|
|
 |
|
|
|
מאיר אברג'ל, אחד העצורים [צילום: מוטי קמחי/פלאש 90] |
|
|
|
|
|
|
דנינו ממהר לצאת בהכרזות ולרתום עגלות לפני סוסות...
▪ ▪ ▪
המפכ"ל יוחנן דנינו יודע לנצל היטב את התקשורת. הוא אוהב תקשורת. הוא חי מהתקשורת. לא פירסמת? - לא עשית. זה המוטו שלו מאז נכנס לתפקיד.
הנה, הוא הוזמן, לכנס השנתי של עורכי הדין באילת. על הבמה, ברוב הוד והדר, לצד שרת המשפטים הנכנסת, לצד פרקליט המדינה, לצד היועץ המשפטי לממשלה, באולם מלא מפה לפה הוא מכריז קבל עם ועולם על פיצוח פרשיות פשע חמורות, של ראשי ארגוני הפשיעה, מהלך 12 שנים אחורה. הוא גם לא מהסס להזכיר כי תלוי ועומד צו איסור פרסום על הפרשה.
העיתוי? ברור. הוא הרי חש אי-נוחות, לשון המעטה, ממכלול הפרשיות החמורות המתחוללות במשטרה תחת שרביט כהונתו. לא רק בעבירות מין עסקינן. גם בחפרפרות המדליפות מהבית החוצה.
אלא מאי? החקירה בעיצומה. ראשי ארגוני הפשיעה (כ-50 איש, לטענתו) רק מובאים בפני שופט מעצרים. החקירות בקושי החלו. עדי המדינה - כך נדמה - למכביר. כתבי אישום - ודאי שאין.
אז דנינו ממהר לרתום עגלות לפני סוסים ולרוץ לספר לחבר'ה על הפרשות החמורות - בטרם כל יציר נברא.
הוא - דנינו, שכח את חזקת החפות. אצלו קיימת חזקה אחרת - היא חזקת הכפות.
אז נעקוץ כהרגלנו את דנינו ונאמר לו - אל יתהלל חוגר כמפקח הכללי... |
|
 |
|
|
|
[צילום אילוסטרציה: פלאש 90] |
|
|
|
|
|
|
ביום העצמאות האחרון רכשה המשטרה על-חשבוננו דגל אחד בעלות של כ-50,000 ש"ח
▪ ▪ ▪
ביום העצמאות האחרון, הצטיידה משטרת ישראל בדגל ענק שהתנופף ברוח מעל לבניין המטה הארצי בירושלים. עלות הדגל, עם התורן, כ-50,000 ש"ח!
הדגל, בגודל של 24 מ"ר הוצב על גבי תורן בגובה של 40 מטר. ראו אותו מכל צד, גם בשכונות שמסביב.
מי אישר רכישה של דגל אחד בעלות כה גבוהה? הרי בכספי ציבור עסקינן. האם טרח מישהו במטה הארצי להציע מכרז לעניין זה?
בסכום של כ-50 אלף שקלים אפשר היה לרכוש חצי ניידת. אפשר היה לרכוש שני קטנועי משטרה. מי מפקח? מי שואל? מי מבקר? למי בכלל אכפת מה עושה יוחנן דנינו עם הכסף שלנו? המשטרה, על 90 דובריה, סירבה להגיב על כך, היום, בערוץ 10, אצל אורלי וגיא.
שקיפות הבטיח דנינו? אז הבטיח. |
|
|
השבוע, נחשפו בתקשורת שתי הקלטות בהן נשמע ניצב בגימ' קובי כהן, בקולו, מטיח ביקורת קשה ונוקבת על המפכ"ל יוחנן דנינו וחברי הספ"כ
▪ ▪ ▪
השבוע, נחשפו שתי הקלטות בהן נשמע ניצב בגימ' קובי כהן, פעם מפקד מחוז ש"י, משמיע ביקורת קשה ונוקבת (בלשון המעטה) על מפכ"ל המשטרה רנ"צ יוחנן דנינו וחבריו לסגל הפיקוד הבכיר (הספ"כ) במשטרה. גם על השר לביטחון פנים הוא לא חסך את שבט ביקורתו. נדמה, כי הוא סיפר הכל, מה הוא חושב על חבריו בספ"כ, מה הוא חושב על המפכ"ל דנינו ומה הוא חושב על השר ועל ה"מינויים הפוליטיים".
ההקלטות מדברות, בחומרתן, בעד עצמן. ביקורת כה קטלנית לא נשמעה מזה זמן רב. הפעם, אומר את הדברים החמורים (בלשון המעטה) תת-ניצב, אשר לימים המפכ"ל דנינו - הוא ולא אחר - "זיכה" אותו בדרגת ניצב והושיבו בישיבות סגל הפיקוד הבכיר של משטרת ישראל.
לא זו אף זו: דוברות המשטרה, המונה 90 דוברים (חטיבה!) ביכרה שלא להגיב לדברים החמורים. במקום ליתן תגובה רשמית, ביכרו במשטרה לשגר גורמים עלומים ("בכירים בעילום שם") אשר כינו את הניצב "הניצב המלכלך".
