אם מישהו יעקוב אחר הופעות של ראש הממשלה לא רק ב"קביעות" שיש לו בערוץ 1 אלא בכול הערוצים, יגיע למסקנה שה"קומוניקאטור הגדול" משדר עצמו לדעת. הוא פתח את דלתות חדר ישיבות הממשלה בפני מצלמות הטלוויזיה והמיקרופונים של הרדיו, באורח קבוע, תופעה חסרת תקדים בממשלות האחרות. ומה שלא רואים - שומעים. ויש לנו ביביאדה בצליל ובמלל שמלווה אותנו כול הזמן ואי-אפשר להימלט מפניה אלא אם כן אנו סוגרים את כול הערוצים המקומיים.השאלה היא לא רק אם זה עוזר לנו, אלא האם זה עוזר לו.
באנגלית יש מונח ששמו over kill שהמשמעות במקרה של הרג הוא שאתה יורה ויורה באדם שהוא מזמן מת, ואתה עושה זאת מתוך זעם, או משום שאתה קל הדק. זה בא לך טבעי. זה האדם וזאת ההתמכרות שלו. הוא יורה בכול מה שנמצא ב-SALOON. גם בפסנתרן.
מדובר לא רק באדם אלא גם בשיטה. לאמור, ההנחה שאם ראש הממשלה חוזר שוב ושוב אל ה"טיל האירני" תהא לכך יותר השפעה מכיוון שזה ראש הממשלה בעצמו - טועה ומטעה. ואגב, רווית הכט, ברשימתה אתמול (
הארץ, 19.3.1014) סבורה כי המסרים, שמעביר ראש הממשלה (בין אם הן אמיתות סובייקטיביות או שקרים), מקבעים דעה רווחת שזאת אמת. ואם אכן זה ככה מי שנכשל הוא לא מעביר המסר אלא מקבלו, הציבור הרחב. יש לכך תקדימים אשר מסיבות ברורות לא אנקוב בשמם כאשר עם שלם הלך כעדר עיוור אחר תעמולת המנהיגות ומדיניותה, זאת הוליכה גם אותו לאסון.
לדעתי ל"הריגת יתר" יש השפעה של בומרנג. במקום לקחת אותה ברצינות, שכן אם הנבואה לא מגשימה עצמה הציבור מקבל אותה בהקשר של "זאב זאב". איש קומוניקציה מיומן לא יעשה את המשגה הזה. והנה ראש הממשלה, אשר התקשורת, המדיה, המצלמה והמיקרופון הם בעצמותיו, עושה זאת שוב ושוב. מתוך הנחה שביבי הוא אדם נבון, אדם כמוני, שמבין משהו בתורת המדיה, שואל את עצמו מדוע הוא עושה זאת. אין לי תשובה אחרת מאשר אובססיה. האיש מכור לחשיפה. בדיוק כמו שאדם מכור לעישון ותאמר לו שהעישון מזיק לבריאות ועלול גם להזיק לחיים, הוא יוסיף לעשן. הוא לא יכול להיגמל.
אם צריך היה דוגמה טרייה לנטייה של התמכרות להופיע ולדָבֵר- מצאנו אותה שלשום כאשר לפי המדווח ראש הממשלה אמר בישיבת סיעת הליכוד בכנסת כי בימים הקרובים צריכה ישראל להפגין גישה חיובית בתהליך השלום, כדי שדעת הקהל הבינלאומית תבין שהפלשתינים הם האשמים במבוי הסתום בשיחות. מכאן אמור שוב ושוב, כי המטרה של ראש ממשלת ישראל היא לא שלום, אלא להוכיח שהפלשתינים אשמים בכישלון המשא-ומתן. זאת הסברה זאת?
הקריין הלאומי
בהיסטוריה התקשורתית והפוליטית היה "קריין לאומי" כזה בברית המועצות. במקרה זה הוא לא בחר את עצמו, ולא היה מנהיג מדיני, אלא בחרו בו בשל העוצמה הייחודית בקולו. זה היה יורי לוויתן, בן להורים יהודיים. קולו העמוק של בס בריטון, נשא עמו סמכות וזה התאים לשיטת התעמולה הסובייטית.סימן ההיכר שלו בפתיחת שידוריו היה במילים "מוסקבה מדברת". Говорит Москва - לאמור זה לא לוויתן, זאת מוסקבה, זאת האומה. לימים השתמשו בקולו רק באירועים מיוחדים, כדי להוסיף לכך את ממד הרצינות והחשיבות הממלכתית. ככה למשל בבוקר ב-22 ביוני 1941 כאשר היטלר פתח במבצע "ברברוזה" במתקפת פתע נגד ברה"מ, נקרא לוויתן בבהילות לאולפני רדיו מוסקבה כדי לשדר את ההודעה החשובה לא על ההסתערות הגרמנית אלא כהקדמה שעל העם הסובייטי להאזין להודעה חשובה שתשודר מייד. קולו של לוויתן יצר את המתח. ההודעה עצמה הוקראה על-ידי שר החוץ הסובייטי וייצ'סלב מולוטוב. אותו מולוטוב אשר חתם קרוב לשנתיים לפני כן על הסכם עם שר החוץ הנאצי ריבנטרופ על חלוקת מזרח אירופה בין הנאצים לבין הסובייטים, כשבחלקם של הסובייטים נפלו כול המדינות הבלטיות, וחלקים מפולין ואוקראינה. במהלך המלחמה, בעיקר לאחר התפנית שבו נחלו הסובייטים הצלחות בזירות הקרב, היה זה לוויתן שקרא את החדשות הטובות. ההשפעה של לוויתן על המורל הציבורי נחשבה כנכס עליון על-ידי ההנהגה הסובייטית.
