שנאה מיותרת לחרדים בירושלים

אין לי זכות בחירה בבחירות לעיריית ירושלים, כי אינני תושב ירושלים. דעותיי הפוליטיות בנושאים רבים דווקא קרובות לשתי המפלגות מרצ והעבודה, שהתאחדו לרשימה אחת בעיר ירושלים לקראת הבחירות למועצת העיר, העתידות להתקיים בחודש אוקטובר.

סמוך לבית החולים הדסה בירושלים, צדו את עיניי מודעות, הקוראות להצביע בעד הרשימה המאוחדת "מרצ-עבודה". לצערי, יש בהן נימה של שנאה לאדם החרדי.

יש לי ויכוח נוקב עם העולם הדתי, אך יש לי כבוד רב לאדם, שהחליט לבחור בדרך חיים דתית-חרדית. לכן אינני מקבל מודעות הקוראות לתמיכה במפלגה פוליטית, ובמיוחד כשיש לי מכנה משותף אידיאולוגי איתה במישורים רבים, כשהיא מקדירה דמות של אדם חרדי.

הצטערתי לראות על הקירות מודעות, הקוראות לתמיכה ברשימת מרצ-עבודה, כשהן צובעות בשחור את האדם החרדי. כאב לי לראות את הצל החרדי המאיים הנשקף מהמודעות, כי האדם החרדי אינו האויב שלי. כאתיאיסט אני מכבד את אורחות חייו וחולק על תפיסת עולמו הדתית.

יש יותר מטעם לפגם באופן בו מוצגות הפאות של החרדי במודעות של הרשימה המאוחדת. הפאות אינן איום, ומי שהפאות חשובות לו אינו איום עבורי. מוטלת עלי החובה לכבדו, כפי שאני דורש שיכבדו את אורחות חיי. אין לעלות על שרטון של שנאה לחרדי.

לשמור על כבוד בין כל התרבויות

אני מציע לראשי הרשימה המאוחדת "מרצ-עבודה" להיאבק למען קיומם של מרחבים ציבוריים מכבדים זה את תרבותו של זה, ולא להשחיר מרחב ציבורי של האחר במודעות ברחבי העיר.

אני מציע לראשי הרשימה המאוחדת "מרצ-עבודה" להתרכז במאבק נגד בנייה מואצת בלב ריכוזי אוכלוסיה פלשתינית ונגד סיפוח שכונות המאוכלסות בפלשתינים לעיר ירושלים.

מן הראוי, שהרשימה המאוחדת תציב אלטרנטיבה ברורה של שתי בירות בירושלים. שתי בירות - חלקה המערבי של העיר בירת מדינת ישראל וחלקה המזרחי בירת מדינת פלשתין, תוך שקידה על מציאת פתרון מוסכם לנוכחות המאמינים מכל הדתות במקומות הקדושים.

הצללת דמותו של אדם חרדי במודעות ברחבי העיר, היא בבחינת עלייה על שרטון של שנאה לתרבות ולאורח חייו של מי שחובה עלי לכבדו.

מאבק למניעת תקציבי ענק להתנחלויות בלב שכונות פלשתיניות - כן!