המעצר המתוקשר של ר' עיריית ר"ג זינגר, ובכירי העירייה בחשדות חמורים, היה השיא בהידרדרות העיר ר"ג, בכל הקשור להתנהלות העירייה ולתחושות רבים מתושבי העיר, כי מישהו "גנב להם את העיר".
בר"ג התנהלה מערכת בחירות בוטה, מתלהמת, נגטיבית, עם האשמות והכפשות לרוב (בעיקר נגד כרמל שאמה חושף פרשיות השחיתות של
צבי בר והפרשה הנוכחית), בסופו של דבר ניבחר זינגר לראשות העיר.
כעת מתנהלת חקירה משטרתית מקיפה בנוגע להתנהלות מערכת הבחירות ובמיוחד הקשר בין פעילים ובעלי תפקידים ומקורבים לזינגר, לבין הבטחות ג'ובים לכאורה ואיוש תפקידים בעירייה, כמו גם ניסיון לחדירת עבריינים וארגוני פשע לעירייה.
מי שחשב שפרשת צבי בר הייתה חריגה בהיקפה ובתוצאותיה, נידהם להיווכח כי בחלוף קצת יותר משנה מאז הבחירות בר"ג ועלייתו של זינגר לשילטון, חוזר הניגון הצורם, המביך, בגירסה חמורה לא פחות לכאורה, לאחר חקירה ממושכת של המשטרה וגורמי החוק, כל זאת לפי החשדות שפורסמו כלפי העצורים.
מה המסקנה של תושבי העיר רמת גן, כמו גם של תושבי הערים "הנגועות" לכאורה בשחיתות?
הגיע הזמן שהתושבים יצאו מהאדישות. דווקא על-רקע מחאת 2011, כאשר יצאו מאות אלפים לרחובות במחאה על יוקר המחיה, הקשיים להשגת דיור וחיים נורמלים במדינה, די מדהים שלא לומר מקומם להיווכח שדווקא במקום מגוריהם, בעיר בה הם חיים ומגדלים את ילדיהם, רוב התושבים אדישים.
במיקרוקוסמוס, ניתן לראות קווי דימיון בין האווירה במדינה של האכזבה והתיסכול מנבחרי הציבור, וחוסר האונים שמתבטא ברצון של רבים לא לבחור כלל, לביו התיסכול והאכזבה של תושבי העיר מבחירתם.
אלא שלהבדיל מהבחירות לכנסת, ההחלטה מי יהיה ראש עיר, ומי יהיו חברי המועצה והנהלת העיר, היא קריטית לא פחות, ואולי הרבה יותר מהבחירות הארציות לכנסת. כאן מדובר בקשר ישיר לאיכות חיינו פשוטו כמשמעו. החל מהניקיון, החינוך, התרבות, הבנייה והפיתוח, תחזוקת העיר, טיפוח הרחובות, מוסדות ציבור למען התושבים, ועוד.
פרשת החשדות החמורים והמעצרים בעיריית ר"ג, חייבת להדליק נורה אדומה מהבהבת לתושבי העיר, לצאת מהאדישות ולהחזיר את העיר לתושבים.
לא תמיד יסכימו אזרחים אמיצים ואכפתיים במיוחד, לקחת את הסיכון, להתעלם מאיומים, ולהתייצב לבד ברוב המקרים, מול המימסד השילטון ומנגנון, בעל כוח ואמצעים כמעט בלתי מוגבלים, לשלם את המחיר, ללא מורא ללא משוא פנים, להיות חושף השחיתויות והגורם לפתיחת חקירה משטרתית מקיפה.
כולנו רואים כיצד מתייחס המימסד על שלוחותיו, לחושפי שחיתויות בכלל, ובלשון המעטה ניתן לומר, שכיום אין יותר מדי סיבות להיות חושף שחיתויות בישראל, לאור המחיר האישי והמשפחתי הכרוך בכך.
אם התושבים בערים לא יקומו וילחמו, ויהיו נחושים להפסיק עם השתלטות גורמים מפוקפקים ואינטרסנטים על עירם ונכסיה הרבים, צפויים לנו גם בעתיד מחזות מבישים ששיאם מעצר ר' עיר ובכירי העירייה.
הגיע הזמן שהתושבים יתעקשו על שילטון נקי משחיתויות בעירם, ויחזירו את העיר לחזקת התושבים!
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
