|
|
|
אורי מילשטיין
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
|
|
|
רון בריימן
התקשורת הישראלית, ואפילו זו הרואה את עצמה כ"ממלכתית", חוטאת ב"עכשיוויזם" מסוכן ובעידוד הפיכת עסקת החטופים לכניעה ללא תנאי
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אם נתניהו אינו כשיר מה זה אומר? שאילו היה צעיר במצבו האישיותי עתה היו דוחים את גיוסו לצה"ל? מונעים את קבלתו ליחידת אבטחה של השב"כ?
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביר ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
גדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
ה.א |
|
30/11/16 08:53
|
|
|
|
|
|
שוב ניכר כי המומחה הוא מומחה במילים ולא במעשים. שוב ניכר שהכותב כותב הרבה מלים שאין בהם מהות ממשית (1) אם לפני 10 שנים קרה (לפחות לטעמו של הכותב) שינוי מהותי, ובית המשפט חדל מלהתערב היכן שלא נכון להתערב, זאת אומרת שמחר זה יכול לקרות שוב, ולכן חובתה של שרת המשפטים למנוע את הרעה החולה הזו בחקיקה ולא להשאירה לנשיא התורן שיזיר לנו את "עטרת" האקטיביזם לישנה (2) ומה קרה לפני 10 שנים? לפני 10 שנים סיימה דורית ביניש את תפקידה כנשיאת בית המשפט העליון, ומי יתקע לנו יד שדמותה או דמות מורה ברק לא יחזרו לנו אפילו עם אותה אדרת? (3) ונזכיר רק שני נושאים מרכזיים בטיפולה של ביניש (א) סיכול העבודה המאד מאד חשובה של ועדת וינוגרד (ב) התערבות בוטה בעבודת בית הדין הארצי לעבודה בסכסוך הרופאים (3) התערבות בית המשפט בנושאים בעלי היבטים משמעותיים של חוץ ובטחון, והחלטתו בסופו של דבר על פי המדיניות שהמדינה התוותה, לא פותר ולא כלום, כי בית המשפט יושב כעול על כתפי הממשלה מעכב בשנים את פעולותיה מונע ממנה לפעול בחופשיות כנדרש כיום, ואז כאשר בית המשפט מקבל בסופו של דבר את עמדת הממשלה כולם בוכים על החלב שנשפך לשווא, ולכן חובה, חובה, חובה להגדיר את גבולות ההתערבות, ולכן כל המאמר של הפרופסור הנכבד דווקא מצדיק את עמדת השרה. רבים התאורטיקנים בתחום המשפט, ליברלים לכאורה, אבל בפועל הם מביאים אותנו למבוי סתום, לקיפאון כללי של מערכות השלטון בהמתנה לבית המשפט המהווה לטענת הכותב חותמת גומי בסופו של דבר. וזאת בנושאים המאד מאד קריטיים כמו מתווה הגז, מסתננים, ואחרים ועוד - ואת התופעה החולה הזו אנו חייבים להגביל מאד ולצמצם מאד. תודה לכותב על כל אשר הביא ואשר לטעמי מחזק מאד מאד את עמדתה של השרה.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ה.א
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אין שום אפשרות, |
|
30/11/16 09:54
|
|
|
|
|
|
שופטים (שבצדק מציינת השרה שקד, שיש לה חשיבות בבחירתם), באמצעות כלים פרוצדורליים, כגון שינוי עקרון הסיניוריטי, ביטול הווטו בועדת המינויים וכו'. לפני חמש שנים נעשה (עוד) נסיון כזה
