אם יש ממש בהנחה שפורסמה באחרונה שהנשיא החדש חייב להיות בן עדות המזרח המהוות כיום מחצית מכלל האוכלוסייה במדינה, הרי שמועמדתו של ריבלין אינה ריאלית. לשבחו של ריבלין, שנחשב לשם שינוי פוליטיקאי נקי-כפיים ייאמר כי חותר הוא לקראת תפקיד הנשיא כבר תריסר שנים והוא עושה זאת בדרך מכובדת מבלי שהוא דורך על גוויות או מותיר פצועים בשטח. פיו וליבו של ריבלין היו תמיד שווים והוא שילם על כך מחיר יקר. במציאות הפוליטית הישראלית, מי שאינו צבוע ושקרן אין לו תקווה. ריבלין התקשה לאמץ את התכונות הללו.

העובדה שראש הממשלה בנימין נתניהו מנע את בחירתו של ריבלין לקדנציה נוספת כיו"ר הכנסת הנוכחית מאותתת לו על העדר תמיכה פוליטית, והוא יכול להתנחם בכך שההצבעה של חברי הכנסת על המועמד הראוי בעיניהם להיות הנשיא הבא הינה חשאית ונעשית מאחורי פרגוד.

מי שלהוטה במיוחד לתפקיד זה היא דליה איציק, אישה חסרת מעצורים שחיממה בעבר במשך תקופה קצרה את כסאו של הנשיא כאשר כיהנה תקופה מסוימת כממלאת מקומו של הנשיא לשעבר משה קצב בתקופת הנבצרות שלו אחרי שנחשפו מעלליו. למטרה זו, איציק התלבשה כבר מזמן על שרה נתניהו, רעייתו של ראש הממשלה, כמי שיכולה להטות את ביבי לטובתה. איציק הפעילה במקביל מערכת מתוחכמת רוויית מניפולציות שכוללת שיחות שכנוע אישיות עם חברי כנסת מימין ומשמאל.

לאמיתו של דבר התכוונה איציק להיבחר כנשיאה אחרי קצב וציפתה לכך שפרס יוותר על התמודדות נוספת, כפי שהבטיח לה, אבל פרס הוא פרס, והוא הצליח להרדים אותה עד הרגע האחרון שבו קפץ לזירת ההתמודדות.

מי שעוד שיקר לאיציק במצח נחושה היה ראש הממשלה לשעבר המגה-מושחת אהוד אולמרט, שאמר לה שפרס הבטיח לו, כביכול, להתפטר אחרי מחצית הקדנציה בגלל גילו המתקדם וכך תיסלל מחדש דרכה למשכן נשיאי ישראל.

במטבחה של דליה איציק, כל האמצעים הלא-כשרים מקבלים הכשר מיוחד לקראת מימוש המטרה. כך, למשל, היא חברה ללא קושי אל שר החוץ אביגדור ליברמן מישראל ביתנו ולחבר הכנסת אריה דרעי בתמיכתה בבחירתו של רואה החשבון משה ליאון לראשות עיריית ירושלים, בתקווה שהם יגייסו לה כתמורה תמיכת מפלגותיהם לבחירתה כנשיאה.

הזיכוי השנוי במחלוקת של אביגדור ליברמן העניק לאיציק הזדמנות חוזרת להרעיף עליו תשבחות גורפות בכלי התקשורת, שמשום מה מעניקים לה חסד מיוחד. מבחינתה של איציק אולי לא היו צריכים בכלל להגיש כתבי אישום נגד ליברמן.

בקוד האישי של איציק גם אולמרט ודרעי צדיקים. לא בכדי טיפלה תנועת אומ"ץ במרוצת השנים בשורה של פרשות ששמה של איציק נקשר אליהן. למרבה האירוניה, אחת הפרשות הללו הייתה קשורה לגיוס תרומות אסורות בהיקף גדול מאילי הון מסוגם של חיים סבן וארנון מילצ'ן למטה הבחירות של שמעון פרס כאשר התמודד בעבר על ראשות מפלגת העבודה מול עמיר פרץ, כיום השר להגנת איכות הסביבה, והפסיד לו.

מי שעלול לאכזב קשות את איציק הוא ליברמן שתומך דווקא בבחירתו של דוד לוי, שכלפיו הוא רוחש הערכה רבה. התמיכה הגורפת של איציק בליברמן תתגלה לה במוקדם או במאוחר כהימור מוטעה.

לליברמן וללוי יש קשר נוסף: בתו של לוי, חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, צורפה לרשימה של ישראל ביתנו לכנסת הקודמת והנוכחית על-ידי ליברמן. לא קשה לנחש שהשושבין הראשי עם משפחת לוי הוא שרון שלום, ראש המטה של ליברמן במשרד החוץ ואיש אמונו הקרוב של ליברמן שמינה אותו השבוע כממלא-מקום מנכ"ל המשרד בעקבות פרישתו הפתאומית של המנכ"ל רן צוריאל. שרון הוא במקרה גם חתנו של לוי וזה אומר הרבה.

קרוב לוודאי שליברמן יפעיל לחצים על נתניהו לתמוך בלוי. ערב הבחירות האחרונות אותת נתניהו כי לוי פייבוריט לגביו כאשר ביקר בבית שאן.

לוי הינו בעל כמה תכונות שיאפשרו לו להיות נשיא טוב ועממי. הוא אדם חכם, ישר וקשוב לרחשי העם ובעל חושים פוליטיים חדים. אין ספק שהרקורד של לוי כשר חוץ לשעבר יסייע לו בקשירת קשרים בינלאומיים חיוניים אם ייבחר כנשיא.

