|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה  ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
|
|
|
|
|
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
|
|
|
|
|
איתמר לוין
למחדל של 7 באוקטובר מוסיפה הממשלה את סכנות החורבן הכלכלי, האנטישמיות והמפלגתיות בארה"ב הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
לול |
|
23/08/16 10:41
|
|
|
|
|
על פי החוק על הדיון המשפטי להיות פומבי, להוציא ענייני משפחה בין בני הזוג ועניני אישות וענייני בטחון המדינה או צורך בשמירה על פרטות, לצבור זכות למידע על תפקודו של בית המשפט כמו על שאר הרשויות למען בקורת וגיבוש סדר יום צבורי וגיבוש דעות והשקפות של האזרחים. פומביות הדיון נועדה גם לקדם את שיפור השפיטה ועשית צדק שיביאו לאמון במערכת. זכות פומביות הדיון מוגדרת כזכות עילאית. עד כמה הדיון אכן פומבי? לפי החוק לכל אדם זכות להכנס לכל אולם דיון שלא הוגדר כדיון בדלתיים סגורות. ישנם מאות אולמי משפט. בפועל הנוכחים בכל אולם הם בעלי דין – אנשים שיש להם משפט ומלויהם ועורכי דינם. לעיתים נדירות מופיעים גם עיתונאים לסקר משפטים. כל שאר הציבור עסוק בעניניו ואינו פוקד את בתי המשפט. גם לנוכחים מעקב חלקי בלבד, הם נוכחים בשעה מסוימת ורק חלק מהמשפטים מתחילים ומסתימים בו במקום. גם אלו שכן, פסק הדין או שניתן בכתב או שאינו ניתן בו במקום אלא נשלח בדואר. לנוכחים אין מעקב אחר תוצאות המשפט, במשפטים קטנים הנוכחים יכולים לנחש בערך את תוצאות המשפט. במשפטים אשר נמשכים כמה או הרבה דיונים לנוכחים המזומנים כל אחד בתאריכים שונים אין מעקב אחר התתפתחויות. בפועל כמעט ואין מעקב אחר מהלך רוב המשפטים. הנוכחות הינה חלקית לכן יוצא איפה שגם הפומביות הינה חלקית.
הנאמר בדיון הוא רק חלק מהמשפט, הנוכחים קולטים את מהלך הדיון ותגובות השופטים כפי התרחשותם. החלק החשוב והקובע הוא מה שנכתב בפרוטוקול אודות המתרחש בדיון. הנוכחים הנמצים בדיון יודעים רק מה היה בו, אין להם מושג מלבד השופט, בעלי הדין ובאי כוחם איך תועד. לפני שנות העשור הראשון המתקדמות של שנות האלפיים גם אלו לא ידעו כיון שהפרוטוקול לא ניתן להם. בין השניים, המתרחש בדיון לבין התעוד שופטים מתמרנים בתחבולות ובהונאות רבות:
*התנהגות השופטים - שופטים אינם מתעדים את הערותיהם שאלותיהם והתפרצויותיהם, המביאים לשינוי כיון הנאמר, כאן ניתן ליצור תעוד מעוות כאילו העדות היתה מבולבלת עם אמירות פתאומיות שאינן המשכיות לנאמר קודם, המעידות על רצון להשיג דבר מה ללא סימוכין עובדתיים.
*תאורים כוזבים של הדיון - שנית מכל העדויות שופטים בוחרים מה לכתוב ואיך לשנות. במשפטים פליליים כמעט תמיד הפרוטוקול שונה בתחליט בדרך שהיא לרעת הנאשם.