במקום להגיב עניינית לתוכן הדברים החמורים, אותם השמיע הניצב כנגד חבריו לספ"כ וכנגד מפקדו - המפכ"ל דנינו - הם הגיבו לגופו של האיש.
זו התרבות הארגונית. כך מתנהגת משטרה שאינה יודעת להתמודד עם ביקורת, להפנים ולתקן את שורותיה. כך מתנהגת משטרה שאינה בוגרת ואינה בשלה לשמוע ביקורת ולהגיב עליה, עניינית.
שבת שלום, מר דנינו. |
|
 |
|
|
|
מתוך סרטון התדמית של המשטרה |
|
|
|
|
|
|
דנינו אינו מבין שמשטרת ישראל איננה עוד מוצר צריכה שאפשר לשווקו באמצעות מסע פרסום כמו ל"קוקה קולה"
▪ ▪ ▪
המפכ"ל רב-ניצב יוחנן דנינו מגייס שוטרים באמצעות מסע פרסום נרחב בטלוויזיה בתקציבי עתק - הכל על-חשבון הקופה הציבורית הדלה.
משטרת ישראל בראשותו נחלה, כזכור, כישלון חרוץ בניסיונה לגייס לשורותיה שוטרים. למי אשר שכח, אך לפני שנה ויותר יצאה המשטרה במסע פרסום נרחב המציע לאלו שהינם "רק מאה אחוז" להתגייס למשטרת ישראל.
מסע פרסום זה, שהיה באחריות דוברות המשטרה, זו המונה 90 דוברים, נכשל כישלון חרוץ. למשלם המיסים מסע פרסום זה עלה מאות אלפי שקלים. הכסף - ירד לטמיון. איש לא נתן הסברים לכישלון. למה? כי המפכ"ל דנינו לא למד ש"אין אדם מושלם בכל המעלות" וכי אין אנשים מושלמים ב-100%.
מבקר המדינה עוד לא נתן את דעתו על הפיאסקו שעלה כסף רב. איש לא שואל. איש אינו מתעניין.
חולף זמן. המשטרה זועקת, נואשות, לכוח אדם. כוח אדם איכותי מן הסתם. תדמיתה, כידוע, בשפל חסר תקדים. פרשות ניצבי המשטרה, שפרשו בזה אחר זה בבושת פנים, הטביעו את חותמן. גם הסמפכ"ל, ניצב ניסים מור - עף הביתה. פוטר. פרשת מחדל מוקד 100 זכורה. קציני משטרה בכירים נוספים, פוטרו, לאחר חשיפות פרשות מין ואחרות.
אז מה עושים? פונים הפעם לחברה חיצונית - חברה פרטית - ושוכרים את שירותיה, בניסיון נוסף (נואש?) לגייס שוטרים למשטרת ישראל. שוב, משלמת משטרת ישראל, על-חשבון הקופה הציבורית (הדלה) כמובן, מאות אלפי שקלים, אף למעלה מכך, לחברה ולערוצי הפרסום. בתקציב עתק עסקינן.
הפעם, האסטרטגיה השיווקית שונה: מלקטים כמה סיפורים, על קצינים וקצינות במשטרה שהצליחו, למשל, לערוך סולחה בין חמולות, להציל אדם משריפה, לחלץ נערה מעולם הפשע (ולגייסה אל שורות המשטרה) וממחזרים את הסיפורים הללו בטלוויזיה - בכל הערוצים. תיק פשיעה שפוצח, ללא גיוס עדי מדינה, הרי קשה להם למצוא - כדוגמה להתגאות בה. תיק רצח למשל שפענחה, בזיעת אפיים, לא מספיק טוב לה.
המפכ"ל יוחנן דנינו סבור, כך נדמה, שגיוס למשטרת ישראל דומה למסע פרסום של "קוקה קולה". זו האחרונה, רוצה למכור מוצר במסות קריטיות ולהורידו מהמדפים מהר. זה הראשון, לעומת "קוקה קולה", רוצה למכור לכם חלום - פנטזיה.
אלא, שהמפכ"ל יוחנן דנינו, טועה, כהרגלו. המשטרה זקוקה לשוטרי סיור, לחוקרים, לאנשי מז"פ [זיהוי פלילי], לשוטרי תנועה, לחבלנים, לאנשי מודיעין וכגון דא ולא ל"קוקה קולה"... היא זקוקה לתוכן - לא לאריזה. משטרה זה לא מכשיר סלולרי, לא משקה, לא בושם, לא גרביים, לא תחתונים וגם לא בגד ים. משטרה היא מקצוע. היא שליחות. היא אתגר.
אז תשאלו, איך בכל זאת מגייסים את הטובים ביותר ובתקציב זול יחסית? פשיטא: פונים אל צה"ל - אגף כוח אדם - ומנסים לברור מתוך החיילים המשתחררים, את הטובים והמתאימים ביותר. פונים לאוניברסיטאות ולמכללות ומאתרים את הסטודנטים המבריקים. אבל על זה, כך נדמה, המפכ"ל דנינו לא חשב. קל לו יותר לרוץ לטלוויזיה ולמכור איזה סרט פרסום, המעורר פנטזיות וחלומות. הכסף - בא לו בקלות. כסף הבא בקלות - נזרק ומבוזבז בקלות. דנינו הרי אוהב את התקשורת...
