|
|
נתניהו. לא דופק חשבון [צילום: AP]
|
|
|
|
|
בנימין נתניהו נתן משמעות חדשה לדרישה אל המתים. הציטוט מדבריו של אריק איינשטיין, אפשר שהיה ממוקד מטרה - כלומר, מכוון למקום מסוים, לזמן מסוים ולסיטואציה מסוימת, ואולי ביתר המקרים סבר איינשטיין שנכון ומוצדק לתקוף ולבקר את נתניהו. אבל אריק לא נמצא כאן כדי להגיב ולומר למה באמת התכוון.
נוח לנתניהו לשלוף ציטוט בלי שום הקשר, משל היה אריק איינשטיין איזה נביא גדול שדבריו קיימים לנצח. המנוח היה אדם מן השורה וערכה של דעתו אינו נופל מאשר דעתי או דעתך. אין בידיו את הכלים כדי לדעת האם מישהו רודף את נתניהו.
את הכינוי "נהנתניהו" קיבל נתניהו בזכות. שורה של הוצאות הנחשפות אחת לכמה זמן החל במיטה במטוס וכלה במקפיא הגלידות מגלה עד כמה רחוק איש "החיים הטובים" מאורח החיים הצנוע שבעבר הלא-רחוק אפיין מנהיגים.
אם היה נתניהו מסתפק בציון הטענה שהתקשורת רודפת אותו ומסביר/מתרץ אחת לאחת את סעיפי הבזבוז, עוד היה מקום להתווכח באשר למהימנות דבריו. אבל מנתניהו הממלכתי יצא הביבי הקטן. במקום לדבר בזכות הצורך לנהוג בשקיפות, תקף את השליח - התנועה ל
חופש המידע. לתנועה אין מניעים פוליטיים והיא דורשת דבר אחד מה
ממשלה ומוסדותיה ומן הגופים הציבוריים: הניחו את הכל על השולחן. הדרישה לשקיפות חוצה מחנות פוליטיים ועניינה אחד - ממשל שקוף בפני האזרח שמממן את אותו ממשל. עלינו להבין כי ברגע שראש ממשלה מסרב לשקיפות אין מדובר בעניין טכני או תדמיתי אלא בפגיעה בנו האזרחים, שבה נאמר בעצם - אנחנו נקבע מה תדעו ומה לא.
טוב יעשה ראש ממשלתנו אם יניח לאריק איינשטיין ולשאר למתים לנוח על משכבם בשלום, ויסביר לנו החיים את החיים הטובים שהוא חי בחוצפתו על חשבוננו משלמי המיסים, ואיך זה שהמאבטחים שלו שותים כל כך הרבה מים ב-81,000 שקל?
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