*מצגות שוא - בעת הדיון שופטים לפעמים מציגים התנהגויות המתאימות למתרחש כפי קליטת הנוכחים, אלא שהמניעים יכולים להיות שונים בתחליט. כך עד וגם יכול להיות בלתי אמין וללא מוצג מתבקש, ושופטים יגיבו בהתאם כיון שהדיון הוא פומבי, אך מה ששופטים באמת מנסים לעשות הוא הנעת העד שרוצים במיהמנות עדותו, ובמשפט פלילי כמעט תמיד עד התביעה, לתקן – למסור גירסא לדאוג למוצגים מתבקשים. במידה ואינו נמצא, וההגנה מביאה מוצג סותר גירסא, שופט יכול להעמיד פני משתכנע ואף מזועזע כמתבקש. בפסיקה לעומת זאת כבר ידאג לתת משמעות שאינה קיימת ולהציגו כראיה לתביעה! באותו האופן אם לעד בלתי מהימן אין תשובות על שאלות מביכות בחקירה נגדית, שופט לעיתים מעמיד פני כועס מפסיקו ואף מסלקו מהאולם. מה שהשופט באמת עושה הוא להשתיקו כדי והוא עצמו ישלים לתשובות שעל פניהם נראות כמתקבלות על הדעת.. כך לנוכחים נדמה שהשופט הוגן ותגובותיו מתאימות לטיב העדויות אך השופט חותר לכיון אחר לחלוטין.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לול
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
לול |
|
23/08/16 10:52
|
|
|
|
|
*תזמון דיונים על פי רמת הפומביות - גם את מועד קיום הדיון יכול שופט לכון לפי נוחותו. אם מסיבות כלשהן על הנאשם להעיד במועד אחר, שופטים מזמינים אותו כאשר הם יודעים שיהיו מעט נוכחים. למשל כאשר יש משפט אחר גדול ואין הרבה אנשים אחרים. אם ישנם עוד משפטים קטנים או הנאשמים מודים בעובדות, השופט ידאג לגמור קודם אתם מהר גם אם הללו הוזמנו ובאו אחרי משפטו של הנאשם שאת מהלך המשפט חשוב להם לעוות אף אם משפטו שלו אינו ארוך. כך יכול שופט להתעמר למנוע זכויותיו הבסיסיות בנוכחות מעטים בלבד.
* עקיפת החובה - לעיתים שופטים מוצאים דרך לעקוב את חובת פומביות הדיון על ידי הזמנה ללשכתם. שם אין קהל ישנם השופט/ים, בעלי הדין ובאי כוחם תכופות צד אחד – התובע..
ישנן שתי מערכות נפרדות המתרחשות במקביל אך ללא קשר בינהן. האחת הדיונים עצמם והשניה הפרוטוקולים האמורים לשקף את אותם דיונים. גורמים שונים נחשפים לחלקים שונים לבדם. כפי שהנוכחים נחשפים לדיון החי כך הרשויות נחשפות רק לפרוטוקולים. הקשר בינהם הוא ברוב המקרים רופף למדי ואף בעל משמעויות מנוגדות. אין לפומביות הדיון כל משמעות אם התעוד כוזב ואינו משקף. אם הנוכחים העדים לדיון אינם יודעים כיצד תועד וגם איש אינו שואל אותם להעיד, גם לא בעקבות תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים הלה שולח לשופט את התלונה כלשונה ומבקש את תגובתו. רשויות החוק – מלבד התובעים שהווה חלק עיקרי בהטיות וכזבים, נחשפות אך ורק לפרוטוקולים שאינם משקפים את הדיונים.
וזו רק דוגמא אחת!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לול
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
חיפוי |
|
24/08/16 19:08
|
|
|
|
|
אהרון ברק למד אמירה אותה לא הוא המציא שהשופט עצמו עומד למשפט למען התדמית יחס אמריה זו לעצמו: "בכל יום בו אני יושב על כס המשפט אני עומד למשפט" אך בכל הנוגע לשמירה על התנהגות השופטים בפועל לא נהג כך הוא ביטל את תקנות האתיקה עליהם עמל השופט מאיר שמגר. אם נשיא בית המשפט העליון מבטל חשיבות אתיקה אזי מדוע ימשיכו ללמד זאת? כיום בבתי ספר למשפטים ובבתי משפט אין חינוך לאתיקה, לא במכון להשתלמות שופטים ולא בלשכת עורכי הדין. על פי החוק "שופט שמאיים על נאשם שאם לא יודה יישא בתוצאות, לוקה במשוא פנים ויש לפסול אותו לפי חוק בתי המשפט. שופט איים על נאשם בהטלת הוצאות אם לא יודה. הנאשם דרש ממנו לפסול עצמו ולאחר שבקשתו נדחתה עירער לנשיא ביהמ"ש העליון אהרון ברק. ברק קבע שהערת השופט לא מקימה עילת פסלות. הערעור נדחה. במקרה קודם איים השופט שאם הנאשם לא יודה יחמיר בדינו. אלא שבאותו המקרה הנשיא זוסמן פסל את השופט. ללא ספק ששופט שמאיים על נאשם שאם לא יודה יישא בתוצאות, לוקה במשוא פנים ויש לפסול אותו לפי חוק בתי המשפט".