ynet.co.il
שנכשל, כצפוי. השופט גרוניס "לא סיפק את הסחורה" וגם לא השינוי בהרכב הוועדה הבוחרת. כך יהיה גם עם היוזמות של שקד, במידה ויהפכו לחוקים. בסופו של יום, כל שופט חייב נאמנות רק למצפונו כאשר הוא יושב מול המקלדת. מי שרוצה פסקי דין רטובים ונכונים צריך לדאוג לכך שימונו שופטים ראויים, ולא לעסוק בעניני פרוצדורה. כאמור, אני מסכימה עם שקד, שיש חשיבות רבה לאישיותו ודיעותיו של מועמד לשיפוט בעליון ואני חושבת, שהליך המינוי צריך לכלול גם את אלה כשיקול מרכזי בהחלטה האם למנות אותו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אין שום אפשרות,
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
ישעיהו לוי |
|
30/11/16 09:00
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
באום |
|
30/11/16 09:49
|
|
|
|
|
|
של עמיחי,היא פירוש לחוקים ופירוש לבג״צ וזה בסדר שבן אדם מפרש חוקים או את התנהלות בג״צ לפי דעותיו ואמונתו.ידוע לכל שחוק הוא למעשה רק היסוד,הבניין זה הפירוש לחוק.הבעיה של עמיחי שהוא לא מבין שמי שקובע את הפירוש הנכון לחוקים בתקופה נתונה,זה הרוב והשלטון שנבחר.אין פה עניין של פירוש נכון או לא נכון כי הנכון הוא סובייקטיבי,יש פה עניין של ממשלה שנבחרה ורוצה לבצע את המדיניות שלה והיא לא יכולה לעבור על החוק אבל היא יכולה לפרש את החוק במסגרת החוק לפי השקפתה ודרכה.על זה הוויכוח.עמיחי וחבריו לא מוכנים שמישהו אחר יפרש את החוקים מלבדם.נכון שיש בעיית משילות והיא פועל יוצא של הפרסונות המאיישים את הפוליטיקה ועד היום הם חששו ממה יגידו הקומיסרים חבריו של עמיחי אבל נקווה שזה עומד להשתנות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
באום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ע_הראל |
|
30/11/16 14:36
|
|
|
|
|
|
כל הכבוד לבאום אשר סיכם רק במשפט1 את שלושת מאמריו הטרחניים של ע.כהן עד כה: [>עמיחי וחבריו לא מוכנים שמישהו אחר יפרש את החוקים מלבדם<]!
§¥§¥§
זה שנון, וכל המוסיף כאן גורע!
§¥§¥§
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ע_הראל
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
בני בנקר |
|
30/11/16 10:05
|
|
|
|
|
|
את עמדת הכותב בהקשר לדחיפת אפו של בג"ץ לתחומי הרשות המבצעת. בישראל מקימים וועדות שמכונות בסגי נהור "וועדות איתור",שתפקידן לאתר מועמדים או מועמדות ראויות למשרות ציבוריות בכירות. וועדות אלו,שמורכבות מפקידים ממונים,הפכו עצמן לוועדות מינויים,שמציגות "לבחירת" הדרג הממונה,בד"כ השרים,רק "מאותר" אחד ושוללות את זכות הבחירה של בעל סמכות והאחריות על המינוי. שורש הרע היה "איתור" ממונה חדש לרשות המסים. "וועדת האיתור" המליצה על מועמד יחיד,ששר האוצר דאז,שטייניץ,סירב למנותו,בטענה שאיננו מתאים לתפקיד. מה עשה בג"ץ ? כפה עליו את המינוי הר כגיגית !