כעת, לא נותר להמתין ולראות כמה יגויסו וכמה מבין המגויסים יחזיקו מעמד שנים ארוכות ויהפכו להיות ניצבים ומפכ"לים - טובים יותר מ...דנינו. |
|
|
מהם הנתונים הבסיסיים והחשובים באמת - אותם מסתיר המפכ"ל יוחנן דנינו מהציבור?
▪ ▪ ▪
רב-ניצב יוחנן דנינו, הפורש בחודשים הקרובים, מרבה להתראיין ולהרצות כמנטרה שחוקה ומסולפת על "תוכנית המפנה" שלו, על היעדים ועל הסטטיסטיקות ומרבה להלל ולשבח את עצמו כמי שכמפכ"ל הוביל משטרה "מקצועית".
אלא שהמפכ"ל יוחנן דנינו שוכח תדיר את האמירה החשובה כל כך "יהללך זר ולא פיך". הוא מנסה, כבר שנים, לשזור לעצמו כתרים ולנכס לעצמו "הצלחות" ו"הישגים", באופן מלאכותי, תוך שהוא מעוור ומסנוור את עיני הציבור, בבחינת ניסיון לזרות חול בעיני הציבור התמים.
אז הנה, רק מספר דוגמאות, על קצה המזלג, בקליפת אגוז ובקצירת האומר, על נתונים משמעותיים שלא תמצאו גם אם תנברו, כי המפכ"ל יוחנן דנינו טורח להסתירם מעיני ומידיעת הציבור:
א. שיעור/אחוז הזיכויים בכתבי האישום אותם הגישה המשטרה, באמצעות תביעות המשטרה, מסך כתבי האישום שניהלה באותה התקופה.
ב. שיעור/אחוז כתבי האישום שבוטלו/שנמשכו על-ידי התביעות מסך כתבי האישום שהוגשו על-ידי המשטרה.
ג. מספר תיקי הרצח וניסיונות לרצח (ולחיסול...) הבלתי מפוענחים. כמה מקרי רצח בלתי מפוענחים במהלך שנות הקדנציה שלו כראש אח"ם וכמפכ"ל?
ד. מספר המעצרים (בהם מעצרי השווא) שלא "הולידו" כתבי אישום, בערבות של הליך חקירתי.
ה. מספר תיקי האונס (ושאר עבירות המין) הבלתי מפוענחים.
ו. מספר תיקי השוד הבלתי מפוענחים.
ז. מספר תיקי התקיפה הבלתי מפוענחים.
ח. מספר תיקי הפריצות הבלתי מפוענחים.
ט. מספר תיקי גניבות כלי הרכב הבלתי מפוענחים.
י. מספר תיקי גניבות אופניים הבלתי מפוענחים.
יא. מספר תיקי ההונאה לסוגיה הבלתי מפוענחים.
יב. מספר תיקי הדקירה, ופגיעות גוף לסוגיהן הבלתי מפוענחים.
יג. מספר העררים שהתקבלו בפרקליטות המדינה על החלטות המשטרה השגויות.
יד. מה שיעור המקרים הבלתי מדווחים (להערכת המשטרה) בתלונות.
טו. מדוע הוא מגדיר ומכנה מדד כמו "סיכויי עבריין להיתפס" כאחוז כתבי אישום מסך התיקים הפליליים בעודו מודע שה"עבריין" טרם הורשע (על "חזקת החפות" שמעת מר דנינו, או שמא, חלילה אתה המצאת לנו את "חזקת הכפות"?) וכשהוא אינו מנכה, במודע, את מספר הזיכויים ומשיכות/ביטולי כתבי האישום?
טז. מה עשתה המשטרה כדי למנוע פשיעה (בנבדל מגילוי פשיעה) כפי המתחייב מסעיף 3 לפקודת המשטרה.
אבא אביגדור ז"ל היה אומר על שכמותך כך: "זה אשר מחלק לעצמו ציונים, סופו גם שיקבל סטיפנדיה (מילגה...)".
למי אשר אינו יודע: המפכ"ל יוחנן דנינו מציב בפני מפקדי התחנות, יעדים, בהם חייבים המה לעמוד, ועל פיהם הם מקודמים. אך ברור הוא כי היעדים הם-הם שורש כל רע, בבחינת שנעשה ניסיון, גם מלאכותי, "להדביק" אותם באמצעות למשל מעצרי שווא, הגשת כתבי אישום ביד קלה על "הדק", סיווגי גניזת תיקים באופן שגוי וכגון דא. יעדים כאלו, הוא גם מציב בפני ראשי שלוחות התביעות. פעם, תוקם על כך ועדת חקירה ממלכתית.