אך הסתבר שהנאצים ייחסו חשיבות לא פחותה לקול הרועם הזה ממוסקבה. הם הפציצו את בניין שרות השידור הסובייטי בבירה ודיווחו שהבניין, על שדריו, נהרס. השקר התגלה כאשר כמה דקות לאחר ההפצצה שמעו המאזינים בכול העולם את קולו של לוויתן. הפצצה נפלה לתעלת ביוב סמוכה לבניין. לוויתן גם הודיע על מותו של סטאלין במרס 1953 ועל הטיסה לחלל של יורי גגארין ב-1961.
הזכרתי את יורי לוויתן ברשומה על
חיים יבין באתר "רשימות" ב-15 באוגוסט 2007. אך יבין היה רק קצת יורי לוויתן, ויותר וולטר קרונקייט, על-פי דימויו בעיני עצמו וגם בעיני התקשורת.
מכאן שגם אם הקריין הוא נכס לאומי, לא מבזבזים את קולו שוב ושוב, שמא יישחק. לא הקול אלא האפקט הציבורי. והנה ביבי הוא יורי לוויתן לכול עת.
ומה עם התקשורת
האניגמה הגדולה ביחסי ביבי והתקשורת זאת האנטיפתיה ההדדית. ביבי "מת" על תקשורת אבל הוא לא אוהב, בלשון המעטה, את המדיה הישראלית. המדיה מצדה גם היא לא "מאוהבת" בו אבל לא יכולה בלעדיו. לפעמים ההופעה היא בגדר קריקטורה. העובדה שהיא מצלמת ישיבת ממשלה משום שדלתותיה פתוחות בתחילת הישיבות להודעה של ביבי, היא בזבוז זמן של צוותי צילום וכול הנלווה. שכן היא עצמה טוענת שהוא חוזר על אותן מנטרות. "אם אצלנו לא יהיה שקט, גם בעזה יהיה רעש", "האירנים מערימים על העולם" וכיוצא באלה אמירות, אשר מצויות בארכיונים כשהן מצולמות ותוכנן זהה כמעט מילה במילה. ואם לא - החומר ניתן לעריכה, ואפשר לשים אותו ברקע כפי שעושים לעתים קרובות. ואם במקרה שלא יהיה צוות במקום וביבי יאמר משהו חשוב באמת אפשר לצטט אותו כמו שעושה העיתונות. או הודעה על הוראות אישיות שלו. "הנחיתי את מערכת הביטחון", "הוריתי לפעול להוזלת הבנייה" - נושאים ששייכים, לשר הביטחון, לשר האוצר, לשר השיכון ולאחרים. גם נשיא ארה"ב
ברק אובמה, שהוא גם נשיא, גם ראש הרשות המבצעת וגם המפקד העליון של צבאות ארה"ב, משתמש במונח זה - "הנחיתי" - אבל לא לעתים קרובות. לאחרונה שמענו אותו לפני שבועיים אומר "הנחיתי את רשויות ההגירה לנהוג במהגרים בלתי חוקיים במתינות ובסובלנות כלפיהם".
אנשי לשכתו של ביבי תמיד יאמרו לתקשורת ש"ראש הממשלה ימסור היום הודעה חשובה" גם בכול הקשור בהופעה עצמה, הרי הוא מופיע בארשת חמורת סבר שבאה להדגיש את חומרת השעה. הוא לא מראה איורים וציורים כפי שהוא עשה זאת באו"ם. את הטריקים האלה הוא משאיר ליצוא.
בסיכומו של דבר ביבי כיום אינו "נכס" תקשורתי. אבל מה שגרוע יותר לגביו עצמו שהוא מתקשר עצמו לדעת. כפי שצוין over kill. זה לא נכס, לא בארץ, וספק אם בעיני היהודים הטובים באמריקה שמוחים כפיים. זה לא יותר מאשר מחווה. אם יש כאלה גם כאן וגם שם שחושבים כי מילה שלו שווה זוז ושתי מילים - שניים, אלה לא רבים. בעולם כמעט ומתעלמים מאמירותיו. זה לא אומר שמתעלמים ממעשיו. זה סיפור אחר...
ככה הוא ממשיך בכול הקשור בתעמולה נגד אירן בשעה שהכול מודעים לכך שהיא מיצתה את עצמה. למרבה הצער טהרן, גם בתחום התעמולה, עושה זאת טוב יותר. למשל בכול נושא תפיסת הספינה עם טילים אירניים, בשעה שאנו עשינו מזה חגיגה שהיה לה מקום אילו התקיימה יום אחד ולא במשך ארבעה ימים - האירנים כמו במקרים אחרים בעבר שותקים. שתיקה לעתים היא התעמולה הטובה ביותר. הדבר מומלץ, אגב, לשר הביטחון שלנו. ליתר דיוק להבל פיו. אני משוכנע שלשר יעלון תכונות רבות וחיוביות אלא שתבונה אינה אחת מהן. אבל איש לא יאמר זאת על ביבי. לכן התייה, לכאורה, רבה יותר.
"הסברה" היא מונח ישראלי ייחודי שמלמד על תעמולה גרועה או מדיניות רעה שטעונה הסבר. כדאי ללמוד לפעמים גם מן האויב. הזאב השותק הוא לעתים מסוכן יותר מאשר זאב ששואג, או גרוע יותר - פועה.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
