|   15:07:40
אקטואליה
ראשי  /   חדשות   תחקירים   מקורות   יומנים   נאומים/הרצאות   מאמרים   הודעות כלליות   שירים   ספרים  
בלוגים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
בעז שפירא
בעז שפירא
נכון לרגע כתיבת שורות אלה מצטיירת התמונה העגומה היא שהחמאס לא הושמד וישראל מצויה במשבר רציני, מאות חללים מסרו נפשם בקרב ואלפים נפצעו
איתמר לוין
איתמר לוין
ע"פ 77/64, הירש ברנבלט נגד היועץ המשפטי לממשלה. השופטים יצחק אולשן, משה לנדוי וחיים כהן. 1 במאי 1964
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
אמנת החמאס מצטטת את מוחמד: "לא תגיע עת הגאולה עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, עד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ויאמרו האבנים והעצים: הוי מוסלמי! הוי ע...
דן מרגלית
דן מרגלית
פעמיים הודעת בשבת - וכפחדן עלוב בשם "גורם מדיני בכיר" במקום להתייצב מול המצלמות - כי צה"ל יתקוף את רפיח גם אם תהיה עסקה    כמובן, כדי שלא תהיה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
לוסי אהריש [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
מגישה, עיתונאית ושחקנית
לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
רביב ברוקמאייר [צילום: יח"צ]
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי
רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
דני אבדיה [צילום: חוליו קורטז/AP]
כדורסלן
דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
לכל הערכים במועדון+
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בג"ץ והדמוקרטיה
מאת: אברהם שלום  |  07/02/2017
כתוב תגובה חזרה לכתבה
 נושא התגובה   שם הכותב   שעה    תאריך
1
במקום אוקיינוס המילים המיותר,
  קשקשן צמרת.   7/02/17 11:52
תסתכל על ארה"ב, שהיא דמוקרטיה "קצת" יותר גדולה מישראל. שם שופט פדרלי פוסל צו נשיאותי, מהטעם, שלדעתו הוא סותר את החוקה. כל כח, של כל שלטון, ראוי לריסון. כח של שלטון מופקר ושיכור כח (כזה הוא השלטון של טראמפ ותואמו בישראל), על אחת כמה וכמה.
כתוב תגובה ל- קשקשן צמרת.
ארהב היא לא דמוקרטיה
  הג'וקר   7/02/17 19:34
היא רפובליקה חוקתית. אפילו שיטת הבחירה אינה דמוקרטית(איש אחד קול אחד). כאשר בישראל אומרים דמוקרטיה- ברוב המקרים מתכוונים לרפובליקה חוקתית. חוקה היא זו אשר מעניקה הגנה למיעוטים, חוקה היא זו המגבילה את השלטון. דמוקרטיה היא אך ורק שלטון העם. עריצות הרוב היא סכנה של דמוקרטיה, אבל אם לא יכולה להתקיים עריצות הרוב- מכאן שאין מכבדים את הכרעת הרוב ואת רצונו- מכאן שזו לא דמוקרטיה. וכמו שכבר נכתב- חוקה אינה ערובה לזכויות. זכות אשר מקורה בממשלה או בחוק- אינה זכות יסוד ובודאי שאינה נצחית. אף חוק אינו חקוק בסלע, וגם חוקות עוברות שינויים ותיקונים. רק אלוהים יכול להבטיח זכויות נצחיות לכל ברואיו, אתה מוכן לקבל על עצמך את שלטון מלך המלכים? אם לא, צפה וראה כיצד באופן חוקי ניתן לפגוע בכל מיעוט, מגזר ומגדר.
כתוב תגובה ל- הג'וקר
לקשקשן הצמרת תגובה 1
  א״ש   7/02/17 21:23
בחרת כנוי מתאים לעצמך .

בארה״ב הנשיא ממנה את שופטי בית המשפט העליון ובוחר אנשים השקפות מתאימות לדעתו. באמריקה נמשכת מערכת הבחירות יותר משנתין, בחירות מקדימות בכל מדינה ואחרי זה המתנה ארוכה עד הבחירות.מי יגול להרשות לעצמו מסע בחירות של שנתים, רק אדם עשיר מאד כמו טרמפ או מי שתומכים בו עשירם כמו סורוס שתמך באובמה וכמובן הוא חיב לתומכים האלה. קרא את מאמרי ונסה להבין מה שכתבתי על החוקה ועל היות אמריקה פדרציה. באנגליה התפטר ראש הממשלה קמרון ומחרת התיצבה יורשתו אצל המלכה. הבחירות מתקימות ביום חמישי וביום ששי ישכבר ראש ממשלה חדשה. באמריקה עברו חדשים מן הבחירון והנצחון של טרמפ ועד שנכנס לתפקידו, כל זה כי ישהרבה מינות ועד שיתאספו האלקטורים. ישראל יותר דמוקרטית מאמריקה. אבל בגץ מיצג פכת מצומצמת ומתערבת.

יש לך רגשי נחיתות מן הגויים ואתה מאריך לשון על כותב ישראלי במקום לחשוב ולכתוב לענין. המאמר קשה לך להבינו והכנוי קשקשן שצינת בו את שמך, אינו נוסיף לך כבוד וחבל.