לו תשמע דעתי, על מבקר המדינה קמה החובה לבדוק היטב את הנתונים הסטטיסטיים, בהם מתרברב המפכ"ל דנינו ולהביא בפני הציבור בישראל את נתוני האמת. תפקיד מבקר המדינה, לבקר את אותם נתונים ולבדוק, שמא, חלילה, אין בהם ממש, הם מעוותים, מסולפים ומוטים בכוונת מכוון. |
|
 |
|
|
|
שאול גורדון [צילום: פלאש 90] |
|
|
|
|
|
|
בקרוב תוכרע הסוגיה, האם להתיר ולפרסם בפומבי את שמות השוטרים והקצינים - שסרחו - מורשעי הליכים משמעתיים בבתי הדין המשמעתיים
▪ ▪ ▪
מזה כשנה, שוקד היועץ המשפטי של משטרת ישראל, תת-ניצב שאול גורדון, עו"ד, על הסוגיה העקרונית אותה העליתי בפניו לפני שנה ויותר.
עניינה של הסוגיה: מדוע לא תפרסם משטרת ישראל, את שמות השוטרים והקצינים המורשעים בבתי הדין המשמעתיים של משטרת ישראל.
ודוק: גם נציבות שירות המדינה מפרסמת את שמות עובדי המדינה המורשעים, בהליכים משמעתיים. גם בלשכת עורכי הדין מפרסמים את שמות עורכי הדין המורשעים בהליכים משמעתיים.
עד כה, נמנעה המשטרה (משום מה) לפרסם את שמות אותם אלו שסרחו והורשעו בהליכים משמעתיים, על-אף חומרת המעשים שיוחסו להם, ובגינם הורשעו בערבו של הליך.
נזכיר, כי במרבית התיקים המועברים לחקירות מח"ש, מעבירה המחלקה לחקירות שוטרים את התיקים הפליליים, להתנהל דווקא במישור המשמעתי (להבדיל מהפלילי) בפני ביד"ם (בית הדין המשמעתי של המשטרה).
הנה, מזה שנה ויותר, שוקד תת-ניצב שאול גורדון, עו"ד, ויושב על המדוכה, האם להיעתר לדרישה הבאה מאיתנו, לבוא ולפרסם (באומץ) את שמות השוטרים והקצינים אשר, כאמור, הורשעו בדין המשמעתי, ומה טעם למנוע פרסום שמותיהם בבחינת "ואלו שמות". נכונים הדברים שבעתיים בעבירות החמורות שברף המשמעתי, הנושקות תדיר לרף הפלילי. אנו, לא מצאנו כל טעם ו/או צידוק ו/או עילה ו/או סיבה להסתיר את שמותיהם ב"מלבנים שחורים" כאילו היו עובדי שב"כ או מוסד - כבמדינת ה"שושו". מעתה אמור: קיימו את הבטחתו של המפכ"ל יוחנן דנינו לשקיפות, הבטחה שאינה אלא מס שפתיים הבאה מן השפה ולחוץ.
באנו וטענו, כי זכות הציבור לדעת מי הם אותם אלו שסרחו, מחד-גיסא, ומאידך-גיסא, יהיה בכך משום להתריע אחרים, בבחינת יראו המה, בפרסום מעין "מרשם משמעתי" הבא לידיעת הציבור.
אז הנה, בחלוף שנה, אנו קוראים לתת ניצב שאול גורדון, עו"ד, לסיים את המלאכה ולהנחות על פרסום שמות מורשעי הביד"ם, לידיעת הציבור. מחר, נוכל אנו לייחס לאותם מורשעים "שיטה ומעשים דומים" בתיקי משמעת אחרים ובכך לבער את החוליים והנגעים המאפיינים את משטרת ישראל ולשרשם. |
|
|
סיור חברי הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין בישראל - במכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש
▪ ▪ ▪
עו"ד אבי עמירם, אל"ם במיל', המכהן כיו"ר הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין, היה בצעירותו המ"פ של המפכ"ל דהיום יוחנן דנינו, בחטיבת הצנחנים המהוללת.
אבי, איש גדול הוא, תרתי משמע, בממדיו, בידענותו ובאישיותו. בשיחת רעים ביניהם, צץ ועלה הרעיון לארח את עורכי הדין, חברי הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין, במכללה (החדשה) הלאומית לשוטרים בבית שמש. בתוך שניות, התקשר המפכ"ל דנינו למפקד המכללה, תנ"צ אלון אסור, ואורגן הסיור. הפקודה נחתה. האות - ניתן. יראת הפקוד את המפקד...מימי הצנחנים.
