|
|
|
אורי מילשטיין
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
ביידן מחצין אינטליגנציה רגשית גדולה (אביגיל..), אך בגלל מחדלו גואה במשמרתו האנטישמיות בקמפוסים  כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
|
|
|
|
|
איתמר לוין
למחדל של 7 באוקטובר מוסיפה הממשלה את סכנות החורבן הכלכלי, האנטישמיות והמפלגתיות בארה"ב הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
|
|
|
|
|
רון בריימן
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביר ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
גדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
פדלוביץ׳ |
|
29/05/16 22:20
|
|
|
|
|
|
פרופורציה זה דבר חשוב.. כתוב נפלא
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פדלוביץ׳
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
עטרה |
|
29/05/16 22:29
|
|
|
|
|
|
שיה יקירתי כמו תמיד תיארת וכתבת בשפה קולחת אהבתי זאת .לצערי, עברתי חודש מטורף הזמנו חברים לעשות על האש ואין אש בדקנו את הגז ואין גז התקשרנו לחברה והתשובה הייתה שבעוד שבוע יגיע טכנאי את הסטיקים עשינו בטוסטר יצא לא רע אחרי שבוע הגיע טכנאי בדק בדק ואמר לא יודע מה הבעיה אבקש לשלוח מפקח לקח עוד שבוע שבו חיממנו סיר שעה וטיגון בצל לקח 20 דקות וסוף סוף הגיע טכנאי נוסף ואח"כ מפקח וכולם מנסים לשכנע אותנו שהבעיה בצנרת בבית וכמובן שזה יעלה לנו כסף .אחרי שבוע נוסף שבו היינו מנותקים מגז ואכלנו במסעדות שלחו קבלן חיצוני שמצא את מקור הבעיה -המונה שהורכב כשהבנין עבר מבלוני גז לצובר היה פגום ובא לציון גואל הוחלף המונה ולנו חזר הגז . לכן, אני מבינה על מה את מדברת /כותבת. עטרה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עטרה
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
חסידה דנאי |
|
29/05/16 23:02
|
|
|
|
|
שיה יקרה ,
כשם שאנו "מתיישנים" כך גם המכשירים בבית מתיישנים !!!
אופציות להתמודדות ,להיכנס לתחושה שאת נכנסת לחוסר פרופורציה או כפי שאת קוראת לזה "צונמי" , או לעשות מהלימון לימונדה ...כוונתי שלבסוף תפסת את ראשך ,והתייחסת אל חצי הכוס המלאה ,
החיים שלנו מורכבים ומלאי קשיים ,אך זוהי המדינה האהובה עלינו ,ופתאום גלשת לעשיה המקסימה שלך בפרויקט הנפלא שאת עושה בויצו ....הכתיבה שלך מיוחדת ,שובבה ומכניסה את הקורא מיד ל"מסכנות שלך..." עד שאת מגיעה לפרופורציה ,תבורכי על כושר הכתיבה שניחנת בו
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חסידה דנאי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שיוש |
|
30/05/16 07:48
|
|
|
|
|
|
חסידה יקרה, תודה על המשוב המאלף. אכן, חייבים להרים את הראש בכל מיני סיטואציות לא נעימות, כפי שאת יודעת כל כך טוב, ולהסתכל על הכל בפרופורציהנ כונה. לפעמים כואב, אבל גם את חסידה עשית זאת בגדול. תודה על העידוד והפירגון.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שיוש
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
תחיונת |
|
29/05/16 23:20
|
|
|
|
|
כתבה ענקית!!!!! של כותבת מוכשרת שכל כתבותיה מרתקות.
אכן, האלים חברו יחד כדי להרגיזך, אך הם לא ידעו עם מי יש להם עסק......
כתבה הומוריסטית עם תובנות נוקבות אך מלאת אופטימיות ואהבה לחיים.
