|
|
|
איתמר לוין
ע"פ 264/65, יוסף שיוביץ ויוסף ראש נגד היועץ המשפטי לממשלה. השופטים שמעון אגרנט, יואל זוסמן ואלפרד ויתקון. 29 באוקטובר 1965
|
|
|
|
|
בעז שפירא
נכון לרגע כתיבת שורות אלה מצטיירת התמונה העגומה היא שהחמאס לא הושמד וישראל מצויה במשבר רציני, מאות חללים מסרו נפשם בקרב ואלפים נפצעו
|
|
|
|
|
יצחק בריק
כניסה לרפיח תביא להרס מוחלט של יחסינו עם מדינות העולם ועם מדינות ערביות שאיתן יש לנו יחסי שלום, ויהיו לכך השלכות קשות מאוד. כניסה לרפיח גם לא תשאיר אף לא חטוף אחד בחיים, ויהיו הרבה...
|
|
|
|
|
ציפי לידר
מי אמר שחומש ויקרא הוא טכני בלבד? שיקום! החומש עשיר במסרים מרתקים, מפתיעים, מעניינים ומרעננים  הידעתם ששמירה בתורה היא גם ציפייה? ומה הקשר לפרשתנו? על כל אלה ועוד במאמר שלפניכם
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
אהרון שחר |
|
12/04/15 15:44
|
|
|
|
|
|
פצצת מימן על אירן, גירוש הערבים, והבעיה מאחרינו.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהרון שחר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רפי לאופרט |
|
13/04/15 10:38
|
|
|
|
|
ואנחנו נהייה ארה"ב....
להתראות במאה ה- 23 או... ה- 3.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
באום |
|
12/04/15 19:31
|
|
|
|
|
|
לעבוד במזרח התיכון לפי שיטה של ניהול חשבונות זה כמו לתת למנהלי חשבונות לעשות שידוכים על פי נוסחאות מתמטיות.זה לא יעבוד.להתחיל לסווג את תושבי יו"ש לפי קרטוריונים של מי נולד מתי ואיפה ואם הוא היה ירדני או בא לפה לפני או אחרי מלחמת השיחרור,זה לא רציני.גם להתחיל להזליג ערבים לתוך ישראל על פי איזה חשבון דמוגרפי כזה או אחר,זו תסבוכת שלא נצא ממנה.מי שחי ביו"ש,חי ביו"ש ולא יצא משם אלא אם כן יגיע מצב אפוקליפטי שיחייב אותנו לבצע גרוש.גם הרעיונות על סיפוח רק חלקים מיו"ש הם לא רציניים משום שבמאבק בינינו לבין הפלסטינים מדובר על הכל או כלום.אנחנו יכולים להחליט על סיפוח של חלק מסוים אבל זה לא אומר שהפלסטינים יסכימו,והם לא,ואנחנו נמשיך להתווכח עם עצמנו כמו שאנחנו יודעים.לכן,כל יו"ש חייב להיות מסופח והוא למעשה מסופח כבר בפועל מאז 67.אולי לא סיפוח לפי קרטוריונים שמישהו קבע פעם,אבל סיפוח.הפתרון היחידי שקיים הוא אוטונומיה לפלסטינים בשטח שיקבע.בלי לשים לב,זה בעצם מה שקורה ואם נתאזר בסבלנות זה יקרה מתחת לרדאר של העולם.אוטונומיה לפלסטינים תיתן לפלסטינים שטח מוגדר משלהם אבל לא תאלץ אותנו לחלק את הארץ,מה שלא מומלץ לעשות.לא יהיו בעיות דמוגרפיות,לא מדינה דו לאומית,לא אפרטהייד ולא נעליים.נכון,הפלסטינים יצטרכו לעבור בידוק בטחוני בגבולות,אז מה.האחיזה הבטחונית תיהיה שלנו שתלך ותפחת ככל שהמצב ירגע והפלסטינים יבינו שחבל על הזמן שלהם ולא צריך להבהל מאינתיפאדה כזו או אחרת,הן באות והולכות.תוכניות ומשאים ומתנים רק מבעירים את השטח ולוקחים את העגלה לאחור.שם המשחק הוא סבלנות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
באום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רפי לאופרט |
|
13/04/15 10:54
|
|
|
|
|
התעלמות ונטילת סיכונים שאיש אינו יודע להעריכם באמת או לכמתם.
ברור ששום הסדר מבלב העלמות ישראל אינו מניח את דעתם של הפלשתינאים בפרט או הערבים בכלל. אין פרוש הדבר שאנו צריכים להתנהל עפ"י החליל שלהם.