אהרון ברק גם קבע שמי שמבקש פסילת שופט עליו להוכיח כי השופט הנידון לא יפסול את עצמו שהיא מסימה בלתי אפשרית. לפי בייניש: בקשה לפסילת שופט, יש בה משום פקפוק ביסוד האובייקטיביות השיפוטית לכן אין להגיש בקשה זו כדבר של מה בכך ... כך בקשה לשמור על התדמית של השופט האובייקטיבי המודע לטוהר תפקידו ששופטי ישראל הם ברמה מקצועית ואתית גבוהה ביותר וששופטים אכן נענים לציפיות להתנהגות מקצועית ומוסרית. דורית בייניש המשיכה את מסורת אהרון ברק למנוע פסילת שופטים היא חיזקה את החומה הבצורה סביב שופטים, למניעת אפשרות להביע ביקורת נגדם במהלך משפט ולא בחלה באיומים על עורכי דין. באותה הדרך בה מנעה מנציב תלונות הציבור על שופטים מלבצע את תפקידו כיאות. זוהי הדרך בה בית המשפט מבקר את עצמו. כלומר בית המשפט עושה הכל כדי להתעלם מהבעיות בו. הציבור הינו עד וגם קורבן להתנהגות השופטים על כן לא ניתן עד בלי די להונות אותו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חיפוי |
|
25/08/16 18:22
|
|
|
|
|
|
צר לי שהמערכת לא פרסמה כפי ששלחתי תחילה את קטע 1 ואחר כך 2, אלא פרסמה רק את קטע 3. לכן היה עלי לשלוח שוב קטעים 1. ו2.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
חיפוי |
|
24/08/16 20:07
|
|
|
|
|
לפי בית המשפט אין בית המשפט זקוק לכל בקרה חיצונית לו אלא בית המשפט מפקח היטב על עצמו. אחת מדרכי הבקרה היא מנגנון פסילת שופט. סעיף 77א' לחוק בתי המשפט – עילות לפסלות שופט:
שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול משפט.
יש לשופט עניין או כספי או אישי בהליך או בתוצאותיו או בנפשות הפועלות בבעל הדין או במיצגו.
אם השופט היה קודם מעורב בעניין אם ישירות או בדרך של קירבה משפחתית של מי מהנפשות הפועלות לעניין הנדון. על פי תיקונים מהשנים 2002 ו 2004 בהתקים עילות אלו ואם היה מעורב בטרם מינויו לשופט, עליו לפסול את עצמו. ישנם תיקונים לסעיף - הסתייגות אם יש דחיפות יתרה, אם העברה לשופט אחר לא תשנה את המצב בטלים האיסורים.
כל אלו הם מצבים אוביקטיביים אותם לכאורה אין בעיה מיוחדת להוכיח אם כי שופטים הסתירו גם נסיבות אלו.
גם התנהגות פסולה של שופט בתהליך ניהול המשפט מהוה עילה לפסילתו.
גיבוש דעה לפני תום ההליכים. דעה מוקדמת אם הוא מביע דעתו על מהימנות בעל הדין בשלב מוקדם של הדיון בזאת מירב האפשרות למשוא פנים. גם אם השופט בטוח ביכולתו להתעלם מהראיות שראה ושמע מהתרשמותו השלילית מאמינות. הרי כבר הביע דעה שלילית על מהימנותו
קבלת ראיה על התנהגות שלילית קודמת גם אם דומה ועוד יותר אם פלילית של הנאשם כקבילה לפני הרשעתו. החריג לכלל זה סעיף 163 אם הנאשם מספר ומביא עדים לאופיו הטוב באם זה ענייני להאשמה
מעורבות יתר בהבאת ראיות התבטאויות שיפוטית בשלב מוקדם יחסית, מבלי שנשמעו כל עדי תביעה וסנגוריה.
לקיחת חלק בענייינו של אחד הצדדים ובזאת השופט הופך לפרקליטו של צד במקום לדון בטענות.
חוסר סבלנות וסובלנות. גילוי עוינות ואיבה חוסר ריסון בהערות ומגערות מיותרות. השתלחות אישית בבעלי דין ובבאי כוחם. השמעת הערות פסולות, לשון בוטה ביזוי והשפלה של בעל הדין או עורך דינו ובמיוחד פגיעה הנאשמים ו/או הנתבעים ובסנגורגורים שתוצאתה היא אך ורק יצירת אווירה עויינת, והרגשת אי צדק. אם כי הסייג: לא כל הערה או גערה הן עילה לפסילה.
שלילת הזכויות הדיוניות במשפט..