המכללה החדשה, שנפתחה זה מקרוב ממש, מאגדת בתוכה את כל "בתי הספר" של המשטרה. שם יוכשרו השוטרים, בקורסים השונים, למן גיוסם כשוטרים זוטרים, עובר בקורסי הסמלים, קורס הקצינים, קורס הפו"מ (פיקוד ומטה) ועד לקורס "קצינים בכירים". על פני עשרות דונמים, הוקמו בנייני פאר, בהשקעה אדירה הנאמדת כדי 2.5 מיליארדי ש"ח (על חשבון הציבור כמובן). אולמות הרצאות (פאר של ממש), חדרי לימוד מרווחים עתירי ציוד, מבנים תואמי ה"שטח", כגון: אולם בית משפט, סניף בנק ודואר, בניין בית משותף ועוד, ציוד ואמצעים, מתקני הדמיה ("סימולטורים"), מטווח ירי ענק, חדרי כושר מפוארים גדושי מכשירים יקרים, מדשאות, מגרשי כדורגל וכדורסל, בריכת שחייה, חדרי אוכל, מבנה מורשת המשטרה ומוזאון, בניינים לאכלוס כדי 1,200 חניכים בו-זמנית והלנתם במקום - עיר שלמה ממש הוקמה שם - בדרומה של העיר בית שמש.
סיור מאלף שארך כארבע שעות, ערכו (20.4.15) לנו מפקדי המכללה והמדריכים (בהם המד"ר וסגן מפקד המכללה נצ"מ בוקר). בכל הכבוד, לצה"ל האדיר שלנו אין "מתקן" כה יקר ומפואר, עתיר תשתיות, טכנולוגיות וציוד. הם קיבלו מאיתנו - הציבור - את הכלים החדישים ביותר כדי להכשיר שוטרים וקצינים מקצועיים, מיומנים ואנושיים. הם מבטיחים ללמד שם שירות מהו. יושרה מהי. אמינות מהי. האריזה - יפהפייה היא. כעת - נבחן את התכולה שבה - את התוכן - את שהבטיחו שם לקיים. האמת? אני סקפטי - אבל נותן צ'אנס, אין לנו משטרה אחרת. את ה"רכב" (המפואר והיקר) הם קיבלו מאיתנו - על חשבוננו - הציבור. כעת לא נותר, אלא לעקוב כיצד "ינהגו" בו - ב"רכב" - בעיקר בנו...אזרחי המדינה. ביני לביני, כשהתארחתי שם אתמול, שיננתי שוב ושוב בליבי פנימה, את אמירתה של אימא ז"ל, ד"ר מרים, שהייתה תמיד לוחשת באידיש, בסקפטיות אופיינית, ממראה אותן אריזות מהודרות ומרשימות עטופות בנייר צלופן ועטורות בסרט אדום הכל כך מגרות: "מבחוץ נקי - מבפנים מלוכלך".
אז דנינו - אני מקווה שלא נמצא "פג-תוקף" - בעוד תקופה - במבחן תוכן האריזה. אני מבטיח לעקוב ולא להרפות. נטל ההוכחה - עליכם. |
|
|
מילה טובה על מחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים שהבינו את הלאקונה שבחוק סדר הדין הפלילי
▪ ▪ ▪
בימים אלו ממש שוקדים במשרד המשפטים, מחלקת יעוץ וחקיקה, תיקון חקיקתי חשוב מאין כמותו.
על עילת גניזה בתיק חקירה שנגנז במשטרה בתלונה כנגד נילון (בנבדל ממתלונן שהגיש תלונה הרשאי לערור בגין עילת גניזת תיק נגד נילון על-פי חוק סדר הדין הפלילי) רשאי היה נילון(!) לערור בפני דרגים שונים במשטרה.
מחלקת העררים של פרקליטות המדינה לא דנה בערר שעניינו בקשה לשינוי עילת גניזה בתיקים שנגנזו על-ידי המשטרה (בענייני נילון), אלא רק בעררים שהגיש מתלונן כנגד נילון - כקבוע בחסד"פ.
הח"מ פנה למשרד המשפטים בטרוניה, על פיה, לא ניתן להותיר בידי המשטרה את ההכרעה בעניין, הואיל והיא נגועה בניגוד עניינים מובהק וקם צורך וצידוק לבחון את החלטותיה בפני גורמים מחוץ למשטרה.
משרד המשפטים, בהגינותו כי רבה, מצא כי יש טעם בדרישה שגורמים בפרקליטות יהוו אינסטנציית ערר על החלטות משטרה לגנוז תיקי חקירה בעילות "חוסר ראיות" או "חוסר עניין לציבור", עילות המותירות "כתם" במרשם הפנימי של משטרת ישראל.
לאור כך, נדרש תיקון חקיקתי ובמשרד המשפטים שוקדים על התיקון הראוי, לפיו מחלקת העררים של פרקליטות המדינה, או גורם אחר בפרקליטות יהיה מוסמך לבחון את התיק - בערר - ולהחליט על עילת הגניזה הראויה, ואם צריך לתקן את העוולה, לשנות את עילת הגניזה ל"חוסר אשמה".
נדמה, כי בחלוף שנים רבות, מצאו במשרד המשפטים כי קם צורך מובהק והגיוני (גם צודק ומוצדק) ליישם מעין "הפרדת רשויות". לאמר, הגוף החוקר ייבדק וייבחן על-ידי גורם חיצוני בפרקליטות המדינה, רוצה לומר: לא היד החוקרת תהיה היד המחליטה על עילת גניזת תיק כנגד נילון.
|
|
 |
|
|
|
דנינו. לא למד מאומה [צילום: פלאש 90] |
|
|
|
|
|
|
דנינו מדליף וחושף בפרהסיה את מניין עדי המדינה ב"פרשת ישראל ביתנו"  לאן הוא ממהר? מדוע אצה דרכו? היכן אותו איפוק נדרש? היכן הצניעות המתבקשת?
