כל מי שרוצה להבין מה עומד מאחורי החגיגה התקשורתית המציגה את הירידה מהארץ כסכנה לקיום המדינה, יכול/ה להשוות בין
הנתונים המפורסמים על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לבין ההערכות
המוצגות במקור "אנטי-ציוני" אליו מפנים אותנו עורכי ויקיפדיה.
על-פי ההערכה המוצגת במקור אנטי-ציוני זה, ירדו מהארץ בשלוש השנים 2003-2001 לא פחות מ-420,000 ישראלים, ואילו על-פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ירדו מהארץ באותן שנים כ-55,000 ישראלים. מסתבר אפוא שלשונאי ישראל מובהקים יש ענין בניפוח בעיית הירידה לממדים גדולים בהרבה מאלה האמיתיים, כשברור שהם עושים זאת מתוך תקוה לחיסולה של המדינה היהודית בארץ ישראל.
אם יהיו כאלה שיטענו שלא ייתכן שהתקשורת הישראלית מטעה אותנו לגבי ממדי הירידה בהווה, שהם ודאי גדולים הרבה יותר מאלה שהיו בשנים 2003-2001, נפנה אותם שוב לנתונים, ויסתבר להם שבשלוש השנים האחרונות לגביהן קיימים נתונים: 2011-2009, ירדו מהארץ רק כ-17,000 ישראלים - פחות משליש(!) ממספרם של היורדים בשלוש השנים 2003-2001.
הנתונים מבהירים גם שבשנים האחרונות הגיעה הירידה מהארץ לשפל חסר תקדים, לפחות בעשרים השנים האחרונות, ולמרות שלא הצלחתי לאתר באינטרנט נתונים לגבי שנים קודמות, למיטב זכרוני גם בשנים מוקדמות הרבה יותר נע מספר היורדים סביב 20,000 בשנה, וזאת כשס"ה מספר תושבי ישראל היה קטן הרבה יותר משהוא היום.
ולא נותר אלא לשאול מדוע התקשורת הישראלית, שוודאי איננה מעונינת בחיסולה של מדינת ישראל, טורחת לנפח בצורה כה מעוותת ושקרית את בעיית הירידה. מובן שהתשובה איננה מצויה בנתונים אלא בפרשנותם, והפרשנות הסבירה היא שהתקשורת איננה אנטי-ציונית אבל היא אנטי-ממשלתית, ומטרתה היא להשחיר את פני המצב במדינה כדי שהאזרחים ימאסו בממשלתם, ויחליפוה בממשלת השמאל שלה מייחלת התקשורת.
ומי שמשוכנע/ת שהתקשורת נובחת, והשיירה תמשיך לבחור בממשלת ימין, עלול/ה להיות מופתע/ת כבר בבחירות הבאות.
והפעם - מחכה, זהירות, שד דמוגרפי וטיהור השרץ 
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
