|
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
|
|
|
יוסי אחימאיר
ביידן מחצין אינטליגנציה רגשית גדולה (אביגיל..), אך בגלל מחדלו גואה במשמרתו האנטישמיות בקמפוסים כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
|
|
|
איתמר לוין
למחדל של 7 באוקטובר מוסיפה הממשלה את סכנות החורבן הכלכלי, האנטישמיות והמפלגתיות בארה"ב הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
|
|
|
יהונתן קלינגר
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביר ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
גדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
1 |
|
|
השופטים של היום |
|
25/04/16 13:46
|
|
|
|
ה-21, בוחרים להציג את דבריהם בשפה לא מובנת ובאופן פגום - במתכוון. הם חפצים שלא יבינו אותם. הם שופטים ופוסקים בדרך עקלקלה, ולעתים קרובות בעיוות הדין. כדי שלא יבואו אליהם בטענות, הם עוברים לשפה מתנשאת ולא ברורה. אבל הציבור אינו אויל.
|
|
כתוב תגובה ל-
השופטים של היום
|
|
|
|
2 |
|
|
ד"ר רון בריימן |
|
25/04/16 15:49
|
|
|
|
בקליפת אגוז - זה לא עברית, זה אנגלית באותיות עבריות, מכת מדינה מיותרת.
|
|
כתוב תגובה ל-
ד"ר רון בריימן
|
|
|
|
|
|
|
ד"ר רון בריימן |
|
25/04/16 16:33
|
|
|
|
בעברית אומרים: בקיצור ולעניין, בקיצור נמרץ, בתמציתיות. מי שאינו יודע עברית ואינו יודע אנגלית אומר in a nut-shell במלים עבריות.
|
|
כתוב תגובה ל-
ד"ר רון בריימן
|
|
|
|
|
|
|
אברהם שלום |
|
25/04/16 18:20
|
|
|
|
יפה מאד הסביר זאת ד''ר בריימן. הכותבים אינם יודעים עבריתולא אנגלית ולכן ההעתקה והתרגום שלהם שגויים. ביחוד יש להתפלא על אליהקים רובינשטין. הוא משלב לפעמים בדבריו אמרות מן המקורות, אך בכתיבתו העתקה משובשת מאנגלית.
|
|
כתוב תגובה ל-
אברהם שלום
|
|
|
|
3 |
|
|
מסלסלים מילים |
|
25/04/16 17:58
|
|
|
|
צאו וראו שפתם של שופטים, שבמקום לנמק במילים ברורות את החלטתם הם מעדיפים לשורר שירים ולכתוב מגילות של חיבוטי נפש ולשון שכל היוצא מהם הוא רק אבק של מבוכה. שפה משפטים מתפתלת ומסתלסלת על פני 40 עמודים היא לא פעם עדות לתסביכי נפש של השופט, ולא עדות לידיעתו עברית או לשון.
|
|
כתוב תגובה ל-
מסלסלים מילים
|
|
|
|
4 |
|
|
עברית |
|
25/04/16 19:23
|
|
|
|
משפטנים במיוחד שופטים אובים לשבש מתוך חוכמולוגיה. כחו למשל הפעלים הודאה והודיה.
במקור שני פעלים אלו היו בעלי אותה כפל משמעות: 1. הכרה באחריות או באשמה או מצב לא רצוי ו2. הערכה והכרה בחסר במעשה טוב של האחר. אלא שהמובנים השונים והצורך בשני המובנים השונים הביא בשימוש לבידול בין השניים. הצורה הודאה משמשת להכרה במצב לא נוח כגון אחריות אשמה, ואילו הצורה הודיה משמשת לציון הערכה והכרה בחסד בטוב. אלא שמשפטנים חייבים להיות חוכמולוגים ולהפוך את היוצרות כדי לדבר אחרת מבני תמותה רגילים.
מתוך האקדמיה ללשון עברית:
"במקור שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות...
