|
|
|
אלון קוחלני
לראשונה בעולם פורסם מחקר המציע אמת מידה להטלת אחריות פלילית על קציני ציות  יש הכרח לנקוט בדרך אחרת כדי להגן על אינטרס הציבור
|
|
|
|
|
צבי גיל
בעיתונים משתקפת לאחרונה איזו לאות, עייפות, תשישות, רחוק ממלחמתיות. והכותרות כאילו כבדו עיניהן טרם נמנום מעין שקיעה לתוך אפתיה
|
|
|
|
|
איתמר לוין
שופט המעצרים בנימין הירשל-דורון מפגין בקיאות רבה - לעיתים יותר מנציגי המשטרה - ושם לב לכל מילה הנאמרת באולמו אירוע חריג ופסול מתרחש באולם בכיכובה של נציגת השב"ס
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אם נתניהו אינו כשיר מה זה אומר? שאילו היה צעיר במצבו האישיותי עתה היו דוחים את גיוסו לצה"ל? מונעים את קבלתו ליחידת אבטחה של השב"כ?
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
אהוד פרלסמן |
|
16/11/16 10:03
|
|
|
|
|
|
אני והסבתא ישבנו בצוותא
ליד מדורה בחצר.
אני משתוקק לסיפור מרתק,
והסבתא צ'יזבט תספר.
ספרי לי, ספרי לי, איזו מעשיה
על אותם הימים ועל מה שהיה...
והגזימי היטב, סבתי,
איך אומרים בעברית: 'צ'זבטי'.
***** אז תספרי, ותכתבי, ואני מבטיח לך שרבים אוהבים לשמוע. ואני, למרות שהייתי בן של אמא, רק עשרות שנים אחרי שהלכה לעולמה שאלתי את דוד שלי בעצם באיזה רחוב ומספר הם גרו, והוא אמר לי אחד העם 26. ובשבוע שעבר היו אצלנו אורחים מחו"ל, והלכנו לטייל ברוטשילד, ולקחתי אותם לאחד העם 26, וגיליתי להפתעתי שממש לאחרונה בנתה העיריה בחזית הבנין, שהוא היום בנין גדול ורב קומות של בנק, איזה דגם של הבית של אחוזת בית שאמא שלי גדלה בו.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שיוש |
|
16/11/16 10:46
|
|
|
|
|
|
אהוד יקר,
תודה על התגובה הנוסטלגית, כן, אני שמחה שהכתבה מעוררת בנו בני הדור "הצעיר" תגובות והרגשות זהות, כל אחד וביתו הוא, כל אחד והסביבה ההיסטורית שלו. אכן, החזרה לאחור וההשוואה להיום מעבר לסוטלגיה, לפעמים צובטת, מרגשת, ולנכדינו לפעמים מצ'זבטת........שוב תודה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שיוש
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
א. וינשטיין |
|
16/11/16 13:22
|
|
|
|
|
|
שיה יקרה, תודה על פתיחת הצוהר לעדותך הנוסטלגית, וגם באם ישנם עוד אנשים שלא "איכפת" להם מהעבר, כולנו הרי יודעים שבלי שורשי העבר לא יתקיימו ההווה וכמובן העתיד, אשר נבנים על בסיס העבר ההיסטורי של כ"א מאתנו ושל כולנו כחברה!. ובהתייחסות אישית: לי, ואני משוכנע שלעוד טובים ורבים אחרים, ממש איכפת מעדותך המרגשת!. בחיבה, אשר וינשטיין
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
א. וינשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שיוש |
|
16/11/16 16:26
|
|
|
|
|
|
אשר יקר,
תודה על התגובה החמה והמרגשת. אכן אני כמובן מסכימה, ללא עבר ושורשים ההווה נראה אחרת, העבר משפיע עלינו, על אופינו ועל מי אשנחנו.....
מקווה שגם הילדים והנכדים של כולנו יעריכו את הזיכרונות ושכן יהיה איכפת להם.....עם הגיל היחס משתנה בד"כ עם יותר הבנה ויותר סוטלגיה. שוב תודה על האיכפתיות!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שיוש
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
אלזה |
|
16/11/16 18:50
|
|
|
|
|
אז יש גם המשך..
אולי בזכות אותם ימים???!!!על המישלט יושבת עיר..אולי בזכות אותם ימים...