כתוב תגובה ל- א״ש
אינני מעריצה של אהרון ברק
  קראתי והבנתי היטב   8/02/17 10:29
בעיני, פסקי הדין וההרצאות שלו הן מלאכת מחשבת של ״הכשר״ לשלטון הגזל הקולוניאלי האשכנזי והציוני של ישראל, שנבנה על תבנית ארופאית ונכפה כגוף זר על המזרח התיכון (וילה בג׳ונגל). אבל הוא צודק, שבישראל יש תפיסה דלה של דמוקרטיה, שבה ״הרוב קובע״ ותו לא. השלטון בישראל, על נבחריו ופקידיו, הוא שיכור מעוצמה ומכח, מזה הרבה עשרות שנים, ופועל באין מפריע , באמצעות חוקים, צווים, תקנות ונהלים שונים ומשונים, שכל מטרתם לפגוע בזכויות החלש בחברה. למרבה האסון, העם, שהבנתו בדמוקרטיה מוגבלת מאד, אינו מוחה. הפעילות באוהלים ברוטשילד, והפגנות הסרק עם הססמא החנטרישית ״העם דורש צדק חברתי״ ( ליהודים אשכנזים מגוש דן בלבד) רק הדגימה כמה עלובה ההבנה של חירויות וזכויות בישראל. במציאות של דמוקרטיה עמוקה ואמיתית, יש אכן טעם בהפרדת רשויות ממש ובגבולות ברורים של כל רשות. במציאות העגומה של ישראל, הדרישה שלך לשלול מבתי המשפט את ההתערבות בפעולות השלטון היא דרישה צבועה ומתחסדת, של יהודי פריבילגי, שמטרתה לתת כוח בלתי מוגבל לשלטון אפרטהייד גזעני וקולוניאלי. במציאות כזו, שופט בבית הדין לעבודה לא יוכל לפסול עיקוב של פקיד ממשרד הפנים אחרי עובדת פיליפינית רק משום שהוא גזעני, ולבטל את כל ממצאיו ותוצאותיו. אגב, גם כך, יש שיאמרו, שמערכת המשפט אינה אלא עלה תאנה למשטר הגזעני, שבולמת את הבודדים ובכך מכשירה את הרבים, ולכן יש לתקן מהיסוד את הכל על מנת שהשיטה כולה תהיה צודקת ולא נתונה לחסדי שופט צדיק כזה או אחר. יש טעם בטענה הזו, אבל אתה לא רוצה בכך, אלא מבקש לגזול אפילו את כבשת הרש. שהפקיד הגזען יבלוש ויעקוב, והפיליפינית תשתוק ותקבל את הדין. אגב, בכוונה לא התייחסתי לשנאה האנטי ערבית שנודפת ממאמרך. עצוב לראות שנאה כזו ממי שבעצמו יליד ארץ ערבית ומוסלמית, אבל זה פן טראגי אחר של הציונות האשכנזית, שמן הראוי להתייחס אליו בתגובה אחרת.
כתוב תגובה ל- קראתי והבנתי היטב
לא הבנת
  להירונימוס   8/02/17 12:09
אין במאמר שנאה לערבים. עליך לזכור כי דעא''ש רוצח מוסלמים באלפים, בסוריה מאות אלפים נהרגים ומליונים חסרי בית, בתימן מפציצים ערבים בתים של ערבים אחרים והורגים אלפי ילדים ונשים. כל אלה הם רוצחים נגד הערבים. המנהיגים הערבים הם האויבים של העמים הערבים. עלינו להגן על חיינו, לא לעודד שפך דם בכניעה. ישראל בטוחה, היא מדינה טובה לישראלים ולערבים.
כתוב תגובה ל- להירונימוס
המגיבה ההיא הבינה מצויין.
  את/ה לא הבנת   8/02/17 12:31
אתן לך רק דוגמא אחת מהכתבה: "אנו חשים חמלה ואהדה לפליטים מסודן ומאריתריאה שבקשו מקלט והשתלבו בחיים ובעבודה אצלנו. אך יש ביניהם העוינים לעם ישראל, ומזדהים עם מדינות ערב הנלחמות בנו.... בג"ץ מנע מן הממשלה לפעול נגד מהגרים בלתי חוקיים אלה, והמסתננים השתכנו בדרום תל אביב, ממררים את חיי התושבים, ומטילים אימה על נשים וזקנים המתהלכים ברחובות" - המדובר בהתייחסות גזענית, בדומה לזו שמיוחסת עד היום ליהודים על ידי האנטישמים.
