוא עוקב ומתעניין בנעשה בבתי הספר. אני אומר זאת מניסיון שכן עמדתי בראש לא פחות מעשרה מוסדות בירושלים וראיתי את תפקודו".

הוא עצר את ההתחרדות?

"יש גידול בכל שכבות האוכלוסיה. הציבור החרדי לא צריך לפחד ממנו. זה ציבור מצוין וטוב ואסור לקפח אותם או לצבוע אותם בשחור. מתחת למעיל השחור יש צבעים יפים".

הם יסכימו למינוי רב ראשי ציוני?

"בתנאים שמקובלים עליהם. אני לא מבין את ההתנגדות לרב אריה שטרן, הוא תלמיד חכם וראוי בהחלט אך לא צריך "להנעל" על שם אחד ואפשר להציע מועמדים שיהיו מוסכמים על כולם."

"ירושלים היא העיר החשובה בעולם" אומר הרב אייזמן. "מי שיזכה בכתר צריך לדעת שהוא נמדד לא רק בפרמטרים של ניקיון ותעסוקה אלא גם בפרמטרים של קדושה, הבעיה היא שלא תמיד יודעים להוביל אותה בקטע הזה, גם לא כשמדובר בחרדים..."

משה ליאון, מדוע שהחרדים יתמכו בך?


"הם מכירים אותי, עבדתי אתם בעבר ויודעים שהיתרון שלי הוא שאני יודע לאחד בין כולם ומקובל על כולם".

לעומתו לניר ברקת אין אשליות בקשר לחרדים. "חלקם ודאי יצביעו עבורי, במיוחד אלה שלא שייכים למערכת החרדית הממוסדת. הרי ניהלתי קואליציה מקיר לקיר עם החרדים. אבל אני משוכנע שאוכל לנצח גם בלי החרדים. עשיתי זאת בפעם הקודמת ואעשה זאת גם עתה".

בבחירות הקודמות הצביעו עבורך חרדים רבים שלא רצו את מאיר פרוש

"אני יודע לנצח גם ללא הקול החרדי ואני רואה זאת מהסקרים. לי יש תפיסת עולם האומרת שאני לא תלוי בהם ומכאן יתרוני. אסור שלראש עיריית ירושלים תהיה תלות במגזר כזה או אחר. צריך לשתף אותם אך לא להיות תלוי בהם".

ברקת בונה על החשש העיקרי שלפיו מדובר במזימה להחזיר את ירושלים לימים שבהם שולטת בה העסקנות החרדית, ימים שבהם תחזור העיר להתחרד, שמקומות הבילוי בה ייסגרו ואווירת החופש תומר באווירה של "קדושה".

ליאון ממהר להפיג את החששות: "צריך להפסיק לאיים בהתחרדות העיר. אני מאמין בסטטוס-קוו, ב'חיה ותן לחיות' ושאיש לא יחדור לחיי חברו. צריך לזכור שירושלים אינה תל אביב ולעולם לא תהיה. אין לי מטרה לשנות את צביונה המיוחד ולהשוותו לתל אביב. יש בירה אחת לעם ישראל, יש לה צביון מיוחד וחייבים לשמור עליו".

מתי שוחחת לאחרונה עם דרעי?

"התקשרתי שלשום כדי לדעת מה שלומו של הרב עובדיה. אבל אני יודע למה אתה שואל. תרשה לי לומר לך: אין לי קשר איתו ולא עם אף אחד מהפוליטיקה הארצית. אין לי התחייבות מאף אחד, פרט ל'ליכוד ביתנו' שהחליט שאני המועמד מטעמו".

החרדים בירושלים ינצלו עד תום את עובדת היותם לשון מאזניים, רבניהם ועסקניהם לא יכריזו כמעט עד הרגע האחרון למי נתונה תמיכתם. במהלך הקדנציה האחרונה היו לברקת לא מעט עימותים עמם במכלול נושאים, שהגיעו לשיא במאבק על החניונים בשבת או על העירוב בקריית יובל. "תמיד ידענו שבכל נושא עימות ברקת יעמיד עצמו מול החרדים ויתמוך בצד שכנגד" אומר עיתונאי חרדי.

ברקת אומנם ניהל קואליציה רחבה אך שותפיו החרדים אינם מאוחדים בהערכות כלפי תפקודו. בעוד שעם חבר סיעת יהדות התורה יוסי דייטש ניהל יחסים סבירים הרי שראש הרשימה, יצחק פינדרוס, אינו מסתיר את חוסר שביעות רצונו מהתנהלותו על-אף שהוא מכהן כסגנו של ברקת. "ברקת לא עשה דבר כדי להילחם בביורוקרטיה הקיימת בעיר שלא הייתה מביישת שום מדינת עולם שלישי קומוניסטית", הוא אומר לנו. "כדי להזיז פח אשפה צריכים לעבור צי של פקידים. השירותים הניתנים לאזרח הם ברמה הגרועה ביותר. נכון, לא הוא מינה את הפקידים אבל הוא בהחלט יכול להתוות מדיניות, לתפוס את הפקידים שמערימים קשיים ולאיים עליהם בפיטורים אם ימשיכו לתקוע פרויקטים".

פינדרוס מספר על שיחה שהייתה לו עם יזם נדל"ן מלונדון שהוזהר ע"י שר החוץ בצרפתי לבל יעז להשקיע בירושלים שכן לא יקבל אישורי בנייה. "העיר אומנם לא נסגרה אך היא גם לא נפתחה. מדברים עליה כעל מותג. ירושלים לא צריכה מיתוג. ראש העיר רק מדבר ונושא נאומים יפים, את חלקם אני כבר מכיר בע"פ עד זרא, ומבטיח שבקרוב הדברים ישתנו אבל העסק לא זז".

וליאון?

בשונה מברקת שבא מעולם ההייטק והתכנות, ליאון מגיע מעולם העשייה, הוא ניהל משרד גדול, היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה והוא בהחלט יכול להיות איש בשורה מעניין".

ברקת מצביע על פריחה של העיר. אפילו החרדים קבלו בקדנציה האחרונה פי שלושה מאשר בתקופת לופוליאנסקי. זה לא הישג?
"הפריחה באה בעקבות השקט הביטחוני. בתקופות כאלה אנשים לא עוזבים והאווירה היא טובה. בתקופות של בעיות ביטחוניות המצב הפוך. הדבר אינו תלוי בראש עיר זה או אחר."

אבל פינדרוס לא ישרוף לחלוטין את הגשרים עם ברקת. "עדיין לא החלטנו ולא ניהלנו מו"מ עם הצדדים, אנחנו בהתארגנות פנימית בינתיים ואתה יודע איך הדברים נעשים אצלנו, בסוף ולא בהתחלה".