הכל משתנהלנגד עינינו וזהו עוד חלק שמשתנה מול עינינו. תבנית הנוף של הילדות מתחלפת כל העת. לפעמים קשה לעכל, אבל נקווה שהכל לטובה.
נהניתי מהריגוש שייהלה של תבנית נוף ילדותך שעמד לנגד עינייך אל מול נדלניסטים שלנגד עיניהם רק הנכס והכסף.....
שאפו על הכתיבה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלזה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
Sayush |
|
17/11/16 01:23
|
|
|
|
|
|
תודה לך אלזה על תגובתך החמה. גם אם תבנית מולדתנו במקרים רבים במציאות משתנה, בזיכרון שלנו, היא תמיד נשארת ותישאר כפי שהייתה אז וכפי שבזכותה אנו מה שאנחנו היום......
לפעמים אף לא תמיד מרגישים, בשלב מסויים בחיים לומדים להעריך ולהבין שהבית, הבניין, הרחוב והשכונה בה גדלנו לא מסתכמים בנדל״ן, אלה הם נכסי צאן הברזל האמיתיים שלנו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
Sayush
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
Yankaleh |
|
16/11/16 21:53
|
|
|
|
|
|
Well, maybe it is time to admit that in this building I spent more than just a few hours.
This is where I met Saya.
This is where I saw her her love for music, her zest for life, and this is where I fell in love.
We build our future based on our past.whether it was kind to us or not.
This building says it all and I.for one, CARE!!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
Yankaleh
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שיוש |
|
18/11/16 16:22
|
|
|
|
|
|
יענקל'ה יקר,
ריגשת אותי בגדול! הבית הזה לגבי שנינו MEANS EVERYTHING.
וכמו שכתבת, שאנו בונים את העתיד על העבר בין אם היה אדיב ונחמד אלינו ובין אם לא, לנו היה מהכל......
ואני נזכרת כאשר ליום הולדתי ה-18, ידיד משפחה מבוגר נתן לי במתנה ספרון ממש עתיק בשם " FAMILIAR QUATATIONS אוסף של סופרים, משוררים ומחזאים של הוצאת
HURST & COMPANY NEW YORK וההקדשה שלו הייתה בזו המילים:
At every moment a new life is offered to us - today, now, at once.....Life is a grand adventure, even when it goes against you. To you, with best wishes of the new life
ועובדה, הבית ברחוב הפועל 4 בהדר הכרמל חיפה שזור בחיי שנינו בעוצמה כה רבה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שיוש
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
Atara Ilani |
|
17/11/16 16:13
|
|
|
|
|
|
במקרה התגובה נכנסה לרובריקה של הפייסבוק. הנה התגובה לכתבה עצמה.
יקירתי, כמו תמיד את כותבת בצורה סוחפת.הרגשתי כאילו אנחנו יושבות ברגע זה בבית קפה ומעלות זכרונות ילדות.
את החזרת אותי לתקופה שהיה מנקה רחובות שעבד עם מטאטא ופח ואמא שלי תמיד דרשה בשלומו ושלום משפחתו ותמיד הייתה אומרת לנו: אתן רואות, הוא עובד קשה לפרנס את משפחתו, אין עבודה שמביישת עוד.....
תמשיכי לכתוב ואולי יום אחד תחליטי ללקט את כל סיפורייך לספר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
Atara Ilani
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
אילן אהובה |
|
18/11/16 23:16
|
|
|
|
|
|
שיה יקרה,
כתבתך עוררה בי זיכרונות ילדות שיש בהם ריחות ומראות וגעגועים לבית ולשכונה, שהייתה עולם ומלואו בשבילי. גרתי ברחוב אסתר המלכה 5, שנשק לרחוב דיזינגוף המיתולוגי. במשך שנים נמנעתי לעבור ברחוב שמא אזכר בהורי, בחלומות ילדות, בסבתא מינה שלא הייתה כלל וכלל סבתא שלי ושהייתה בעלת הבית, ובשכנינו האהובים שחלקם אינם בין החיים. כמה נורא היה שיום אחד נוכחתי שהבית ועץ הפיקוס הענק שעליו טיפסנו אינם קיימים יותר. השטח נמכר לטובת בנית "בנין רב קומות". לרגעים חרב עולמי. כפי שכתבת "למי זה אכפת".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אילן אהובה
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
Edna Dagan |
|
20/11/16 15:31
|
|
|
|
|
|
Those are MY stories as well, whenever I visit 4 Bar Kochva St
Hadar Hacarmel, near the main synagogue near Hertzel st.Once it was so different...The people, the open simple life...