כתוב תגובה ל- את/ה לא הבנת
ל'לא הבנת' ולשמחה ניר בפסבוק
  א''ש   9/02/17 02:13
מה שכתבתי על התושבים בדרום תל אביב מיוסד על כתבות בעתון מקומי. בבחירות לעירית ת''א היו מועמדים אשר הציגו את המצוקה של התושבים בגלל המסתננים. לא עלילה כמו של הנוצרים על יהודים משתמשים בדם ילדים לאפות מצות בפסח, אלא מעשה שהיה. אינך צודק ליחס גזענות למה שכתבתי. לשמחה ניר- כתבת ''וכדי לעזור לך, אתן לך דוגמה שאני מרבה להשתמש בה: הכנסת מחוקקת (ברוב מרשים) חוק לפיו מי שמביא לתחנת המשטרה ראש כרות של חבר מפלגת "הבית היהודי" מקבל פרס, והנושא הזה מגיע לבית המשפט (בין בתביעה להצהיר על בטלותו של החוק, בין בתביעה לקבלת הפרס, בין באישום על רצח כנגד הטוען לפרס). מה אתה מצפה מבית המשפט לעשות במקרים כאלה?'' ותשובתי - אם הכנסת כל כך אכזרית שתעביר חוק כזה,גם השופטים הבאים מן העם יהיו אכזרים ויאשרו את החוק. מדוע אתה מצפה כי לשופטים תהיה רמה מוסרית יותר גבוהה? ונניח שהשופטים צדיקים בסדום. אם הכנסת כל כך אכזרית, לא תצית להחלטה של בג''ץ. בג''ץ מורה להרוס בנין, הצבא אינו שולח חילים להרוס. אבל אצלנו מכבדים את בית המשפט ולכן מצפים גם שביהמ''ש יהיה ראוי לכבוד. אבל יותר לענין. כל הענין נוצר בגלל חוק של אש''ף כי מי שמוכר אדמה ליהודים דינו מות. אחרת, היו קונים מהם את האדמה ברצון רב ואף בתשלום מוגזם. במקום להלחם נגד ההחלטה האכזרית הזאת של אש''ף מעמיד עצמו בג''ץ שומר על זכויות אדם ונלחם נגד הישראלים ומסכן חיי תושבים ישראלים. בג''ץ מתפלפל אם שני דונמים מתוך חמש מאות של עמונה הם פרטיים או לא, וכמה זה לא חוקי לישראלים לגור שם, ומתעלם מן האכזריות של אש''ף נגד ישראלים ונגד הערבים שהיו שמחים למכור אדמת טרשים בכסף טוב. זהו עקום מחשבה גלותי.
כתוב תגובה ל- א''ש
לבנות סדר יום על ״עיתון מקומי״
  מאד לא מומלץ,   9/02/17 10:00
שמחולק בחינם, היום הוא מונח על הספסל בגינה הציבורית, ומחר הוא בפח האשפה. כמי שגרה בתל אביב, ומבקרת ומבלה עם חברים שגרים בפלורנטין ובשכונת שפירא, אני יכולה לספר לך, שהמצב שם לא רע יותר היום מאשר בעבר, והפליטים לא מהווים סכנה מיוחדת. הסיפור שלך על בתי המשפט הוא לא תשובה לכלום. כאמור, אינני מעריצה את אהרון ברק ומשנתו, וכפי שכתבתי, מערכת המשפט היא בעיני לא כליל השלמות, וצדיקים גמורים לא יושבים שם. רחוק מזה. בתי המשפט מהווים מגן של החלש והקטן, מפני השחתתו המוחלטת של שלטון שיכור מכח. זה אמנם מחסום פגום, בודאי בלתי מספיק, ואולי אפילו משרת של השיטה כפי שכתבתי, אבל בשלב זה, זה המעט שיש. נדמה לי, שהאופציה שאתה מציג, לקחת אפילו את המעט שיש, היא רעה ומרושעת, ואני מקווה שלא תעבור. סוף שבוע נעים לך וכל טוב.
כתוב תגובה ל- מאד לא מומלץ,
שמחה ניר ביקש ממך לא פוליטיקה,
  מר שלום הנכבד   9/02/17 10:46
אלא תשובה לעניין, אבל בתשובתך אין כלום מלבד פוליטיקה. הבג"צ לא עוסק רק בעניני קרקעות בשטחים, ובודאי שהחלטותיו אינן קשורות ל"חוק של אש"פ" כזה או אחר. כך ההחלטות בעניני הפליטים, מתווה הגז, גיורים, שכר מינימום והחלטות רבות נוספות, בין אם הן נראות בעיניך ובין אם לאו. הטענה שלך כאילו בג"צ "נלחם נגד הישראלים ומסכן חיי תושבים ישראלים" היא לא פחות מהסתה עלובה. בעידן הטראמפ, אפילו נשיא ארצות הברית מרשה לעצמו לפתוח ג'ורה מזוהמת ומסיתה על כל מי שחולק עליו או פוסק בניגוד לדעתו, ולכתוב שקרים גסים במסווה של "עובדות אלטרנטיביות". במציאות כזו, גם לכותבי טורים מן המניין מותר להסית, כפי שעשית. רק בריאות.
כתוב תגובה ל- מר שלום הנכבד
אתה מעוות דברי או אינך מבינם
  א''ש   10/02/17 19:13
השאלה של שמחה ניר היתה נכונה וחכמה. האם נכבד כל החלטה של רוב הכנסת גם אם היא אכזרית? תשובתי היא במדינה בה הכנסת כה אכזרית, גם השופטים יהיו אכזרים. ואם השופטים יהיו צדיקים בסדום, גם אז העם האכזרי לא יצית לבג''ץ. מה יקרה אם תהיה כנסת אכזרית? אם העם אינו אכזרי, העם יתמרד, יתמרמר וכל הפחות בבחירות הבאות יצביע נגד חברי הכנסת שקבלו את ההחלטה. ולפני כן יקומו בעם מורי צדק, אנשי מוסר, אשר יתריעו ויתקנו, כמו שהיו נביאים בעם ישראל. אבל שופטי בג''ץ אינם בחזקת נביאים או מורי צדק במדינה מודרנית נאורה. תפקידם הוא לשמר על המשפט. אם יש שני צדדים לסכנסוך, ישקלו הם מי הצודק. אם אזרח מתלונן כי השלטונות פגעו בו, ישקול בג''ץ אם חרגו השלטונות מסמכותם. הידיעות על הסבל של תושבי דרום תל אביב עקב התנכלות מסתננים בלתי חוקיים מרובות בתקשרת. המפורסמות אינן צריכות ראיה. בבחירות שעברו לעירית תל אביב היו מועמדים שהציגו עמדה זאת והביאו נתונים על עליה חדה במקרי אונס והתקפות אשר יוחסו לאותם מסתננים. ובינתים - בנגוד למקרה ההפותטי שמביא שמחה ניר אם אי פעם תהיה החלטה אכזרית של הכנסת - במציאות ההחלטות של בג''ץ מנעו מצה''ל להגן עלינו וסכנו ואולי שפכו דם חילים. התגובות של 'שפרירית' למאמר הזה, מצאתי בהם שורה של מקרים כאלה, וטוב לקרא את דבריה המקוריים. החלטות בג''ץ גם אינן מיטיבות לתושבים ערבים של יהודה ושומרון. יש חוק אכזרי של אש''ף הגוזר דין מוןת על מורכ אדמה לישראלים. זה פוגע בחרותם בזכויות אדם יותר מכן חוק ישראלי. בלא החלטה אכזרית זאת של אש''ף היו רבים מוכרים בשמחה רבה אדמת טרשים תמורת כסף טוב מאד לתמישבי עמונה. זהו שורש הססכוך ושופטי בג''ץ התעלמו ממנו לחלוטין. מבחינה מוסרית שגו.