הרועץ המשפטי לממשלה,ויינשטיין,שעמד בראש "וועדת האיתור" לפרקליט המדינה,אמר עוד לפני התכנסותה,כי המועמד שלו הוא שי ניצן וראה פלא,מתוך כ 60,000 שופטים ועורכי דין,רק העילוי המשפטי ניצן, "אותר" כמועמד מתאים יחיד למשרה. נציגות השופטים בקשה משופטים שלא להציג מועמדות למשחק מכור כדי לשמור על כבודם. ההליך המביש הזה הוא פועל יוצא מהתנהלות הבג"ץ.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בני בנקר
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
בני בנקר |
|
30/11/16 10:19
|
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון,בהובלתו של הפיראט המשפטי אהרון ברק: בית המשפט העליון הפך חוק יסוד,שחוקק בקולות כרבע,כן רבע מחברי הכנסת לחוקה בפועל,שמתירה לו לפסול חוקים שמחוקקת הכנסת,ללא שום הרשאה מפורשת לכך בחוק עצמו. בית המשפט משמיע את הטעון שבנושא מסוים,אין הרשאה מפורשת בחוק,אבל כשמדובר במהפכה(בעיני הפיכה) חוקתית,שמשנה את המבנה החוקתי של הדמוקרטיה הישראלית,הוא מתיר לעצמו להתנהל כרצונו. והחוצפה של שופטי בג"ץ בדימוס: הם דורשים רוב מיוחס,אפילו 80 חברי כנסת,כדי לחקוק את פסקת ההתגברות על פסילת חוק,שבאה לעולם ע"י שימוש בחוק שנחקק בקולות 31 חברי כנסת. אם זה לא אקטיביזם שפוטי חסר רסן אז מה זה ?
ושלילת מתווה הגז, כי החלטת הממשלה תשפיע על הממשלות הבאות ? יואיל הפרופסור לספר לנו היכן זה נמצא בספר החוקים,(בהנחה שספר החוקים בכלל מעניין את בג"ץ,זה לא ברור) ? גם עסקת הצוללות הגדולה,שתבוצע בפועל בעוד שנים רבות תפסל באותו עקרון ע"י בג"ץ ?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בני בנקר
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
ישראל דויד |
|
30/11/16 10:49
|
|
|
|
|
|
מעניין (וראו תגובת ה.א.), אם עכשו הן "אנכרוניסטיות" אז זאת אומרת ש"מודה במקצת", הפרופסור הליברלי מודה בלי להרגיש שעד לא מזמן היו הטענות הללו נגד בג"ץ נכונות!!!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ישראל דויד
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
בני בנקר |
|
30/11/16 11:07
|
|
|
|
|
|
על ההערכה הגדולה בעולם לשיטת מינוי השופטים המפוארת שלנו. שני דברים: יואיל מישהו שתומך בשיטה המהוללת, להצביע על מדינה דמוקרטית אחת שאמצה את השיטה או דומה לה ? האם יש מדינה דמוקרטית אחת בעולם,בה שופטים בעליון בוחרים את יורשיהם,עם זכות וטו על תוצאות הבחירה ? הכותב מספר לנו כי הפסיקות השנויות במחלוקת של בג"ץ,תואמות את החוקה האמריקנית. אז למה הוא לא מספר לנו שבאמריקה,כול שופטי העליון נבחרים על ידי הנשיא בכפוף לשמוע בקונגרס,כולל הנשיא,הטיפשים באמריקה לא שמעו על שיטת הסניוריטי המהוללת,לפיה אין משמעות לכישורים,להתאמה של מי שמתמנה לנשיא בית המשפט,רק לתאריך המינוי. בג"ץ היה זורק מכל המדרגות,עם פסיקת הוצאות כבדות אלוף,שהיה פונה אליו לסעד משפטי כי הוא האלוף הוותיק בצה"ל ויש למנותו לרמטכ"ל.
בכלל ההצגה כאילו בית המשפט מנותק מהפוליטיקה מגוחכת. מעבר לדוגמה שנתתי,בארה"ב ראש התביעה הוא שר או שרת המשפטים. באנגליה,היועץ המשפטי לממשלה הוא חבר פרלמנט ממפלגת השלטון,כי במדינה מוזרה זאת, חושבים שעל היועץ לעזור לממשלה לקדם את מדיניותה,שקיבלה את אמון הציבור בבחירות דמוקרטיות,בכפוף לחוק כמובן,ואם יש צורך לכך,בהתאמת החוק.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בני בנקר
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
חן 2 |
|
30/11/16 11:26
|
|
|
|
|
|
האיש מנותק לגמרי. הוא כל כך שבוי בקונספציה של שהמאל הקיצוני שנותר עם משלט אחד, בית משפט העליון שהוא מגחיך את עצמו. אני מניח בוודאות גמורה שאם בבג"ץ היו יושבים אנשי ימין ולא שמאל קיצוני כמו היום והיו מתערבים באותם ענינים הפרופסור הזה היה הראשון לקפוץ ממקומו בזעם
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חן 2
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
והכי קל, |
|
30/11/16 12:49
|
|
|
|
|
|
המשחרר את נפיחותיו בעילום שם לכל עבר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
והכי קל,
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
בני בנקר |
|
30/11/16 13:37
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ממש לא. |
|
30/11/16 16:21
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
מדמוני אסף |
|
30/11/16 11:40
|
|
|
|
|
|
יושב לו פרופסור ומצרף אותיות למילים, למשפטים ולמאמר.