the hard working middle class, הזגגף הסנדלר, הפחח, המכולת השכונתית,
בריכת הפועל, הפלאפל, התנועה, קטיפת כלניות ונרקיסים בימי שבת....everybody knew everybody....I was practicing the piano all day
Well, It's your fault.....you started the sentimental memories,
"those were the day my friend, I thought they'll never end
Love you sayushka
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
Edna Dagan
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
רמי עינב |
|
21/11/16 09:25
|
|
|
|
|
|
היה לי כיף ללוות אותך ,
היה לי כיף לשמוע את הסיפורים הנהדרים למרות שניסחפתי לשיחות נדלניות
תודה על האמון ונתראה בקרוב
רמי
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רמי עינב
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
עמי קולומבוס |
|
22/11/16 11:42
|
|
|
|
|
|
לי זה איכפת......
בת דודתי היקרה שיה....
רחוב הפועל 4, שם גרת, עם אמך דודה רוזה, אחותו של אבי ועם הדוד שמואל אביך( שלימים נשאתי לאשה את בתו של בן דודו מאמריקה).
גרתי כילד מגיל 4 עד 8 באותו רחוב הפועל במספר 12, הבית הרביעי מביתכם במעלה הרחוב, פינת סמטת כינרת ומול קולנוע תמר במהלך חציבתו הרועשת אל תוך ההר החל מחמש בבוקר. ביתכם היה קרוב תרתי משמע. ממש קרובים קרובים, הדודה והדוד, והבת גם.
זה הבית שהייתי חולף בוקר וצהרים בדרכי לבי"ס גאולה במשמרת בוקר, או צהרים וערב במשמרת שניה.
מתחת לביתך, ביום גשם, בלחצות את הככר שמתחת ל"ישיבה", הורדתי את רגלי הימנית, במכנסיים קצרים ונעל לא גבוהה מהמדרכה לכביש, שהיה מוצף, וחזרתי הביתה רטוב רטוב ועם רגל נקייה. ויום אחד הלכתי בשילחות אמא לחנות הירקות בבית שלידך, מס' 6, ועליתי במעלה הרחוב כמעט עד לביתנו, שקית הניילון עם התפוזים נקרעה....וכל התפוזים התגלגלו בתחום המדרכה מהפועל 10 והתנקזו להם שם ליד ביתך....ואני אבל, חפוי ראש כמו סיזיפוס חזרתי במורד, ליקטתי וארזתי, ילד קטן בשביל קליפות התפוזים......ורק זיכרונות יפים מרחוב הפועל בין 4 ל-12 , בין הדודה והדוד והבת שיה גם, לביתי.
כן לי זה איכפת.........
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עמי קולומבוס
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
מגי רום |
|
22/11/16 13:36
|
|
|
|
|
|
מגי רום כותבת:
"למי איכפת? לי איכפת. קראתי וראיתי בעיני דמיוני כל תמונה כתובה!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מגי רום
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
Jeff Pincheon |
|
22/11/16 23:40
|
|
|
|
|
|
Loved your story/memories.
Share more Saya....it's cool to read....it's good history to
hear about your life in Israel.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
Jeff Pincheon
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
דפנה זוהר |
|
25/11/16 18:57
|
|
|
|
|
|
תגובת דפנה זוהר:
וואו, אלה גם חלק מהזכרונות שלי. גרתי בסמוך ברחוב כנרת אבל הביתה הגעתי דרך אותו הר שבו שיה חיפשה חובזות וימימה הייתה השכנה שלי באותה דירה עד גיל עשר.
נוסטלגיה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דפנה זוהר
|
|
|
|
|
|
| 13 |
|
|
כרמלה צינס |
|
30/11/16 20:01
|
|
|
|
|
|
שיה יקירתי, זיכרון נוגע ללב, כתוב נפלא, כמו שאת יודעת. המילה נוסטלגיה מכילה כאב וזכרונות ילדות הרבה פעמים כואבים ועצובים. תענוג לקרוא את כל מה שאת כותבת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
כרמלה צינס
|
|
|
|
|
|
|