▪ ▪ ▪
שבתרבות באר שבע (18.04.15). מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יוחנן דנינו מתייצב על מדיו המצוחצחים. הוא מדליף וחושף בפרהסיה את שאסור לחשוף. הוא מודע לכך שהפרשה מצויה בשלבי חקירה ביחידת להב 433. הוא לא למד מאום מה"פלופ" של מסיבת העיתונאים הבזויה בפרשת ה"בר נוער". הוא מתלהב. יהיר. רותם עגלות לפני סוסים. הוא מפטפט עצמו לדעת וחושף אודות שישה עדי מדינה בתיק החקירה הידוע בכינויו "פרשת ישראל ביתנו". גיוס חסר תקדים של עדי מדינה בתיק חקירה. למותר לציין, כי גיוס עדי מדינה, בתיק חקירה, חוסך זמן חקירתי יקר ו"מקצר דרך" לחוקרי המשטרה המקבלים ראיות בבחינת "על מגש של כסף", אך מאידך-גיסא מביא להקלות משמעותיות לאותם עדי מדינה המעורבים בפלילים בפרשה, לפחות לכאורה, עד צוואר. הקלות מרחיקות לכת, יקבלו המה, כדי סגירת התיק נגדם והימנעות מהגשת כתבי אישום כנגדם, תמורת שיתוף פעולה מלא מצידם לצד ה"סחורה" המצופה, לקבל מהם בדמות ראיות ועדויות מפורטות. דנינו לא למד, עד לרגע זה, את הלקח מפרשת ה"בר נוער" ומסיבת העיתונאים הבלתי נשכחת. הוא שכח את הביזיון שהביאה אותה פרשה למשטרת ישראל. מה מבקש דנינו להשיג מהפטפטת המיותרת הזו? איזה מסר הוא מעביר לשוטריו? לחוקרי המשטרה? לפקודיו? היכן "הצנע לכת"? יוחנן דנינו מנסה להקדים את המאוחר. הוא רותם עגלות לפני סוסים. הוא ממהר ורץ לספר לחבר'ה את שיש לנצור, בשלב זה, בסוד. החקירה בעיצומה. המשטרה טרם גיבשה המלצותיה בתיק. לאן הוא ממהר? מדוע אצה דרכו? היכן אותו איפוק נדרש? היכן הצניעות המתבקשת? היכן השכלתנות הנדרשת? היכן האחריות המתחייבת? היכן הדוגמה האישית? אם אתה, מר דנינו, מונה וסופר את עדי המדינה בתיק - בטרם גובשו כתבי אישום - וממהר להדליף את הצריך בסוד - אנחנו נספור את אותם הזיכויים בתיק זה ונזכיר לך אז - את אותה "חזקת החפות" אותה שכחת ואותה רמסת - השבת הזו - רק כדי לקבל הערב ומחר כותרות בתקשורת. זיכרוננו לא בגד בנו. נזכיר לך כל פעם את ה"רעש והצלצולים" בתחילת פרשות תקשורתיות, שהפכו, לימים ל"הר שהוליד עכברוש". "אל יתהלל חוגר כמפתח" - זוכר? |
|
 |
|
|
|
המפכ"ל יוחנן דנינו. כושל. לא בשל. לא מתאים [צילום: פלאש 90] |
|
|
|
|
|
|
מכתב למבקר המדינה: אדוני המבקר, אין מנוס מלהודות: המפכ"ל המכהן כושל! אין מנהיגות. אין תוכנית עבודה. אין תוצאות. אין ביצועים. יש - חיסולים. פיצוצים. מסיבות עיתונאים. הדלפות ופטפטת הציבור ראוי למשטרה אחרת
▪ ▪ ▪
לכבוד
כבוד מבקר המדינה
כב' השופט (בדימ.) יוסף חיים שפירא
רחוב בית הדפוס 12
ירושלים
מכובדי,
הנדון: תלונה - "שיקגו" ברחובות ישראל - הפשיעה מרימה ראש - האם כאוס מוחלט שורר במשטרת ישראל??? - די - נמאס!
מצטער, אדוני המבקר הנכבד והמלומד. קשה לעבור לסדר היום. קשה עוד לשתוק. קשה גם להבליג. קשה לבלוע את הלשון ולשמור את הדברים בבטן. אני מוצף בטלפונים. רבים-רבים, פוחדים להיחשף. רבים ממורמרים על מה שהם שומעים, רואים וחווים - בתקופה האחרונה.
