|
|
ערבים במזרח ירושלים. חיים במציאות של אפרטהייד [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אמירה שגורה בפי שרי הימין על ירושלים, "שאוחדה לה יחדיו לנצח נצחים". האמירה הזו משום מה אינה מתורגמת לפרקטיקת חיים מעשית בחיי יום-יום של תושבים מצבע וממוצא מסוים, שנולדו בעיר הזו, עת הם יידרשו להסדיר את ענייניהם במשרד הפנים.
ג'אמילה ואחותה פתחיה, שנולדו בצד המזרחי של העיר להורים, שגם הם נולדו בעיר הזו, כמותם גם הורי הוריהם שנולדו באותה סמטא, וחלקם באותו בית, כשהן תפנינה למשרד הפנים הן תמצאנה עצמן במשרד, הנושא שם "המשרד לענייני זרים" וזאת רק כדי להסדיר שינוי כתובת עקב, העתקת מקום מגורים מרחוב לרחוב בירושלים המזרחית, או רישום בן או בת שנולדו בתעודת זהות במזל טוב.
גילה ואחותה נסיה, שנולדו בחלקה המערבי של העיר להורים, שחלקם נולדו כאן וחלקם נולדו הרחק מכאן במוסקבה או בפריז, ובנו כאן את ביתם האישי והלאומי, הן תופנינה להסדיר אותם ענייני רישום של כתובת ולידת ילד במזל טוב במשרד, הנושא את השם "משרד הפנים".
שני ילידי הארץ הזו מסדירים שינויים אזרחיים דומים בהחלט. יליד אחד של הארץ, יליד העיר ירושלים, כהה עור הגיית ח' ו-ע' חזקה,יליד הארץ, פלשתיני, מופנה ל"משרד לענייני זרים". השני , יליד הארץ, יליד ירושלים, שלעתים גם לו יש ח' ו-ע' הוא יופנה ל"משרד הפנים".
שני ילידי הארץ, שני ילידי העיר, אותו טיפול שיגרתי לו הם נחוצים ממוקם בשני משרדים. אבל במקרה, אך ורק במקרה, האחד מופנה ל"משרד פנים" מהודר, מאוורר במזגן המקל על הנדרשים למענה.
ספסלים נוחים בהם יושבים ממתינים במסדרונות מאווררים מקבלים את ילידי העיר מחלקה המערבי, טיפול ענייני נושא את פירותיו ותוך שעת טיפול סבירה יוצא לו הצבר מאושר ומבוקשו בידו.
ילידי הארץ כהי העור, ח' ו-ע' על לשונם מלחכים את גרונם, פלשתינים, יופנו רק במקרה ל"משרד לענייני זרים" כמטחווי רבע סמטא ממשרד הפנים, שפניו רק מערבה.
במשרד לענייני זרים נעלם האוורור. ספסל לממתין זקן זה פריט נדיר. הצפיפות היא רבה והיא מתרכזת בעיקרה מחוץ לבניין בהמתנה ארוכה לזכות להיכנס משעת בוקר מוקדמת, היא תמשיך גם כשהשמש קופחת ועד שגם תתקבל תשובה די צפויה, שלא ניתן לקבל היום יותר אנשים, תנסו מחר את מזלכם לרשום את הבן שנולד בתעודת הזהות.
בעיר שאוחדה לה יחדיו הַמְּאַחֵד את העיר אינו מוכן לקרוא למציאות זו מציאות של אפרטהייד. מי שנכפה עליו האיחוד מתריס בכל אמצעי העומד לרשותו, שזו מציאות של אפרטהייד.
שני אזרחים, ילידי המקום, ילידי הארץ הזו, החיים בעיר ירושלים שאוחדה לה יחדיו, אחד מקבל כל מענה ב"משרד הפנים", השני מופנה לקבל מענה רק ב"משרד לענייני זרים". רק במשרד לענייני זרים מתאפשר לפלשתיני יליד הארץ הזו לציין את שינוי המען ממספר 8 ל-10 באותו רחוב . רק לשם כך מחויב יליד ירושלים, אם הוא פלשתיני, למספר רב של ביקורים והמתנה של שעות בתור ולעתים יותר מדי קרובות ההמתנה היא לשווא, כי יש מכסות.
אנחנו לא נצליח בכוח צבאי ומשטרתי להנציח מציאות, שיליד הארץ הזו, כהה העור הפלשתיני, הוא זר, ולכן בירושלים יטפלו בו נציגי ה"משרד לענייני זרים". לשם כך יש לשנות את הדיסקט - "תאומים ילדה אותם הארץ הזו".