כתוב תגובה ל- א''ש
מי ששופך דם חיילים, וגם אזרחים
  ההסתה ממשיכה   11/02/17 00:08
הוא לא בית המשפט, אלא זה שעושה מלחמות מיותרות, שמביאות רק מלחמות מיותרות נוספות. על דרום תל אביב אינך יודע דבר, אלא ניזון ממרורות מפוקפקים, שמתאימים, לכל היותר,לדיון רדוד ברשת.
כתוב תגובה ל- ההסתה ממשיכה
הבג״צ הוא שמונע מצה״ל לנצח,
  כמה עלוב   12/02/17 09:42
ואפילו (אולי),שופך דם חיילים. אלה התובנות של אדם משכיל, רב מג של השכלה ותארים אקדמיים, המתבטא כאחרון האספסוף. מה נאמר על אדם כזה? שהוא נוטל לעצמו כמודל את ״הנשיא של מנהיגת העולם החופשי״? למרבה הגועל, זו אכן המציאות.
כתוב תגובה ל- כמה עלוב
לכמה עלוב- דבר שלא נאמר
  א''ש   13/02/17 13:54
יש ערכים מוסריים ויש מחיר לערכים הללו. הערכים הללו אינם ענין לצו של בית המשפט, אלא למצפון של כל אדם ובאופן כולל לעם ולמנהיגיו הרוחניים הקובעים את דמותה ותרבותה של המדינה. לפי הספור הנלמד בבתי ספר על הל''ה שנפלו במלחמת השחרור כאשר חשו לעזרת גוש עציון הנצור, הם פגשו בערבי זקן בדרכם,שחררו אותו והוא הסגירם. איני יודע אם הספור מדויק מבחינה הסטורית, אך ברור ממנו כי שמירה על ערכים יש בה סיכון. לעמת זאת במלחמת העולם השניה הורה צ'רצ'יל להפציץ את העיר דרדזן בגרמניה. בהפצצות נמחקה העיר מן המפה, ונהרגו אלפי אזרחים. יש המאשימים את המפקד בחיל האויר הבריטי 'בומבר הריס' ויש המצדיקים את הפעולה. נועדה לטבוע בזכרון הגרמנים, שלא יתפתו לפתוח בעוד מלחמה כמו שעשו אחרי שעברו רק עשרים שנה מן התבוסה במלחמת העולם הראשונה. כך שטחו הבריטים לאדמה מספר ערים גרמניות בשלבי הסיום של מלחמת העולם השניה. אנו זקוקים מדיניות ההרתעה נועדה למנוע עוד מלחמה שהאויב לא יתפתה לתקוף ולחשוב שתבוא נסיגה או גם אחרי הפסד צבאי. להרתיע מחבלים מלשפוך דם נקי, שיראו כי יהיה נזק ולא תועלת למשפחתם, לא יקבלו משכורת מאש''ף.
כתוב תגובה ל- א''ש
הדברים נאמרו וגם נכתבו.
  אל תתחמק.   14/02/17 10:09
זו הציטטה מדבריך: "במציאות ההחלטות של בג''ץ מנעו מצה''ל להגן עלינו וסכנו ואולי שפכו דם חילים" - זו הסתה מכוערת, שמתאימה לאספסוף עלוב. על הדברים שלך בזכות הפצצות אכזריות, שקוטלות אזרחים ללא אבחנה, כבר נאמר הכל. גם הם תואמים את אכזריותו של האספסוף המסית והמוסת.
כתוב תגובה ל- אל תתחמק.
הפצצות אכזריות בגרמניה?
  למגיב אל תתחמק   14/02/17 23:49
מנעו להגן, ואולי - האם זאת הסתה? מי שהחליט למנוע פעולה מסוימת, או דרך פעולה מסוימת - כגון נוהל שבוי - גאה בהחלטתו שהוא מנמק בנמוקים מוסריים. להזכיר את המניעה הזאת מותר, אבל אתה נסחף וקורא לזה הסתה.
אשר להפצצות. הזכרתי כי בריטניה הפציצה את העיר הגרמנית דרדזן במלחמת העולם השניה והוספתי כי יש - אגב באנגליה עצמה - המגנים את ההפצצה ויש התומכים במעשה של צ'רצ'יל ראש הממשלה הבריטי באותו זמן.

