הזרוע האלימה הלגיטימית של המדינה בתחום הפנים היא המשטרה. היא אמורה לפעול על-פי החוק לשמירת ביטחון הסדר החברתי והמאבק בפשיעה. אולם מעצם יכולת הפעלת אלימות המצויה בידי השוטרים, תמיד יש חשש שיהיו מבניהם שינצלו זאת לרעה. כשכך קורה, יש מי שחוקר זאת - מח"ש: המחלקה לחקירות שוטרים. עד כמה ממצאי מחלקה זו מפוקפקים ניתן ללמוד מהכתבה של יניב קובוביץ ( הארץ מיום 24.9) ש"ביותר מ-93 מהמקרים, בשלוש השנים האחרונות, שבהם הגישו אזרחים תלונות נגד שוטרים, החליט המח"ש שלא לחקור כלל את תלונות או לסגור התיק מבלי לנקוט בהליך כלשהו נגד השוטר. מבין 11,282 תלונות שהוגשו בשנים 2011- 2013, רק 306 תיקים שהגיעו לכדי דין פלילי ( כ-2.7%) ו-373 לדין משמעתי ( כ-3.3%)".
מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
