זוכרני את תגובת אמה של חברתי, מרליס, כאשר בבילפלד, בגרמנייה, הזדמנו למסעדה יפנית (היו לי זכרונות אודות אוכל יפני מארה"ב), שלידה היה בר גדול עם כתובת נאון כחולה Meyer Lansky . היתה זאת המסעדה היפנית היחידה, והתברר, לפי המחירים הענקיים, והגישה, שנפלנו בידי נוכלים, ויהיה כאן rip off . האשה הקשישה, שזיהתה זאת מייד, קפאה, וכל רצונה היה לצאת משם, תוך אי התעסקות איתם, אפילו אי החלפת מילים, שכן הם יתלו בזה כמנוף. בשלב זה היצצתי בשעוני, כשהמלצרית עמדה לידינו, אמרתי , אוי, אחרנו לרכבת, סליחה, תוך התנהגות מצב חירום, ויצאנו מייד. מרליס אמרה לי, Es war sehr gut.
בהלה דומה אני חווה כשמתברר לי שעשו לי כאן rip off תוך ביזת קנייני הרוחני (דבר שהינו מכת מדינה בישראל) - הן על עבודתי המדעית והפיתוחית, הן על השקעתי בכתיבה פובליציסטית. זאת תוך נקיטה בתכסיסי ה-rip off המקובלים, כגון פעולות לבידודי, ניסיונות הכפשה ויצירה של דימוי מרתיע, ניסיון לקשור אותי למערכים רבי השקעה ללא תמורה, או תוך השלכת פרורים. כמובן, מצד הנוכלים, שפעם היו פוססיביים (לא זיהיתי את ה-rip off בזמן, שלא כאמה של מרליס, וניתקעתי עם נוכלים שסיבכוני, וניסו להחזיק בי כרכושם הפרטי, תוך הטלת אימה, טרור, החזקת החבל קצר, ועוד מעשים שלא אזכירם כאן), היתה התגובה המאוחרת, בשלב התמורה (המלצות, פיצוי-מה וכד') "עזוב אותנו, אין לך מה לחפש כאן"...
ניתקלתי לא אחת בעולים מארה"ב ומאנגליה, בעלי מקצוע מיומנים שאחרי שזיהו את ה-rip off שעושים כאן לאנשים מיומנים וחרוצים, אך נטולי בסיס התגודדות חבורתית תומכת, ונאיביים במידת מה - ברחו מכאן כל עוד נפשם בם.
אחד מהם, מהנדס, עולה מאנגליה בעל כוונות טובות, עבד במפעל כימי בנתנייה; כשחבריו לעבודה ראו את מיומנותו הגבוהה, חריצותו וצניעותו, החלו להעמיס עליו את העבודה שלהם, להפכו לחמור עבודה, ובמקביל, לקצץ בשכרו, תוך הפיכתו למושא לבדיחות ציניות וכד'. האיש, לאחר שלא חסך מהחלאות הללו את שבט לשונו בפני חבריו המעטים בישראל, תוך שימוש בביטויים בעלי ארבע אותיות והטיותיהם, ברח מישראל בחזרה לאנגליה.
אחר היה אמריקני, דתי, ציוני חם בתחילת דרכו בישראל ומנתח ראש ברמב"ם. איש מיומן ביותר שהירויח כסף רב בארה"ב, ואילו בבי"ח רמב"ם עד מהרה הקיפתהו חבורת זאבים-אינטריגנטים שהצרה צעדיו ומיררה חייו, כנראה בגלל צרות עין כלפי אדם בעל מיומנות גבוה משלהם. האיש שפך את מררתו בפני חברתו לחיים, שהיתה אלמנתו היפה והאצילית של הרב הראשי של יהודי בלגיה, וגרה בהרצליה פיתוח. האשה, שליבה נקרע במצוקתו, אף שטחה את עניינו בפני הנשיא הרצוג (תוך פנייה דרך חוג מתון במפד"ל), שדיבר עם מנהל ביה"ח רמב"ם בעניינו. אלא שמאומה לא עזר, והאיש ברח לארה"ב באמרו שישראל היא אולי ארץ בשביל לתרום לה, אך לא לחיות ולעבוד בה, השם ישמור.
זוג עולים מצ'ילה, שהבינו עד מהרה עם מה יש להם כאן עסק, מצאו פורקן-מה בחודש האחרון להשארותם, קודם בריחתם לספרד, בהדבקת תוויות מחיר זולות (אותם הסירו) בסופרמרקטים על מוצרים יקרים יותר, כגון יינות (היה זה בטרם היתה הסריקה האופטית), וקנייתם בזול אצל הקופאית.
אולי למזלי, אני גם אזרח האיחוד האירופי. אבל מיטב שנותי, כשנות רבים ללא ספור אחרים בישראל, בוזבזו במדמנת המדינה, לתפארת ישראל.
|
על משמעותו ההיסטורית של הקמת כוח מגן עברי לאור המלחמה הנוכחית
![[צילום: עבדלל כרים חנה/AP]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY20b07b9c3024464a3398cbb4e53ec972ee.jpg)
![לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY17-30864894390107.jpg "לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]")
![רביב ברוקמאייר [צילום: יח"צ]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWS1-13-460430324077607.jpg "רביב ברוקמאייר [צילום: יח\"צ]")
![דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY2064a596519ed94b7ba24974f16a1e5abc.jpg "דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]")