תוכניות מדיניות נועדו לפעמים להתבצע ולפעמים לייצר מראית עין. הקושי הגדול ביותר של ישראל כיום הוא פער הציפיות בינה לבין "ידידיה", ועימו, בינתיים, היא אינה מתמודדת בהצלחה יתרה...
סבלנות, פירושה למעשה להניח למציאות או לסביבה הקרובה והרחוקה להכתיב לנו מהלכים ולהטות את המצב לטובת מי שיוזם. כל שינוי מהותי, למשל: העלמות אבו מאזן מן הזירה, עשוי להפוך את הקערה על פיה ולאו דווקא לטובתנו.
אם קראת היטב את הדברים שכתבתי, הם בקרוב רב מה שאתה מייחל לו. ההבדל הגדול הוא בשאלה אם אנו יוזמים התקדמות במסלול שנראה סביר או "מקווים" שמישהו אחר יסלול אותו עבורנו, מתוך הבנה שהוא עלול להוביל אותו גם בכוון אחר.
ברור שמודל זה אינו אפשרות יחידה. ברור שהתלקחות כללית באזור שתחולל בו תוהו ובוהו לא פשוט, תוביל אולי להכרעה חדה עוד יותר ביחסים בינינו לבין הפלשתינאים , אבל זה רק פן אחד של האפשרויות שתוחלל התפתחות כזו.
היתרון הגדול בתוכנית בנוסח זה או דומה, הוא שאם נשים אותה על השולחן, נוכל לנהל את הדיון העקר העכשווי מעמדת מוצא נוחה יותר, גם אם יהיה מי שידחה אותה על הסף, ובמסגרת ראלית הרבה יותר מזו שמונחת כיום על השולחן, משל היא האמת האלוהית ואין בילתה.
אני מעדיף נחישות וגמישות על פני דוגמטיות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי לאופרט
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
באום |
|
13/04/15 21:36
|
|
|
|
|
|
עמדת מוצא נוחה יותר,לעולם לא תיהיה לך.את אלה שדורשים את רעתך
בכלל לא מעניין אם אתה יוזם או שם תוכנית על השולחן או רוצה להזיז דברים לכיוון כלשהו.להם יש אידאה פיקס שאומרת שאתה לא אמור להיות פה במקרה הטוב ושאתה לא אמור להיות בכלל במקרה הרע.הם אפילו לא יקשיבו למה שיש לך להגיד וימשיכו להסית ולהילחם נגדך בכל מקרה.מה שיקרה הוא,שתבזבז זמן,אנרגיה,וויכוחים לתוך הלילה,ועדות,ועידות,מלחמה בתקשורת והרבה כסף ובסוף תחזור לאותה נקודה שהיית בה.מה גם שלפי נסיון העבר,כל נסיון להנדס את האיזור,מבעיר את השטח,גורם לאבדות משני הצדדים לחינם כי בסוף מסתבר שלא זזנו מטר.ונניח שתצליח להגיע למשהו,לאיזה הסכם בנוגע למשהו,הוא לא יהיה שווה את הנייר שעליו הוא חתום.לדוגמה,אתה יכול להחליט שכל שנה תאזרח 2000 ערבים.מה זה יתן לך?הפלסטינים ימשיכו בדרישתם לזכות השיבה ואתה רק תכניס עוד ערבים לארץ.היוזמה היחידה שכן צריכה לבוא היא1) הכרזה חד משמעית שלעולם לא תקום מדינה פלסטינית ושאנחנו מוכנים לשלם את המחיר במידה ויהיה כזה.2)הכרזה שישראל לעולם תשלוט בטחונית על כל ארץ ישראל בכל מצב ובכל זמן.זה יצור קונטרה עוצמתית לאלה שחושבים לסלק אותנו מכאן ויביא אותם אולי לחשוב מחדש.כל זמן ששני הנושאים/עוגנים הללו לא יהיו ברורים חד משמעית לכל הנוגעים בדבר,כל נסיון לתכנן או להנדס את האזור יכשל.אני אישית מצפה מאיזשהו ראש ממשלה לעשות את זה,אחרת העגלה לא תצא מהבוץ.מעבר לזה,פשוט אין לאן ללכת מהמקום שאנחנו נמצאים בו ועדיף לתקוע יתד,להשאר במקום, לתת לזמן לעשות את שלו ולא לתת לאף אחד לדחוף כף רגל בדלת שלנו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
באום
|
|
|
|
|
|
|