וכל שנשאר, זה הטעם המר.
כן, במגדל השן של האקדמיה ובתי-המשפט רוחב המבט מצטמצם למינימום. עד-כדי מבט ממוקד,מי יהיה חברי לשפיטה, ומי יירש את כסאי.
בתי-המשפט בישראל הוכיחו כי עבר זמנם, הם אינם מספקים את הסחורה.
בתי המשפט הם יוצרי הכאוס החברתי והפוליטי, וע"כ צריך את הרקולס לנקות את האורוות ולשטוף את כל הפרש.
ורק אחרי ניקיון לאכלס מחדש את בתי המשפט.
ואם איני טועה, פרופסור מכובד למשפטים הכותב באמצעי התקשורת השונים ומתחבר לציבור, עם "יצירותיו", מי יתקע כי אין לו לפרופסור כוונה להיות שם באחרית הימים.
הרי מן האקדמיה הגיעו פרופסורים לתפקידי מפתח במערכת המשפט ובמיוחד כשרי משפטים.
ואולי הכתבה המפרגנת לצניעותו של בית-המשפט העליון יש בו כדי להודיע ברבים:
גם אני קיים !!
עד כמה מגעת הערכת העם את בתי-המשפט, זו ההוכחה כי לא רק הפוליטיקה מאסה בבתי-המשפט, אלא עד כמה העם איבד את אמונו.
אם בתי המשפט נוטים חסד והצדקה לערבים, ובה בשעה הורסים ישובים יהודיים.
אזי נוטה הכף להכריע: לסגור את בית-המשפט העליון. ולהושיב בה מחדש אנשי ערכים יהודיי/ציוניים.
רק לצורך כך ברחנו מן השואה להקים בית לעם היהודי , ולא כדי להרוס.
ואם יש צדק, יופע מיד.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מדמוני אסף
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
אברהם 10100 |
|
30/11/16 13:49
|
|
|
|
|
|
שהצלחת להעביר פיל בחור מחט, היית מאמין לך מהר יותר מאשר הטענה, שבית המשפט העליון לא מתערב בחקיקה של הכנסת. הפלפולים שלך הם טחינת מים ואינם משכנעים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אברהם 10100
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
בני בנקר |
|
30/11/16 14:30
|
|
|
|
|
|
משפטי בדמוקרטיה בשלבים. בשלב ראשון,הוא מסתמך ללא הסמכה מפורשת בחוק,על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו,שאושר בקולות כרבע מחברי הכנסת,בניכוס לעצמו היתר לביטול חוקים שנחקקים בכנסת,אפילו אם יחקקו בקולות 120 חברי כנסת. בשלב שני,הוא מתעלם מחוקים שחוקקה הכנסת,כמו החוק שחייב אותו לפסול את השתתפות בל"ד והזועבית בבחירות לכנסת. בשלב האחרון,שהתחיל לאחרונה,בג"ץ החליט כנראה שהזכות לחוקק חוקים היא חשובה מדי מכדי להותירה למחוקקים והוא התערב ברגל גסה בהליך חקיקה שנמצא בעיצומו,תוך שימוש בלשון של עולם תחתון.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בני בנקר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ע_הראל |
|
30/11/16 15:29
|
|
|
|
|
|
החוק אומר לפסול רשימה שפועלת נגד קיום המדינה וביטחונה, והלוואי לו היו לנו הוכחות כדי לפסול אותם, אך ברור לך שעצם העליה של זועבי על סיפון מרמרה אינה מהווה עבירה אפילו לא קלה! לכן תרד אנא מזה שלא יאשימו אותך בטיפשות גמורה.