על כבוד מבקר המדינה להיכנס לעובי הקורה, ממש כעת, לחקור, לדרוש ולבחון את ההתנהלות החובבנית, חסרת האונים. מצטער אדוני המבקר הנכבד, אך אני זוכר משטרה אחרת. משטרה חזקה. משטרה מקצועית. מפקדים נחושים. חכמים. מקצוענים. מתמודדים. רבים-רבים מהם פרשו, רבים מהם כי לא קודמו, מתוך התחשבנות אישית. השמות שמורים אצלי. אחד-אחד - נטש והלך - כי ראה את מי מקדמים המה.
פעם העבריינים פחדו
פעם-פעם-פעם, העבריינים הכי אלימים היו רוחשים כבוד למשטרה. פעם, כשראו המה את שוטרי ימ"ר תל אביב, הם היו יראים מפניהם.
המקצוען "קרמשניט" 1 (המותג) בגולת כיבוי האש. המקצוען הנוסף, תת ניצב אבי נוימן, מוקפא לו כרח"ט הדרכה, ההתחשבנויות הן אישיות והפנקסנות היא נקמנית - והתוצאה לפניך - המשטרה - איננה מתפקדת. אינה מתפקדת - לשון המעטה ומזעור. דוגמאות אלו - על קצה של מזלג - סימפטום המה.
מפכ"ל שאינו בשל
סלח לי אדוני המבקר, אבל אין מנוס מלהודות: המפכ"ל המכהן כושל. כושל ממש. הוא אינו בשל לתפקיד. הוא אינו מתאים לתפקיד. הוא אינו מוכשר לתפקיד. הוא אינו ראוי לתפקיד. אין מנהיגות. אין תוכנית עבודה. אין תוצאות. אין ביצועים. יש ויש - חיסולים. פיצוצים. מסיבות עיתונאים. הדלפות. פטפטת. פשוט - פשיטת רגל ארגונית - קולוסאלית.
הוא, המפכ"ל, רק מצהיר הצהרות. מבטיח הבטחות. מדבר עם תקשורת - ומצטלם.
שאל והקשה: מה היה למפכ"ל לחפש בפילדלפיה כש"שיקגו" היא כאן?
הצהרה בלתי אחראית
הסיסמה הנבובה "שנת מפנה" - אין בה ממש. אין בה תכלית. אין בה אמת. היא רק מעוורת ומסנוורת עיניים. די לדיבורים. די להצהרות.
ראה נא: ההצהרה על ארגוני הפשיעה כאילו היו "ארגוני טרור", אינה אחראית ואינה מן העניין. לא ניתן לכרוך בכפיפה אחת ארגוני טרור עם עבריינים שעניינם החוק הפלילי. לא הרי זה כהרי זה ושוב, הצהרה כזו היא רק כדי לצאת ידי חובה מול ציבור, תוך הטעייתו.
ואף זאת נדגיש - את סעיף 3 לפקודת המשטרה:
- "תפקידי המשטרה"
3. משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי וביטחון הנפש והרכוש.
מתוך סעיף 3 לפקודת המשטרה, למדים אנו כי תפקידה של המשטרה הוא בראש ובראשונה: מניעה. לאמור, מניעת הפשיעה. לא מצינו, בכל הכבוד, התמודדות מול "ארגוני הפשיעה", בכל הקשור למניעה, מבעוד מועד. להיערכות הצריכה שבמניעה. לחשיבה הצריכה שבמניעה. שהרי, ספק אם נערכה המשטרה, למשל, אחרי המקרה הראשון באשקלון, לאירוע חמור נוסף שאירע באותה העיר, במוצאי שבת, 2.11.2013, במטרה למנוע אותו. נכונים הדברים, גם באשר לאירוע מבוקר יום 3.11.2013 בגן יבנה.
אוזלת יד מחפירה
הציבור אינו טיפש. הוא חש באוזלת ידה של המשטרה ובחוסר תבונתה להילחם בפשיעה.
אני מתריע על כך שנים רבות.
לא ניתן להתעלם עוד מסקירה מדאיגה אך נכונה: ב ידיעות אחרונות מדגישים (3.11.13) את חוסר האונים של המשטרה ואת מצוקת האזרחים. "הפשע משתולל", נכתב בכותרת הגג לראשית. שער ה עיתון מפנה לטור מאת ניצב בדימוס אריה עמית, שמופיע תחת הכותרת "לא סופרים את המשטרה". ניצב עמית [שהיה פעם מפקדי במשטרה, בהיותו בדרגת סגן ניצב] כותב על "חולשתה של המשטרה במלחמה בתופעה";
והכתבים ירון דורון ומתן צורי אינם חוסכים אף הם ביקורת, תוך הפנייתה ישירות למפכ"ל. "רק לפני שבוע וחצי הכריז מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו על 'מלחמה בלתי מתפשרת' נגד ארגוני הפשיעה", הם מזכירים. "[...] במשטרה הבטיחו להפשיל שרוולים ולהחזיר את הביטחון לרחובות? אז הבטיחו". הכתבים מזכירים כי המפכ"ל הגיע גם אתמול לזירת האירוע, אך לא מצטטים מילה מדבריו. במקום זאת הם שבים ומדגישים כי "הפיצוץ שאירע אתמול גרם להרבה מבוכה במשטרה".