ועוד אחת קטנה, למדתי משהו..... הירח האפור.... תודה!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תחיונת
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
עמליה - נינה |
|
29/05/16 23:44
|
|
|
|
|
|
איזה יופי של כתבה. כולנו מנסים להחזיק מעמד בפגעי החיים הצפופים ותיארת זאת כל כך יפה ,מלא הומור, וזאת ע'מ שנחזיק את הראש למעלה ולא נקרוס. זה זמן קשה לכולנו בכל מישור וצריך מזג טוב ואופטימי על מנת להסתכל על דברים בפרופורציה. שאפו- ותודה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עמליה - נינה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שיוש |
|
30/05/16 15:18
|
|
|
|
|
|
עמליה יקרה, מי כמוך יודע לקחת את הקשיים בפרופורציה.
תודה על המשוב המרגש וההזדהות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שיוש
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
Yankaleh |
|
30/05/16 00:43
|
|
|
|
|
|
Kol Hakavod for a beautiful article describing hardship and the need to keep the right proportion.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
Yankaleh
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
elza |
|
30/05/16 01:51
|
|
|
|
|
שייהלה,
אני מצטרפת לכל המגיבים/ות על הכתיבה היפיפיה שלך בנושא כל כך רגיש וחשוב במדינה שלנו שאם לא נתעשת וניקח הכל בפרופורציה אזי לא נשרדו!
יחד עם זאת, קרוב לודאי שהאסטרולוגית מרים בנימיני אכן צדקה השבועבציינה שמפת השמיים קשה ולעובדה שבהשפעת שבתאי המהלך בקשת (מול מזלך/לי) מקשה לנו על החיים בתקופה זו,והדברים לא מסתדרים... אז קרוב לוודאי שגם לגרמי השמיים תפקיד "נכבד" בלקלקל ולמרר לנו את החיים ואולם, מחובתנו לקחת הכל בפרופורציה כי הגרוע הוא במצב המקרו במדינה שהולכת ומקצינה ימינה ימינה וזה בטח לא מוביל לטוב.
אז, יישר כוח על הכתבה היפה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
elza
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
קורןנאוה טבריה |
|
30/05/16 05:57
|
|
|
|
|
|
בתגובה:"אם טובה ואם רעה, אם קלה ואם קשה, אם זולה ואם יקרה=זו ארצי"!!
אפילו הציונות הבן-גוריונית לא הבטיחה לנו גן עדן בארץ חמדת אבות - ולראייה:
"שלום עם הערבים יהיה כשהערבים ינצחו"!
(דוד בן גוריון)
ישראל בין השנים: 1997-2016 גן עדן יחסי במזרח השימון החדאעש-לא מאמינה שישראלים שפויים מתגעגעים לשלטון מפא"י הגזענית ולממשלת אוסלו שהקריבה אותנו על מזבח 'השלום' הרצחני והסגירה אותנו לידי הישות הפלסטינאצית!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
קורןנאוה טבריה
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
שיוש |
|
30/05/16 18:46
|
|
|
|
|
|
חלי כתבה לי: הכתבה ממש מעלה חיוך, וכמה נכון: צריך פרופורציות.
יחד עם זאת מאחר ופסיכולוגית קשה לנו בטבע האנושי להכיל את החרדות הקיומיות והגדולות בעולמנו, אז מוטרדים מהבעיות הקטנות. זה נקרא בשפה המקצועית HUSSELS.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שיוש
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
אילן אהובה |
|
30/05/16 22:14
|
|
|
|
|
אני מעריצה את עצתך לשמור על קור רוח ושליטה בתקלות טכניות שקורות אותנו בחיים המודרניים. אישית, לאחרונה, גם לי אירעו מספר תקלות ששיבשו את מהלך היום ולצערי לא הצלחתי "להתיידד" ולו לרגע עם החרדה.