§¥§¥§
כי נניח שאתה עולה לטיול על "ספינת האהבה", האם אתה יודע אם מישהו מצוות הימאים וטבחים ועובדים בכלל - האם מחזיק כלי נשק קר או חם בתאו באוניה?!
§¥§¥§
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ע_הראל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
בני בנקר |
|
30/11/16 18:54
|
|
|
|
|
|
מכירה במדינת ישראל כמדינת העם היהודי, איננה יכולה להתמודד בבחירות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בני בנקר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ע_הראל |
|
30/11/16 21:01
|
|
|
|
|
|
הרבה חברי כנסת ערבים מסמול מדברים גלוי ברדיו, שהם פועלים בדרכים פרלמנטריות לגיטימיות - למען הפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה; שים לב שזועבי למשל אפילו לא אומרת שהיא לא מכירה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אלא רק שהיא פועלת או תפעל בפרלמנט למען הפיכת ישראל כאמור למדינת כל אזרחיה.
§¥μ¥§
יכול להיות שאם יחוקקו "חוק מדינת הלאום של העם היהודי", אז יתכן כי תיאסר הפעילות כנ"ל, אך בינתיים זה חוקי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ע_הראל
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
צרצר |
|
30/11/16 18:11
|
|
|
|
|
בדמוקרטיות בעולם מקובל לנהל שמוע למועמדים למשרות שופט בפני נציגי ציבור, לשם שקיפות ודיון פתוח. למען חיזוקה של הדמוקרטיה היתה הצעת החוק לשמוע למועמדים למשרות שופט בפני ועדת חוקה חוק ומשפט. שמוע ודיון פתוח היו חושפים את העסקאות הנעשות במחשכים. הצעה זו עוררה התנגדות חריפה מצד שופטים ומהכיון הפוליטי התומך. טענת השופטים נגד שימוע בועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת למועמדים למשרת שופט היא כי הדבר יביא לפוליטיזציה מוחלטת של הליכי בחירת שופטים ובכך יהיה בית המשפט "לשלוחה כנועה של הרוב הפוליטי המשתנה מעת לעת". התנגדות עזה עוד יותר לכך שחובת השמוע בפני הועדה תחול גם על נשיא בית המשפט העליון הועדה תוכל לפסלו ובידה תהיה החלטת מינוי השופטים.
לפי טענה זו בית המשפט לא יוכל להגן על מי שנדרס תחת שרירות ליבו של השלטון. המרכיבים המדיניים אכן משתנים מעת לעת ולכן כחם כלל אינו מוחלט. כל ארבע שנים או פחות משתנה הרכב הכנסת והממשלה לכן בגלל השינויים אין בית המשפט צריך להיות כלל כנוע. עבור מדינאים וכל שאר נושאי תפקידים בעלי כוח תחלופה היא המגבילה שררה ושחיתות. שופטים כטענתם אם משרותיהם תהינה טעונות אישור נציגי הציבור וניתן יהיה להחליפם, הם יפחדו ולא יוכלו לתפקד. לכן עבורם אמות מידה הפוכות למניעת שחיתות - משרותיהם מובטחות עד פרישתם. אכן שופטים אינם מפחדים וזה מתבטא בשחיתותם חסרת הגבולות.