הזכרתיאת הל''ה שנפלו במלחמת השחרור, ובודאי ובודאי לא היה לבג''ץ קשר לאותו אסון.
כתוב תגובה ל- למגיב אל תתחמק
להסית, להבל, ובשפה עילגת.
  הכל מותר   15/02/17 09:53
אתה אולי מתכוון לנוהל שכן, שנדון בבג״צ, ולא לנוהל שבוי, שאינני יודעת מה זה בכלל. הנוהל האכזרי והפושע הזה אכן נפסל, ועל מי שטוען שפסילתו פוגעת בבטחון הנטל להוכיח, שקיומו תומך בבטחון. את הנטל הזה אפילו לא התחלת להרים, ומי שמתחמק ממנו זה אתה, תוך שאתה מגבב דברים בעברית עילגת. באשר להפצצות השטח, איש עוד לא הוכיח, שהרג בלתי מובחן של אזרחים, כולל ילדים ותינוקות, תורם, ולו כזית, לבטחון של מי שמבצע דברים כאלה. בכל מקרה, תודה לאל, שלאחר המלחמה ישבו אנשים וניסחו את חוקי המלחמה כך, שמעשים כאלה לפחות יפחתו, גם אם לא ייפסקו (ע״ע ההפגזות של ישראל בעזה) ותודה לאל גם, שאלה שישבו על המדוכה לא היו אנשים עם השקפות כשלך.
כתוב תגובה ל- הכל מותר
מותר לאפרו להרוג יהודונים כמוך
  לולינקה   9/02/17 03:56
מותר למסתננים האפריקאים להרוג יהודונים כמוך. אסור אפילו להתיחס לכך ואפילו להזכיר זאת כי אחרת זו גזענות (לשיטתך).
כתוב תגובה ל- לולינקה
שלטון יכול להיות
  באום   7/02/17 22:32
תאב כח אבל גם בית משפט יכול להיות תאב כח.הרי בבתי המשפט לא יושבים מלאכים וכבני אדם,גם שופטים יכולים לנהוג בעריצות וברודנות.אז איך בעצם מרסנים אותם אם זה קורה?נניח שזה לא קורה אבל אם זה קורה מה היא בדיוק הפרוצדורה?רק כאשר תיהיה לך תשובה על זה,תוכל לכנות "קשקשן" את מי שטוען שכבר בימינו אלה השופטים מגלמים את העריצות בהתגלמותה.
כתוב תגובה ל- באום
״העריצות בהתגלמותה״ זה השלטון
  אתה טועה   9/02/17 00:42
בתי המשפט הם המחסום שלה.
כתוב תגובה ל- אתה טועה
2
ערימה של קשקושים
  הירונימוס   7/02/17 17:25
ופרשנות אינפנטילית של ציטוטים חלקיים התלושים מהקשרם.
אין טעם לחפור בכל אנציקלופדית הכסילות שנמרחה כאן אבל כאמירה אופיינית לכותב המאמר אגיד רק כי אם השופטת נאור אומרת כי בית המשפט הוא "המחסום האחרון" אין היא אומרת שכל המחסומים שלפניו נפרצו אלא רק שאין אחריו עוד אחד.
אבל באמת חבל שאבזבז עוד מילים על ערימת הטמטום הדלוחה הזאת.
כתוב תגובה ל- הירונימוס
אחרון או יחיד
  להירונימוס   7/02/17 23:58
מרים נאור אמרה המחסום האחרון, לא היחיד, לא הראשון ולא השני. מכאן שהיו עוד מחסומים שנפרצו לטענתה. התגובה של המתקרא הירונימוס לא חכמה.
כתוב תגובה ל- להירונימוס
3
מרים נאור כתבה את ההפך מהאמת
  אהוד פרלסמן   7/02/17 18:11
בפסק הדין בערעורו של הנשיא קצב, שאותו כתבה הנשיאה נאור, ושקישור אליו מוצג להלן: המשפח, היא ציטטה בפסקה השלישית של סעיף 215 את קצב שאמר "לא נשארתי בפארק", ואילו בתחילת סעיף 223 לאותו פסק דין היא כתבה: "נוכח דברי המערער עצמו, לפיהם נשאר למעשה בפארק". חד וחלק! האמת היא שקצב אמר שהוא לא(!) נשאר בפארק, והיא כתבה בדיוק(!) את ההפך מהאמת, כשלדבריה הוא אמר שהוא כן(!) נשאר בפארק. הציבור הישראלי אינו מודע לסתירות החד-משמעיות(!) שבין האמת שהיתה גלויה לעיניה של הנשיאה נאור, לבין הנימוקים שבהם הצדיקה את הרשעתו של קצב, והמוצגים במאמר שבקישור שלהלן: אי-אמת ואי-צדק. למעלה מחמש שנים אני מנהל מאבק דון-קישוטי לחשיפתן של סתירות חד-משמעיות אלה לעיני הציבור, וכבר כתבתי למאות עיתונאים ומשפטנים, ולרוב חברי הכנסת והשרים, ואיש מהם אינו פוצה פה ומצפצף. למה?!