השבת נכחתי בהקרנה של הסרט הישראלי "מוות בבאר ששבע" הזוכה בפרס ''דוק אביב'' (פסטיבל הסרטים הדקומנטריים הבני"ל). הסרט הוא תיעוד מרתק של רגע מחריד של הציבוריות הישראלית כאשר האנושיות נלקחה ממנה, ונחשף פרצוף שונא, אלים, ברוטלי וחסר צלם אנוש, גם כאשר מדובר ברגע של סכנת חיים מידית של פחד ואימה. ההימצאות בתוך גל טרור ששוטף את הארץ באי יכולת של ראש הממשלה הנבחר של מדינת ישראל לחתור למשהו שדומה אפילו במעט לתהליך שלום לא מצדיק את ההשחתה שלנו. הסרט הנו תעודה קשה של פניה המכוערים של החברה כפי שאנחנו לא רוצים להודות שהיא כזאת. "אין לי ארץ אחרת" הוא לא דבר מובן מאליו. החרדה והצעקה השתלטה עלי ולא עזר לי הטיעון לקחת את הקורה בפרופורציה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אילן אהובה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שיוש |
|
31/05/16 00:14
|
|
|
|
|
|
הכתבה שלי מדגישה בדיוק את הנקודה שאת העלית: הפרופורציה היא שאין לשבור את הלב בגלל תקלות טכניות שמציפות אותנו וגם אם הן באות בהתקפת צונמי, כי הן בטלות ב-60 לעומת ההידרדרות המוסרית, הפוליטית, החברתית שלא מפסיקה במדינתנו.
הסרט הוא ראי המשקף פן נוראי בחברה שלנו והוא לא היחיד.
את מצטטת את המשפט שכתבתי "אין לי ארץ אחרת" ומוסיפה שהוא לא דבר מובן מאליו.
אבל זו עובדה, אמנם ישנם רבים שעוזבים את הארץ, הצעירים בעיקר, אולי להם יש עתיד במקום אחר, לדור שלי ושלך זו לא אופציה. הכעס, החרדה מהעתיד קיימים, אבל על מנת להצליח להרים את הראש מעל המים, אני לפחות, מתחפרת בעשייה התנדבותית, בכתיבה שלפעמים באמצעות ההומור אני מדגישה את הצד השלילי ומצד שני משתדלת לרפד את המעגל האישי שלי הכולל את המשפחה והחברים וכל זאת על מנת לשרוד ולהישאר שפויה. יש לך פתרון טוב יותר?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שיוש
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
2/06/16 00:39
|
|
|
|
|
|
איכשהו נזכרתי בשיר של יוסי בנאי "חזרי להיות הנערה, איתה עשיתי הכרה". אז אני לא עשיתי איתך הכרה, ובכל זאת אזכיר לך את ימי נעורינו, שבהם חיינו בלי מזגן, ובלי אייפון, ובלי תמי 4. ובניגוד לך, גם היום אני חי בלי מזגן, ובלי אייפון, ובלי תמי 4. ולפני איזה שנתיים סיפרתי לאיזה צעירונת שאין לי פלאפון, והיא שאלה אותי בתדהמה "אז איך משיגים אותך?", ועניתי "אי אפשר", ואז היא שאלה בהתרסה ובזעם "אבל איך אפשר לדעת איפה אתה?", ועניתי "אי אפשר", והיא הסתכלה עלי באי אמון מוחלט, והרגשתי שהענין הזה פשוט נבצר מהבנתה. אבל את מבינה, ואת זוכרת שהחיים שלנו אז לא היו פחות יפים מהחיים שלנו היום. ובנושאים האחרים, רק שתדעי שהירידה מהארץ נמצאת בשנים האחרונות בשפל(!) היסטורי, ומעולם לא ירדו כל כך מעט(!) ישראלים לחו"ל. ולפני 40 שנה, כשחיים הרצוג קרע מעל בימת האו"ם את ההחלטה האומרת שציונות היא גזענות, היינו כולנו מאוחדים מאחוריו, ולמרבה הצער יש לי הרגשה שחלק ניכר ממחנה השמאל, שאת משתיכת אליו, כבר היה מצביע היום בעד(!) ההחלטה הזאת. ואם זה מענין אותך, את יכולה לקרוא את המאמר האחרון שפרסמתי כאן בדיוק על הנושא הזה, ולהלן הקישור: אני ימני קיצוני.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שיוש |
|
2/06/16 09:47
|
|
|
|
|
|
כל הכבוד לצנעות שלך אהוד. זו בחירה שלך מה לאמץ מתוך הקדמה הטכנולוגית ומה לא. נכון, בצעירותי לא היה לי מזגן אבל כישורי הגופניים היו בשיאם ולמרות זאת בימי השרב השתמשתי במניפות, במאווררים ובעת לימודי במנהטן בימי הקייץ הלחים, הקלו עלי בעת מנוחתי מגבות טבולות במים קרים עטופות בגושי קרח שהנחתי על גופי המעונה........