עוד טענו נגד כי כיום בועדה לבחירת שופטים יושבים ארבעה פוליטיקאים ולכן להם רוב. אך האמת היא שבועדה יושבים חמישה משפטנים – שלושה שופטים ועוד שני נציגים מלשכת עורכי הדין. אוי לאלו אם לא יצביעו כפי שרוצה נשיא בית המשפט העליון. הפוליטיקאים אינם בעלי דעה אחידה. ישנם שני חברי כנסת אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה ושני שרים כשאחד מהם הוא שר המשפטים אשר תמיד יצביע עם השופטים לבל יבולע לו. ישנם שלושה שופטים מבית המשפט העליון אך אלו תמיד מצביעים באחידות עם נשיא בית המשפט העליון. במצב הנוכחי בועדה לבחירת שופטים בו נדרש רוב של שבעה מתוך התשעה ושלושה מהם שופטים יש לשופטים יכולת להטיל וטו. גם בלעדי שני נציגי לשכת עורכי דין ושר משפטים אלו כעקרון מצביעים יחד עם השופטים כך שלנשיא בית המשפט העליון שליטה מוחלטת.
פוליטיקה במובנה השגור נובעת מהמונח פוליס פרושו ביונית עיר-מדינה, יחידה מדינית המתנהלת באופן עצמאי. פוליטיקאי - מדינאי אדם המנהל את עניני המדינה, דואג לכלל הנושאים הציבוריים המגוונים מאוד הקימים במדינה בענייני פנים וחוץ. אי לכך המילה פוליטיקה כשלעצמה אינה מורה על פסול כלשהו ואיננה מילת גנאי. במדינות דמוקרטיות קיימות מספר מפלגות לכל הפחות שתיים, אלו מיצגות גישות, השקפות לגבי אופן ניהול המדינה. במדינות דמוקרטיות העם בוחר במפלגות. המדינאים שייכים למפלגה כלשהי הקובעת את ערכי ומטרות היסוד. על בסיס אלו הם נבחרים לנהל את ענייני המדינה. לכן אין שייכותם המפלגתית פוסלת אותם מלעסוק באיזה שהוא נושא, כך בענייני תשתיות, חינוך, בריאות, בטחון, חוץ וכך גם בדאגה לקיומם התקין של רשויות החוק שהם מאושיות קיומה של מדינה. על הממשלה לדאוג לכינון ופעילות מערכות ועל הכנסת לפקח ולאשר או לדחות שינויים כאשר אלו נדרשים. בכל אלו על המדינאים לבטא את רצונו של הציבור לדאוג לרוחתו ולשליטתו בגורלו. המילה פוליטיקה עלולה לקבל פרוש שלילי במידה ויש ערוב של עניינים לא שייכים כדרך ששיקולים זרים לכל נושא הם שליליים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
צרצר |
|
30/11/16 18:28
|
|
|
|
|
למערכת המשפטית תפקיד צר יותר והוא לדאוג להבט המשפטי בלבד של אכיפת החוק כפי שהחליטה עליו הרשות המחוקקת היא הריבון המייצגת את רצון העם. עיקר עבודתו של בית המשפט שפיטה בין צדדים אזרחיים או בין המדינה התובעת לבין האזרח. המערכת המשפטית אינה אחראית לשאר תחומי המדינאות לזאת קיים הציבור שמעלה מדינאים להשלטון או מורידם ממנו. אין זה מתפקידה של המערכת המשפטית להתערב במדיניות נושאים אחרים. במידה והיא עושה כן הרי היא משיגה גבול בניגוד לחוק. במידה והמערכת המשפטית מונעת משיקולים פוליטיים הרי שאלו שיקולים זרים ושליליים לגבי תחום עיסוקה. בישראל בית המשפט מתערב יותר ויותר בנושאים מדיניים, באופן שלא קים בשום מקום אחר על פני האדמה. בית המשפט מתערב על פי קו מדיני אחיד וברור.