כתוב תגובה ל- אהוד פרלסמן
4
בית משפט מעוות מפקח על תקינות1
  שפרירית   7/02/17 19:32
בית משפט מעוות מפקח על תקינות המדינה
בג"ץ הוקם על ידי שלטון המנדט הבריטי כך נהגו בכל המושבות שלהם. המטרה היתה להתנגד לפעולות או הוראות בלתי חוקיות של השלטון הבריטי כלפי ילידי המושבות. בבית משפט זה הורכב מששה עשר שופטים בריטים ושופט אחד מקומי. אל בג"ץ הוכפפו כל בתי הדין במדינה ואילו הוא עצמו היה פטור מכל סדרי דין תקינים. מה שנקרא "בית משפט גבוהה לצדק" לא התחשב לא בחוק ולא בראיות. היות ולא רצו שנושאים אלו יידונו על ישי שופטים ילידים, הם נידונו רק בבית המשפט העליון. הערכאה עליונה לא דנה בראיות, הפסיקות נעשו על פי אומדן ואי לכך לא מתאים לקרא לזה בית משפט וודאי שלא גבוהה וכמובן שלא על פי צדק. כזה היה המשפט במושבות השונה מאוד מזה הנהוג באנגליה עצמה. שופטיו גם לא היו משפטנים. לבריטים לא היו משפטנים להביא לבתי דין אלו. משפטנים אנגליים היו אנשי המעמד העליון אנשים מאוד עשירים אשר כלל לא אבו לעזוב את מולדתם ולחיות במרחקים. ברוב המדינות שהיו בעבר מושבות של הבריטים, ברגע שהאנגלים עזבו בטלו את בג"ץ כאחד המכשירים השפלים של השלטון האנגלי בו מחליטים ככל העולה על הרוח ועוד קוראים לזה משפט וצדק. בישראל לא רק שלא בטלו זאת אלא אף שכללו. הכלילוהו בחוק יסוד השפיטה. חוסר התיחסות לעובדות הוא כלל גם במשפטים אחרים, הרי לא יתכן שבמקום אחד כך יהיה מקובל ואילו בקרב אותם שופטים במקום אחר לא.

בציבור זכורה התערבותו הבוטה של אהרון ברק בנושאים מדיניים במיוחד בנוגע לחבלי עיו"ש. לעומתו זוכרים את מאיר שמגר כמי שלא התערב בנושאים מדיניים. לאמיתו של דבר היה זה דוקא מאיר שמגר עוד בהיותו הפרקליט הצבאי הראשי אשר טען שיש לאפשר לתושבי השטחים להביא עתירותיהם בפני בית המשפט העליון הישראלי. לפי בית המשפט שטחי עיו"ש הינם שטחים של תפיסה לוחמתית על כן הדין החל עליהם צריך להיות שילוב של הדין שהיה בתחוקף תחת שלטון ירדן, חקיקה צבאית עכשיוית וכללי משפט בינלאומי העוסקים בשטחים כבושים. לכן לשיטת בית המשפט כל הנעשה בשטחים אלו צריך להבחן לפי אמות מידה אלו האחרונים זאת ועוד הממשל הצבאי חייב לפעול על פי עקרונות המשפט המינהלי הישראלי.

הטענה היתה שכך יתקבל אישור משפטי לפעולות אשר קרא להם שנויות במחלוקת. ועוד בכך ניתן למנוע פיקוח בינלאומי. אך היכן ישנו פיקוח בינלאומי בשטח שהוא כבוש? בעת קבלת החלטה זו, לא היה תקדים לכך שבית משפט של מדינה יפקפק בחוקיות פעולותיה של המדינה בעת סכסוך מלחמתי. מה עוד ששטח זה על פי הסכם בינלאומי של חבר העמים צריך להיות שייך לעם היהודי והוא נכבש במלחמת השחרור על ידי ירדן. כלומר שטח זה כלל איננו כבוש אלא משוחרר. סמכות זו שבג"ץ לקח לעצמו גרמה להתעניינות בינלאומית בקביעתו הלכות לגבי השטחים. מדינאים זרים ציטטו את דברי בג"ץ בקביעות העוינות לישראל. כך תפס בית המשפט העליון מקום מרכזי במדיניות. מכאן שבג"ץ כלל לא מנע הרעה של יחסי ישראל עם שאר העולם אלא להפך נתן חומר בידי עוכרי ישראל. לגבי המתקראים "פלסטינאים",פעולות אלו ממלא כלל לא השביעו את רצון. אלו טענו שבית המשפט נותן הכשר לפעולות בלתי חוקיות.
כתוב תגובה ל- שפרירית
5
בית משפט מעוות מפקח על תקינות2
  שפרירית   7/02/17 19:43
בג"ץ הינו ערכאה ראשונה ואחרונה ועותרים אך ורק לערכאה העליונה הם יכולים לדרוש צווים ללא דיון משפטי בערכאות נמוכות וללא חקירת עדים, ללא כל אפשרות לחקר העובדות כל הדיונים מסתמכים על תצהירים, וכערכאה עליונה אין זכות ערעור. כך בג"ץ מחליט על צווים כמעט מידי יום ביומו. למשל שעל הממשלה לנמק תוך חמישה עשר ימים ועל היועץ המשפטי לנמק תוך חמישה ימים לגבי סוגיות שונות ומשונות. לפי הדגם המנדטורי שמו ששה עשר שופטים מהמשפחה כפי שהתבטא אהרון ברק וליתר דיוק מהמשפחה הסודית אלה השייכים ומזדהים עם הקרן לישראל חדשה. תוך גישה פוליטית מובהקת בג"ץ גם עוסק בנושאים מדיניים ואף אישיים שיש להם היבט מדיני כמו קנין אישי ביהודה ושומרון. כך מיעוט ההולך עם אויב מדיני בעזרת בית המשפט העריץ רומס את זכויות רוב העם.