ללוי יש בעיה מצפונית להתמודד מול חבר הכנסת ריבלין שנמנה בשעתו עם ראשי המחנה שלו בליכוד ושמר לו אמונים לאורך תקופה ממושכת. זו אולי הסיבה שעד כה לא הודיע לוי בפומבי על ההתמודדות שלו. אבל הוא עשוי בהחלט לעשות זאת בשלב מאוחר יותר.

מן הראוי להדגיש שללוי אין בעיות רפואיות כפי שמפיצים באחרונה גורמים זדוניים מוכרים מזוהים מסיבות שלא קל לנחשן. מי שכן סובל מבעיות רפואיות הוא פואד בן-אליעזר; בשעתו היה שרוי בסכנת חיים אך הצליח להתעשת.

העובדה שפואד שמר על ניטרליות במאבק בין חבר הכנסת יצחק (בוז'י) הרצוג מול חברת הכנסת שלי יחימוביץ' על ראשות מפלגת העבודה, עדיין לא מעניקה לו אפילו את תמיכתם של כל חברי הכנסת של המפלגה.

פואד לא נמנה לצערי מעולם על ל"ו הצדיקים ולא אחת הסתבך עם שלטון החוק אך הצליח להיחלץ בעור שיניו מכמה חקירות של גופי אכיפת החוק.

עד היום לא ברור מדוע פואד מתעקש להתמודד על הנשיאות כאשר לא ברור איזו תמיכה פוליטית יש לו ועלול להיגרם לו מפח נפש.

עוד מועמד שקשה להעניק לו תעודת יושר הוא חבר הכנסת מאיר שטרית, ששמו השתרבב לרשימת האישים הפוליטיים עתירי הממון במדינה שהונו נאמד בעשרות מיליוני שקלים.

לשטרית לא היו בעבר בעיות להחליף נאמנויות פוליטיות בתוך הליכוד ומחוצה לו, ולא נגמל מהאופורטוניזם. שטרית היה בעבר אישיות מרכזית בליכוד ושימש שר בכיר בכמה משרדי ממשלה ושאף להגיע לראש הפירמידה. כאשר ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון פרש מן הליכוד והצטרף לקדימה היה שטרית בין ראשוני הפורשים בתקווה שיזנק אל-על, אך התאכזב.

ערב הבחירות האחרונות הריח שקדימה מתרסקת לא הייתה לו בעיה אתית לחבור מחדש אל שרת המשפטים ציפי לבני שהקימה את מפלגת התנועה, וזאת למרות שבעבר נאבק נגדה כאחד מתומכיו של אויבה הפוליטי, חבר הכנסת שאול מופז.

סיכוייו של שטרית להיבחר כנשיא מעורפלים מאוד, אבל הוא ינסה.

מי שעשוי להתמודד על הנשיאות בתמיכת הליכוד הוא שר האנרגיה והמים סילבן שלום, שהיה בעבר מתנגד חריף לראש הממשלה בנימין נתניהו וכיום הוא תומך בו.

סילבן הוא אדם משכיל בעל כמה תארים וחיה פוליטית ותיקה, אבל מעורר אנטגוניזם בקרב חוגים רחבים, בגלל אישיותו המורכבת. רעייתו העיתונאית הססגונית ג'ודי ניר-מוזס-שלום לא תתרום לו הרבה בתחום זה, כי אם להפך.

שלום, הנעלב המסורתי של הליכוד, שהינו בעל אגו נפוח מאוד, ראה את עצמו בעבר אובמה הישראלי למרות שהיה מודע היטב לכך שהסמכויות של הנשיא האמריקני עולות לאין ערוך על אלו של הנשיא הישראלי. כיום, בעידן של עימותים חוזרים עם הנשיא האמריקני, סילבן מדמה את עצמו מן הסתם לאישיות בינלאומית אחרת.

בשלב זה שלום רואה את עצמו מועמד ראוי לרשת את נתניהו בראשות הממשלה, אך ייתכן שבחודשים הקרובים יהיו הפתעות בתחום זה. אם כך יהיו פני הדברים, אין ספק שיתעורר ויכוח ציבורי אם סילבן מתאים לתפקיד הנשיא.

ולבסוף: מי שמכיר מקרוב את הנשיא שמעון פרס יודע שהוא עוד לא אמר את המילה האחרונה שלו בתחום זה. לפני כמה שבועות גילה לי אומנם פרס בפגישה שהייתה לנו בלשכתו, שאחרי פרישתו הוא מתכוון לעסוק בצמחי מרפא, אבל בשטח צומחים בינתיים צמחי בר.

בימים האחרונים פשטו שמועות שפרס, אלוף התרגילים המסריחים, מאותת לנתניהו על כוונתו להקים גוף פוליטי חדש חרף גילו המופלג, כדי ללחוץ עליו להאריך את תקופת כהונתו בשנה-שנתיים נוספות באמצעות חקיקה מיוחדת.

גם בגיל 91 פרס עדיין לא מניח את נעליו ואומר לעצמו: "ישחקו לפניי הנערים המבקשים לרשת אותי. אני אנסה לקחת את מחדש את כל הקופה".

בשלב זה ראש הממשלה לא מתרגש מבלון הניסוי של הנשיא ולא נוקט בצעדים כלשהם כדי למנוע הקמתה של קומבינציה פוליטית חדשה.

כך או אחרת, עמדתה הבסיסית של אומ"ץ היא שיש לעשות הכל כדי שהנשיא הבא של המדינה יהיה אדם מוערך, נקי-כפיים, שיהיה משכמו ומעלה, ויהווה דוגמה אישית ברמתו המוסרית ובהלכותיו.

בשלב זה כדאי מאוד לאמץ את הפסוק האקטואלי מספר משלי: "נשיאים ורוח וגשם אין".

יש חמסין.