מדינאים הם האחראים לתקינות החיים הציבוריים והם לכן הצריכים להיות אחראיים גם לתחום המשפט, אל להם להתערב במשפטים אלא לפקח על טיב התפקוד. בין תפקידיה של הכנסת הוא לפקח על המערכת המשפטית לשביעות רצונו של הציבור. בישראל בית המשפט פועל ללא כל פיקוח מצד נציגי הציבור. אין אף מדינה אחרת בעולם בה שופטים בוחרים את עצמם. בשאר מדינות העולם או ששופטים נבחרים על ידי שר המשפטים או על ידי הפרלמנט או שילוב של שניהם. עקרוני אף יותר האפשרות להרחיק שופטים שסרחו גם היא בידי גופים אלו. לא כך בישראל רק הועדה לבחירת שופטים שכולה להרחיק שופט ממשרתו. ועדה זו נשלטת באמצעות זכות וטו של השופטים הפועלים באחידות לפי רצון נשיא בית המשפט העליון, כך שבו תלויה היכולת לסיים כהונתו של שופט. הציבור סובל מעולות בית המשפט משופטים שפרקו כל עול מוסר מעליהם ואין מי שיושיע. קיימת בעית כוחם המוחלט של השופטים המניע את שחיתותם חסרת המעצורים.
בעוד שתפקיד בית המשפט מוגדר מאוד, בישראל בית המשפט מאז שאהרון ברק קבע כי הכל שפיט מתערב ביותר ויותר נושאים מדיניים ולאחרונה אף צבאיים. בית המשפט גם לקח לעצמו את הזכות לפסול החלטות ממשלה ולפסול החלטות של הכנסת וגם להתערב בפעולות צבאיות ופעולות שיטור צבאיות. הקו המדיני של השופטים נוגד את הקו המדיני של רוב הציבור וכך קובע נגד רצונו והכרתו. בית המשפט מנותק מהעם משאיפותיו ומסבלותיו וכופה את החלטותיו באופן כוחני וללא התחשבות. בית המשפט נוהג כרודן נגד הדמוקרטיה נגד העם ואף נגד קיום המדינה היהודית. כפיה מדינית זו מתאפשרת בגלל האחידות המדינית תודות לאופן בחירת השופטים. בישראל גם בגלל זכות הוטו של השופטים המצביעים כאחד, ובנוסף חברי הועדה לבחירת שופטים האחרים המתאמים עצמם לרצון השופטים, שופטים למעשה בוחרים את עצמם. שופטים אף רואים בזה יתרון שהם בוחרים שופטים אחרים בדמותם ובצלמם. הם בוחרים איש את רעהו כתנאי ראשון והכרחי על פי שיכותם המדינית.
את התפקיד שלשמו הוא נועד בית המשפט בדרך כלל מבצע גרוע ביותר וללא כל מעצורים מוסריים כי אין מי שיעצור. אך זה אינו מפריע לו להתערב בתחומים לא לו. במדינות בהן לבית המשפט העליון – והעליון בלבד סמכות לפסול חקיקה של הפרלמנט, אלו המדינות בהן קיימת חוקה ובנוסף הדבר נעשה תוך הסכמה עקרונית עם המדינאים ולא כמחטף נגד רצון העם. גם שם בית המשפט אינו מתערב בנושאים מדיניים טהורים וודאי שלא בנושאים צבאיים. מה עוד שבשום מקום אחר אין שופטים בוחרים את עצמם אלא נציגי ציבור בוחרים בהם. במדינות בהן לבית המשפט העליון ניתנה סמכות לפסול חוקים נערך שימוע למועמדים לבית המשפט העליון תוך חשיפה לאמעי התקשורת קבל עם ועולם!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 13 |
|
|
צרצר |
|
30/11/16 18:43
|
|
|
|
|
כך שופטים נושאים באחריות בפני נציגי הציבור אשר בסמכותם גם להרחיקם מתפקידם. על בית המשפט להיות שלוחה של הציבור ורק בתור שכזה ביכולתו להגן על מי שנדרס תחת שרירות ליבו של השלטון. זהו תפקיד שבית המשפט מוכיח שוב ושוב שדוקא במצב הנוכחי אין הוא מבצע תפקיד זה.