את אלו וכתוצאה את האפשרות הממשית למשוא פנים יש להוכיח. הדרך היחידה להוכיח זאת היא במידה ואלו ישתקפו בפרוטוקול. כיון שעל הפרוטוקול אחראי לא אחר מאשר השופט עצמו התבטאותו כלפי בעלי הדין לעולם אינם משתקפים בפרוטוקול הרי אף שופט לא יגלה את פשיעתו הוא.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
חיפוי |
|
24/08/16 20:14
|
|
|
|
|
התנהגות שופטים בפועל: באשר לדעה קדומה, דעתם של שופטים בדרך כלל קבועה מראש. אם מדובר במשפט פלילי דעתם של שופטים בכמעט כל המקרים הינה לצד המדינה לצד התביעה עוד לפני ששמענ עדות כלשהי. שופטים לא רק שאינם שומרים על לשון מרוסנת אלא שהם מרבים לפגוע בכבודם של הצדדים והפרקליטים במיוחד. שופטים במקום להתיחס לאישום בלבד, רומסים את כבודם וחומסים את זכויותיהם של בעלי הדין. בבוטות לא ניתנת אפשרות הוגנת להציג את טיעוניהם, ובמשפט פלילי שופטים לא חדלים מלהפריע בדרכים שונות בגסות רוח בצרחות בעיותי פנים אל המעיד בשעת עדדותו – כדי להראות עוינות ולהוציא מריכוז את מי שלא חפצים ביקרו, ואף להפסיק עדותם של נאשמים. לכל אלו כמובן שאינם נותניםביטוי בפרוטוקול. את הפרעותיהם והתפרצויותיהם בשאלות אינם רושמים אלא רק את מעננ בעל הדין. עקב כך עדותו נראית מבולבלת עם אמירות לא עניניות. גם הפסקת העדות אינה מתבטאת בפרוטוקול, נהפוך הוא הם מומחים לעריכה מחודשת כך שיראה כאילו סיים כל דבריו. ההתנהגות החמורה מכל כדבר שבשגרה הא זיוף תוכן הפרוטוקולים לשם הטית משפט, כך שהעדויות תראנה כמתאימות לפסיקה שהם חפצים בה.
אופן פסילת שופט: בערכאה בה מוגשת הבקשה השופט הנילון אותו מבקשים לפסול, הוא אשר מכריע בה. כלומר, השופט אותו מבקשים לפסול עקב התנהגותו הפסולה שופט את עצמו. ערעור על החלטת אי הפסילה צריך להגיש אך ורק לבית המשפט עליון וזאת בתשלום – על המרגיש נפגע משופט לשלם על כך, בנוסף באי קבלת הערעור תתכן גם הטלת קנס – כתאות הקנסות של בית המשפט גרוניס תמיד קונס. שם תגובת השופט מתבקשת לעיתים רחוקות וגם כאשר היא מתבקשת היא איננה מועברת לעיון הצד המערער. כל ערעורי הפסילה על שופטים נדונים אך ורק על ידי נשיא בית המשפט העליון ובכך קובעת השקפת עולמו/ה. תוכן הדיון בבקשות לפסילת שופט מוסתר מעיני המבקש. לא מתקימת חקירת התנהגותו של שופט אלא מסתמכים רק על הפרוטוקול. קיימת נציבות תלונות הציבור על שופטים שתפקידה לחקור, אך תלונה לנציבות אינה קשורה לפסילת שופט מה עוד שמי שהגיש בקשה לפסילת שופט, הנציבות אינה מטפלת בו כיון שבקשה לפסילה היא בסמכות אחרת. זאת ועוד הנציבות אמנתם לפי החוק מורשית לחקור בכל דרך אך היא כפופה להנהלת בית המשפטי הכפופה לנשיאות בית המשפט העליון הקובעת את דרכי פעולתה והתוצאה היא אי חקירה. בעבר בעקבות בקשה לפסילת שופט הדיון נעצר עד לסיום הברור. בשנת 2011 הונהג תיקון לפיו הבקשה אינה גוררת עצירת דיון ואותו שופט שנגדו הוצאה בקשה פסילה ממשיך לדון בתיק כלומר התנאים עוד הוחמרו.
עקרונית המערכת אינה אוהבת פסילות רבות שפוגעות באמינות וביציבות. לפי בית המשפט בין יולי 2003 ליולי 2008 הוגשו בתחום האזרחי לבית המשפט העליון 413 ערעורים על בקשות פסלות., 24 התקבלו ו 321 נידחו ו-48 נמחקו. בתיקים פלילים נםתחו 398 תיקים, התקבלו 30 ערעורים, נידחו 336. בית המשפט מגן על כבודו ועל כוחו על חשבון זכויות היסוד של הציבור, עליו מפעיל בית המשפט איומים וכוח. לפי דעת נשיאי בית המשפט העליון, אהרון ברק ודורית ביניש "הדמוקרטים", שבסמכות כל אחד בעת כהונתו לדון בבקשות ערעור לפסילת שופט או בכשרותו – החלטות השופטים לפסול או לא לפסול את עצמם הן במרבית המקרים נכונות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיפוי
|
|
|
|
|
|
|
