בין חוק ההזנה בכוח לבין חנין זועבי

לכאורה אין קשר בין הליך חקיקתו של חוק ההזנה בכוח של האסירים הפלשתינים השובתים רעב לבין חנין זועבי, אותה ח"כית הקיצונית המייצגת את העמדה הרדיקלית ביותר כלפי ישראל, ויורשתו של עזמי בשארה, אינטלקטואל ופנאטי כאחד, המבלה את זמנו הרחק מישראל בגלל חשד למעשי ריגול לטובת חיזבאללה. במעט מאמץ ניתן בכל זאת למצוא מכנה משותף, והוא התנהלות מטופשת וצעקנית תוך מתן רוח גבית למחוללי המהומות.

עבור זועבי, אין ספק שהתקרית בכנסת בה היא לא גינתה את החוטפים טרוריסטים אלא את ישראל, זו הצלחה פוליטית רבתי. משום מקום לפתע זועבי היא בכותרות ותומכיה בקרב ערבי ישראל ובעולם זוכים לעדנה. כל כלי התקשורת מדווחים על מעלליה, מצטטים את הפוליטיקאים הישראלים המתנפלים עליה, מגדפים אותה, מציעים הצעות חוק הזויות ובלתי ריאליות, כולל גירושה מן הכנסת. אין קמפיינרים טובים יותר עבור זועבי מאשר מירי רגב, דני דנון ושות'. הרי אף אחד לא היה שומע על זועבי ללא המהומות שיצרו הפוליטיקאים הישראלים. והשאלה הכה פשוטה היא, מדוע? מישהו מצפה מזועבי לתמוך בעמדה הישראלית הנכונה שחוטפי הנערים הם טרוריסטים? צריך להיות טיפש גמור כדי לקוות למהלך מסוג זה.

במקום לתת לה לומר את כל מה שהיא רוצה מבלי להתייחס ברצינות ולו ברמז הקטן ביותר, אנחנו נותנים עוד ועוד הזדמנויות להתבלט, לזעוק, לצעוק ולדקל את תורת שטנתה. מה הטעם להתווכח עמה כשברור שמטרתה היא לספק את רצונם של פטרוניה הפנאטיים ואת קהל תומכיה. לא מן הנמנע שבעקבות פרשת המרמרה וגם התקרית הנוכחית, מספר תומכיה ילך ויגדל. את זאת אנו רוצים? כל בר דעת מבין שלא ניתן יהיה לזרוק אותה מן הכנסת, אז למה לעזאזל לתת לה במה תקשורתית כדי לשטוח את תורתה?

אותה התנהגות מטופשת, המצביעה על חוסר הבנה מוחלט של פוליטיקאים את הנזקים הנגרמים לישראל, ניתן למצוא בהצעת החוק הדבילית ממש להזין בכוח את האסירים הפלשתינים השובתים רעב בכלא. זו הצעת חוק כה אידיוטית עד כדי שהיא מביישת חלק גדול מאוד של השרים והח"כים התומכים בה. מאלה שהציעו את החוק אין מה לצפות.

שובתי הרעב הפלשתינים בבתי הכלא הישראלים אינם מתכוונים למות. לא כולם הם מתאבדים אלא להפך. השביתה נועדה להוריד את ישראל ארצה ולשחררם. מה עושים כמה ח"כים שמוחם ופיהם מעולם לא היו שווים? מציעים הצעת חוק שגורמת לקרע בקרב הישראלים, לתגובות קשות של ההסתדרות הרפואית ושל אנשים הגונים אחרים שהם לאו-דווקא אנשי שמאל מובהקים. הרעש שהצעת חוק זו מעוררת בארץ ובעולם הוא ניצחון תדמיתי מובהק של האסירים השובתים. למה לתת להם ניצחון כזה? כי פוליטיקאים מסוימים רוצים להבטיח לעצמם תמיכה ציבורית והיבחרות מחדש לכנסת או שדרוג לתפקיד שר או שרה?

אין מקום בעולם שבו באמצעות שביתת רעב ניתן לכופף מדינה. אין צורך בחוקים כדי שיהיה ברור שגם אם אסירים שובתים רעב אין בכוונת המדינה לשחררם. הח"כ טיבי טעון שהזנה בכוח היא התערבות בזכות הטבעית שיש לאדם למחות ולשבות, להיותו של אדם אדון לגופו. הוא צודק במאת אחוזים. יש לתת לאסירים לשבות רעב ככל העולה על רוחם. הם ורק הם אחראים על גורלם, חיים או מתים. במקום להציע חוקים מטומטמים, מנהיגי ישראל צריכים למנף את שביתת הרע הזו לכיוונים חיוביים. על-פי ההיגיון הישר וחוק הבינלאומי, על רופאים חלה החובה להציל את חיי אדם. המשמעות היא שמרגע ששובת רעב מגלה סימני מצוקה המסכנים את חייו, על הרופאים חלה החובה להצילם. כך יש לנהוג באסירים השובתים.

יש לנהוג באסירים השובתים בצורה הומנית ולתת להם לשבות רעב מבלי להתערב כל עוד לא נשקפת סכנה ממשית לחייהם. ברגע שרופא יקבע שהשובת בסכנת חיים, מותר לרופאים ואף חובה עליהם לעשות הכל כדי להצילם. מה שחלק מהפוליטיקאים עושה הוא להעצים את מעשיהם של השובתים ולתת להם ניצחון תדמיתי ביד. זו טיפשות לשמה.