בג"ץ ממשיך את השלטון הקולוניאלי הבריטי המופנה עתה נגד מדינת ישראל וגם אזרחיה. השלטון הבריטי החליט שעתירות נגד הנציב להיות נדונות בפני שופטים בריטים והם הרכיבו את הערכאה העליונה. צורה זו נשתמרה אך ורק בישראל. בעוד שבג"ץ אמור להגן על האזרח בפני מעצר ומאסר בלתי חוקיים, בהסתמך על תצהירים בלבד וללא חקירת עדים האזרח אינו יכול לגלות את האמת לגבי התנהגות הרשות. רוב רובן של העתירות שמגישים אזרחי אזרחי ישראל באופן פרטי כ- מהן 95% נדחות ועל העותרים מוטלים עליהם קנסות כבדים ביותר של עשרות אלפי שקלים.

בית המשפט לא דן בשאלה האם פעולתו זו הינה חוקית, האם יש לו סמכות ומה מקורה? בית המשפט הסתמך רק על אי הבעת התנגדות מצד הרשויות. לקיחת סמכות זו על ידי בג"ץ הקנתה למשפטנים חשיבות יתרה במיוחד בעיני עצמם ובעיני רוצי טובתם. כך גם עלתה חשיבותם של יועצים משפטיים ועורכי דין עוד בשלבי קבלת החלטות. בג"ץ אף הרחיב וממשיך להרחיב את הסמכויות שהוא לוקח לעצמו. לא רק עתירות בנוע ליושבי עיו"ש שהיו שם ב- 1967 אלא כל עתירה המתנגדת להחלטות הממשלה. כך בנושא החזרתם של המסתננים האפריקאים שנוגעת רק לתוך בולות 1967, וכך בנושא מתוה הגאז ואף התערבות בנושאי לומחה בעת מלחמה, או כל נושא שהוא פוגע במדינת ישראל ואזרחיה. עוד בשנת 1996 הוקמה ועדת אור למבנה בית המשפט, אהרון ברק שהופיע בה הודה כי מבנה בג"ץ הינו אנומליה מימי המנדט שיש לתקנה. לדבריו יש להוריד את העתירות לבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה של בית משפט מנהלי ורק ערעור יהיה בבית המשפט העליון. רק תחומים מוגבלים הורדו למחוזיים. שופטי בית המשפט העליון אינם מוכנים לותר על הכוח שנטלו לעצמם.

נוכח הכעס המוצדק שבית המשפט העליון מעורר בקרב המדינאים וגם הסלידה הציבורית, שופטת בית המשפט העליון דליה דורנר כמבטאת הלך רוחם של שהשופטים, הציעה בציניות לחברי הכנסת לבטל את בג"ץ בתגובה להצעת חוק שהכנסת תבחר את נשיא בית המשפט העליון ומספר שופטי בית המשפט העליון בועדה לבחירת שופטים ירד לאחד. הטענה המושמעת היא שיש להזהר מפוליטיזציה של בית המשפט ואסור להפריע לו לשמור על זכויות המיעוט. זאת מבלי להתיחס לעובדה שבכך בית המשפט הוא פוליטי לחלוטין. החזרת הכוח לעם על ידי החזרת הכוח לנציגי הציבור היא לשיטת בית המשפטי ותומכיו "פגיעה בבית המשפט העליון".
כתוב תגובה ל- שפרירית
6
בית משפט מעוות מפקח על תקינות3
  שפרירית   7/02/17 19:52
דליה דורנר מתלוננת על חוסר הדמוקרטיה של חברי כנסת ומצרה על שביכולת חברי הכנסת לבטל "אפילו" חוקי יסוד אשר לשיטתה הם החוקה של מדינת ישראל. היא כלל איננה מזכירה כי בעוד שלקבלת חוקה נדרש רוב מוחץ של שני שליש לפחות, רבים מחוקי היסוד נתקבלו על ידי מיעוט של חברי כנסת. למשל עבור חוק יסוד כבוד האדם הצביעו רבע מכנסת. חוק זה אף הוצע על ידי אהרון ברק כנשיא בית המשפט העליון לפני שסיים את תפקידו למען יוכל בית המשפט לעשות בו שימוש כראות עיניו למטרות שכלל אינן מוזכרות בחוק ולא לשמן הצביעו עבורו. בעוד שעבור חוקי יסוד הצביעו לעיתים מיעוט של חברי כנסת, בית המשפט מקבל התגברות על פסילתו רק אם רוב חברי הבית לפחות ששים ואחת חברי כנסת יצביעו עבור חקיקה מתגברת. החלטה זו שכלל איננה מעוגנת בחוק.

עוד טוענת שופטת לשעבר זו כי על הכנסת להגביל כוחה וכלל איננה מזכירה כי כל ארבע שנים לכל המאוחר ישנן בחירות ולכן כוחה של הכנסת ממילא מוגבל. מי שכוחו איננו מוגבל הוא בית המשפט אשר בהחלט עושה ככל העולה על דעתו. היא טוענת לחוסר תלות בית המשפט, וכי מה הטענה הזו שבית המשפט המתערב בסוגיות פוליטיות לחלוטין איננו פוליטי? וכלום אין לשופטים הבוחרים את עצמם לפי התאמתם להשקפה הפוליטית - כל השקפה פוליטית? בעוד שהיא מתנגדת לדוגמא של ארצות הברית בה השופטים נבחרים על ידי מדינאים אין היא כלל מתנגדת לפסילת חוקים בידי בית המשפט כדוגמאת ארצות הברית. היא רק איננה מזכירה ששם יש חוקה ושפסילה כזו נעשית נדירות ותוך הסכמה בחוק. שם שופטים מקפידים לבטא את המעוויים של הציבור. בישראל בית המשפט מנצל את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כדי לנגח את הכנסת ובעיקר לתת פרשונות משלו לחוק זה ולהחליט החלטות חסרות בסיס חוקי, ומעשית מתנגד לכל פיסקאת התגברות על פסילת חוקים על בסיס חוק זה.