שופטים אינם נבחרים בהליך דמוקרטי ובית המשפט גם מתנגד למינוי על ידי נבחרי העם בשם חיוניות העצמאות הרשות השופטת . בישראל הרשות השופטת אינה עצמאית כל עיקר היא פוסקת לטובת הצד החזק. מחויבות כלפי הציבור רק היא יכולה לגרום לה לנהוג על פי הצדק. ברוב צביעות טוענים השופטים נגד פוליטיזציה של הליך מנויים. אין בישראל גוף שאמור להיות מקצועי והוא דוקא פוליטי יותר מבית המשפט וללא כל התחשבות בדעת ושאיפות הציבור. כל מה ששופטים מעונינים בו הוא שלא יפריעו לבית המשפט להיות פוליטי בכיונו הוא הום חוסמים כל אפשרות כזו בשם "התנגדות לפוליטיזציה". הטיב לבטא את חוסר התחשבות בית המשפט בציבור השופט אהרון ברק אשר הגדיר עצמו כמיצג את הציבור הנאור...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צרצר
|
|
|
|
|
|
| 14 |
|
|
אזרח פשוט |
|
30/11/16 23:56
|
|
|
|
|
|
החוק למניעת הסתננות המקורי נחקק ב 1953 , הוא קבע החזרה מידית ו/או כליאה של כל מסתנן. כך ישראל הגנה על עצמה בפני פלישת זרים. בעקבות עתירת ארגוני סיוע למסתננים ב 2007, החוק בוטל ע"י שר הביטחון בהסכמת בג"ץ. וללא תהליך חקיקה בכנסת . זה היה מהלך אנטי דמוקרטי. זה היה האות לפלישה המונית של מהגרי עבודה במסווה של פליטים. בינואר 2012 נחקק חוק מוחלש ללא החזרה חמה, והממשלה החלה לאכוף אותו ביוני 2012 בעקבות הפגנות תושבים. ואז פלישת המסתננים נעצרה.
המסתננים אינם "אוכלוסייה מודרת". הם פולשים ומסיגי גבול.הרעיון הנואל להעניק להם אזרחות או זכויות אזרח יהיה בכייה לדורות. החוק איננו פוגע בפליטים ע"פ האמנה. אך ארגוני השמאל הרדיקאלי הרחיבו את הגדרה למעמד פליט, וגם תובעים מעמד קבע עבורם. ע"פ האמנה, חובת ההוכחה למעמד פליט מוטלת על מבקש המקלט.וגם מותר להכניס פליטים למחנה פליטים. בג"ץ - בניגוד לכל החוקים ולאמנת הפליטים- מצדד בעמדת ארגוני השמאל הראדיקלים, לפיה מוטלת החובה על המדינה להוכיח שהמבקש איננו זכאי. המדינה מחוייבת לשחררו ולתת לו בפועל אישור עבודה גלובלי. למעשה בג"ץ דורש מהמדינה מתן מעמד למסתננים .
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אזרח פשוט
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
בני בנקר |
|
1/12/16 08:45
|
|
|
|
|
|
שגובלת בארצו ממנה נימלט. בפעם האחרונה שבחנתי את האטלס,לא הצלחתי למצוא,למרות מאמצים רבים,את הגבול בין ישראל לאריתראה וסודן...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בני בנקר
|
|
|
|
|
|
| 15 |
|
|
ארל׳ה |
|
30/01/17 00:33
|
|
|
|
|
|
מזעזע לחשוב שעד לא מזמן אבי האקטיביזם השיפוטי הזה, אהרון ברק, מתברר היום, לאחר שגילה את ערוותו, מתגלה כבולשביק פאשיסטי. מתנהג כמו אחרון הסנדיקטים הבריוניים. ובגלל זה אנחנו אוכלים אותה היום. יאללה מהפכה, די לכיבוש וההשתלטות האלימה על בית המשפט השייך לעם ולא ליושבים בו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ארל׳ה
|
|
|
|
|
|
|