ועם הגיל, אני מודה על הקידמה ומזגני האוויר שמקלים על מצוקה זו בקייץ הישראלי החם.
באשר לאמצעי התקשורת אני נוטה להסכים איתך שהנייד על כל סגנוניו השתלט על חיינו טוטלית ופעמים רבות גם מפריע בחיי החברה ומטרפד קשר אישי ישיר של TETE A TETE.
עם זאת הטלפון הנייד הוכיח את יעילותו בהצלת חיים בעת תאונות חלילה ומקרי חירום.
וכמו שכתבתי צריך לנצל את אמצעי הקידמה בצורה מאוזנת: בפרופורציה. את אותה פרופורציה אני מנסה ליישם גם בדיעותי הפוליטיות. אני לא שמאלנית קיצונית כשם שלא הייתי ימנית קיצונית, ואני באה מבית ציוני חם שהוריי השתייכו למפלגת הציונים הכלליים.
קראתי את הכתבה שלך "אני גאה להיות ימני קיצוני", ותגובתי היא שבכל צורת שלטון בעולם כולו ובמדינה שלנו נעשו עוולות, כנראה הכח זורם לראש ולהחלטות ולליבידו
ולדאבוני גם תופעת העדר קיימת מאז ומתמיד, אבל תודה לאל שישנו מיעוט שעדיין לא סונוור והוא חייב להביע את דעתו באם הוא רואה אי צדק משווע בהתנהלות ההמון הפרוע.
משפט צדק חייב להיות מרכיב בסיסי בכל אידיאולוגיה ובמקרה הספציפי של החייל והמחבל בית המשפט ייתן את פסק הדין. דבר אחד ברור, אי אפשר לקחת את החוק לידיים.
לא הייתי במקום ולכן דעתי היא עקרונית. הבא להרגך השכם והרגהו, אבל כאשר הוא חצי הרוג ולא מהווה סכנה אין הצדקה להמשיך בהרג. בית המשפט יכריע בענין.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שיוש
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
3/06/16 02:10
|
|
|
|
|
|
אני אוהב קיץ, אבל אחת מקרובותי הקרובות ביותר היא ממש קופי שלך, ובמקום לשים על עצמה מגבות עם קרח היא מקטרת בערך שישה חודשים בשנה שהיא לא יכולה לחיות בארץ הזאת. כמובן שיש לה מזגן, אבל לא כשהיא הולכת ברחוב. מי שימציא פטנט כזה יעשה הון מאלה שדומות לך ולה. ובקשר לתופעות, משום מה אף אחד לא מדבר על תופעת המפגינים הצועקים "לא כיפה ולא ברזל, צה"ל לך לעזאזאל". אני אמרתי, וגם כתבתי, שלו העמידו את החייל לדין על חריגה מהוראות הפתיחה באש, לא הייתי הולך להפגנה. והקרובה קרובה הזאת, שסובלת מהחום, אמרה לי שאני אהיה היחידי שם בדעה הזאת, ושכל הנואמים יהפכו אותו לגיבור ישראל. והיא טעתה! אף אחד(!) מהנואמים לא אמר דבר כזה, והרוח שנשבה מדבריהם היתה בדיוק(!) רוח הדברים שאמרתי וכתבתי: אתם לא תהפכו את המחבל לקורבן, ואת החייל שהרג אותו לרוצח. ולבסוף, טט-א-טט, כל פעם איזו חברה שלי בעבודה מתקשרת אלי ורוצה להגיד לי משהו בטלפון, ואני אומר לה שאני בא אליה כי החדר שלה הוא בערך 70 מטר ממני. אני לא מוכן לעלות על הרכבת של העולם הזה שיוצא מדעתו, ובסוף לא יהיה בו זוג אחד שיחגוג את חתונת הכסף, כי כולם יתגרשו קודם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
|