עמוד נוסף בעיתון מוקדש לדיווח מאת מאיר תורג'מן, שבילה "עם התושבים המפוחדים". "המשטרה חסרת אונים", נכתב בכותרת הגג לעמוד. "המשטרה צריכה להגן עלינו, אבל היא מפשלת", מצוטט תושב העיר מאיר ביטון. "המפכ"ל מגיע רק אחרי שהמטען התפוצץ".
כשל וכישלון יתום
לא זו אף זו: קרא נא הבוקר הזה ממש את עיתון הארץ:
קרב גרסאות במשטרה על הכשל המודיעיני: הארץ, יניב קובוביץ', חושף ביום 4.11.13 אודות קרב הגרסאות במשטרה אודות הכשל המודיעיני במלחמתה של משטרת ישראל כנגד "ארגוני הפשיעה". בימ"ר לכיש (במחוז הדרומי של המשטרה) טוענים כי על מחוז המרכז דווקא היה להביא את המודיעין. במחוז המרכז טוענים כי המודיעין היה אמור להיות דווקא באחריות המחוז הדרומי. המצחיק הוא כי המחוזות השונים והמטה הארצי טוענים כי את המודיעין אמורה הייתה לספק דווקא יחידת לה"ב 433. הנה כי כן, מסתבר שוב כי הכישלון יתום - ועל הצלחה יש קרב על כסאות במסיבות עיתונאים מיותרות, מתהדרות ומתפארות...
משכך, אני מבקש לבחון את התנהלות המשטרה ולהציל את עם ישראל מקורבנות ומאסונות.
לא חקירות ולא מודיעין
האמת קשה - האמת כואבת - אך אמת היא.
החוברת שאני מנפיק, אחת לחודש, מדברת בעדה. לא ניתן עוד להתעלם מתוכנה. היא זועקת כבר שנים את זעקתה. הח"מ, בכל הצניעות, התריע בבחינת: "את אשר יגורתי בא לי".
בכל הכבוד, אזכיר שוב, כי התרעתי בעבור, בימי המפכ"ל אז, רנ"צ דודי כהן, כי לא חכם יהיה לאחד את אח"ק עם אמ"ן - לאמור את אגף החקירות עם אגף המודיעין. בבחינת שנאמר: "אין מלאך יכול לעשות שתי שליחויות" ובאו חכמים ופירשו: "מלאך, כל שכן בשר ודם".
הנה, אין לך כעת, תחת אח"ם (אגף החקירות והמודיעין המאוחד) לא חקירות ולא מודיעין, ונמצאנו חסרים מזה ומזה. אגב, ברור כי את הטענה, על פיה ביקשו "לחסוך בניצב" נדחה בהינף, כי הנה, יצרו המה תקן לניצב חדש בצפון - בפיצול שבין מחוז חוף למחוז הצפוני...
מלל-סרק אסור
ואף זאת נטען: יוצא אני נגד הצהרות המפכ"ל דנינו באמירות כמו: "נציק להם" ו"נתחכך עמם". ביטויים אלו לא מצאנו בפקודת המשטרה... ואין בהם אלא מלל סרק, פוגעני ואסור.
וגם זאת נטען: לאמירה כמו "יש להתייחס לארגוני הפשיעה, בסדרי העדיפויות, כאל ארגוני טרור" אין על מה להישען. בארגון טרור אתה נלחם אחרת. בפשיעה אתה נלחם באמצעות המשפט הפלילי ודיני הראיות. יש באמירה כזו רק משום לעוור ולסנוור את עיני הציבור, אולי אף להוליכו שולל.
משטרה אחרת. משטרה אמיתית.
הנה כי כן, בימים אלו, אין למי לפנות, אלא למוסד המכובד שנקרא מבקר המדינה ומיד אחריו, נפנה לאבינו שבשמיים - צור ישראל וגואלו.
יש והמערכת, בכל הכבוד, שוגה במינוי. העיקרון הפיטרי ודאי מוכר לך. יש ואדם מגיע לדרגת חוסר כישוריו.
הציבור ראוי למשטרה אחרת. הציבור ראוי למשטרה אמיתית. למשטרה מקצועית. לא לתחפושת. לא למלל סרק חסר כיסוי, לא להבטחות נוסח ההצגה בברודוויי "הבטחות הבטחות".
לפני סיום הערה: אין בישראל "פשיעה מאורגנת" יש בישראל כנופיות. כנופיות של פשע. המינוח "פשיעה מאורגנת" בא רק כדי ומשום להעצים תקציבים. כל הטוען אחרת, מטעה, מעוור-עיניים ואינו מבין את המטרייה.
בכבוד רב ובב"ח,
פנחס (פיני) פישלר, עו"ד
העתק: מר אריה אבנרי, יו"ר הנהלת תנועת אומ"ץ. |
 |
1. מה שהוא עשה כראש מחלק מוסר, בביעור מכוני עיסוי, זנות, בתי בושת וכן סילוק בתי הימורים, קזינו - איש לא עשה עד היום. |
|
לרשימה המלאה
|