כפל הצורות הודיה–הודאה נובע משתי הגיות שונות שהיו בעברית של חז"ל, וההבדל ביניהן הוא הבדל גאוגרפי: הצורה באל"ף אופיינית ללשון חז"ל בבבל, והצורה ביו"ד – לארץ ישראל...
בצמד הודיה–הודאה ניצלה לשון ימינו את כפל הצורות לבידול בין שתי המשמעויות של הפועל הודה: המילה הודאה מציינת הכרה באשמה, ואילו מקבילתה הודיה מציינת כמעט תמיד הבעת תודה...
בלשון אנשי המשפט יש שימוש בצורה הודיה גם במובן 'הכרה באשמה..."
דוגמא נוספת לחוכמולוגיות הינה הלא נאורה מבית המשפט העליון אשר בחוצפתה פנתה אל האקדמיה ללשון עברית בדרישה שיכירו כי העומדת בראש איזה שהוא אירגון הינה "ראשת". לא עוד גברת ראש הממשלה אלא ראשת ממשלה. זאת כדי ללמדנו שהביטוי ראש משהוא אינו לשיטתה מי שעומד בראש אלא לפי שיטה זו הופך כנראה לראש ואם זו נקבה עליה להקרא ראשת... לא עלה על דעתה לחשוב על המשמעות!
|
|
כתוב תגובה ל-
עברית
|
|
|
|
|
|
|
אברהם שלום |
|
26/04/16 01:49
|
|
|
|
מכיר תודה למגיב על הסבריו החשובים ועל הערתו כי השופטים מנסים לכסות על דלות לשונם במלים שגויות. כך למשל נהג אחד השופטים להפוך את סדר המלים 'חושב אני'.
|
|
כתוב תגובה ל-
אברהם שלום
|
|
|
|
5 |
|
|
שמ |
|
25/04/16 19:49
|
|
|
|
ברורים לחלוטין.ככל שהשופט מרבה במילים לא יומיומיות,ארמיות,לועזיות בכתיבת פסק דינו נוצרות מספר השלכות.הקוראים אינם מבינים דבר וזה הכי חשוב כי אז עליהם לפנות למאור הגדול שכתב את החוכמה המופלאה.גודל הסיעוף ריבויו,תת הסיעוף,תת תת הסיעוף,מראים ומוכיחים את עמקות המחשבה של כבודו.ככל שהפסוקים רבים יותר,גם מספר הדפים רב יותר,והרי יש תחרות ידועה היטב בין השופטים - מי יוציא תחת ידו פסק דין ארוך יותר, מקושט יותר,מרבה מלל יותר.כיוון שכתיבת חומר רב כל כך ומיותר כל כך מתארכת זמן רב כל כך הרי שהשופט/ת נחשב/ת דעתן,ידען,מעמיק,ולכן ראוי יותר להגיע לעליון בזכות ולא בחסד חלילה.ושם הלה כבר לא יודע לצמצם,מה עוד שגם חבריו אינם מסוגלים לצמצם למרות שהגיעו למחוז חפצם.השופט הראשון שיצליח לגרום לפסקי דין בני שלושה - חמישה - עשרה(שומושמים)עמודים יביא גאולה עולם,אבל יעוף מיד מכס המשפט בשל עלבון הצימצום של מה שמוכרח להיות נרחב.מה שכתבתי לעיל ניתן לומר ברבע מהברברת הזו אבל אז לא אגיע לעליון,מחוז חפצי.
|
|
כתוב תגובה ל-
שמ
|
|
|
|
6 |
|
|
askzeev |
|
27/04/16 11:51
|
|
|
|
מדוע נצמדה מערכת המשפט לשפה המקראית ?
הדין העברי הוא רק פרק בסילבוס לימודי משפטים
אין זאת אלא התנשאות !
שופטי ישראל מצטטים בנשימה אחת:
פסוקים מהתנ"ך, מעשיות מבתי המדרש ופסיקות בריטיות
|
|
כתוב תגובה ל-
askzeev
|
|
|
|
|