בג"ץ שאופן פעילתו הינה עיוות, שם עצמו גם בלא לבקש הסכמה כשוטר על הרשויות האחרות. את זאת עשה בטוענה שקרית כאילו היות ומדינת ישראל אשמה בתפיסה לוחמתית של שטח יש לפקח על השטח ה"כבוש". בשם כך בית המשפט מרשה לעצמו פסיקות מוזרות והצידוק עצם ההתערבות במדיניות הינו שהרשויות לא הביעו התנגדות. אך בית המשפט אינו מספתק בכך, היות וכבר טעם שררה הוא גם מחליט לגבי נושאים אחרים שכלל אינם קשורים. בית משפט זה גם קבע חוקים שלא זה תפקידו ואף אסור לו, שלא ניתן לקיים כמו חוק ההתגברות לפיו רק ברוב של 61 חברי כנסת ניתן להתגבר על פסילת חוק. אין לקבל פסילות של בג"ץ לא על ידי התגברות ולא על ידי חקיקה מחודשת מתקנת. יש לבטל את פסילתו של בג"ץ. את בג"ץ יש לבטל ויפה שעה אחת קודם. שופטי בג"ץ שכך נוהגים הם למעשה עבריינים ויש לנהוג בהם ככאלה על כל המשתמע מכך.
כתוב תגובה ל- שפרירית
7
השלטון בישראל לא עבר.
  יהודי מפוכח   7/02/17 23:20
אפילו כש"הימין" בממשלה, השמאל בשלטון.
כתוב תגובה ל- יהודי מפוכח
8
אחוז הרשעות גבוה מטוטליטריות1
  סטטיסטיקה   8/02/17 18:27
לפני שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכנעה ללחץ מבית המשפט לא לפרסם, היא מצאה ופירסמה:
נתונים משנת 1980 : בשנת 1980 אחוז ההרשעה - 92.4%, שנת 1990 – 95.4% , שנת 2000- 97.4% , 2002 – 97.8% ,2003 ו2004 – 99.8% , 2005 ו2006 – 99.9% , כלומר מורשעים 99.9% מזוכים – 0.1% . מתוך כל אלף נאשמים אחד מזוכה! האחוז המדויק יכול לנוע מעט בין השנים אך אין זה משנה את העובדה הבסיסית שכמאה אחוז מהנאשמים מורשעים. הסיכוי לזיכוי הינו אפסי גם אם הנאשם הינו חף מכל אשמה. לתופעה זו אין אח ורע בעולם כולו ולא רק במדינות דמוקרטיות. גם בשלטון אבסולוטי נעשה משפט. אחוז הרשעות מעט מתקרב לזה שבישראל אך פחות ממנו משמעותית כ 90% הרשעות היה בברית המועצות בשלטונו של סטאלין במשפטים פוליטיים אם כי לא בנושאים אחרים. שם לגבי מקרים אלו כמו בית המשפט בישראל, הפושע סטאלין יחס ערך רב להודאות במשטרה – אירגון פשע בפני עצמו כדי להשוות באירופה מתוך כל אלף נאשמים מזוכים – בין 300 ל 400. גם שם הרבה מורשעים אינם אשמים ושם הגיעו למסקנה שבית המשפט הוא הפוגע העיקרי בדמוקרטיה ומדי פעם נרצח שופט. בארצות הברית מתוך כל אלף נאשמים 500 מזוכים ועדיין חפים רבים מורשעים.

לפי מחקר שערך עתון דה מרקר לגבי תחום הערעורים:
בתחום האזרחי: בקשות רשות הערעור שהתקבלו: % 77.8 של המדינה ורק 10.2% של מתדינים שאינם המדינה. סיכוי המדינה ל רשות ערעור מהעליון בהליך אזרחי גבוה מהסיכוי של האזרח פי 7.6
בתחום הפלילי: בקשות רשות הערעור שהתקבלו 74.4% מהתיקים 5.6% של נאשמים.
הפיכת פסקי דין. סיכוי המדינה לרשות ערעור מהעליון בהליך פלילי גבוה מהסיכוי של האזרח פי 13.3
הפיכת פסק הדין
בערעורים פליליים: 80.7% הצלחה למדינה, בעוד שנאשמים 16.2% הצלחה לנאשמים. סיכוי המדינה להפוך את פסק הדין. בערעור בזכות בהליך פלילי גבוה מהסיכוי של האזרח פי 4.
בערעורים אזרחיים בזכות 80% הצלחה למדינה כמשיבה 20% הצלחה של תאגיד שערער לעליון
בערעורים אזרחיים בזכות כנגד המדינה, בממוצע רק ב- 1 מתוך 5 מקרים הערעור מתקבל.
לא ניתן לאתר מדינה נאורה, שבה בית המשפט לערעורים מעניק יתרון כה מובהק למדינה בהליכים משפטיים שבין המדינה לאזרח.

לפי מחקר שנערך על ידי פרופ' אורן גזל אייל, ראש המרכז לחקר משפט, פשיעה וחברה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, עם ד"ר קרן וינשל מרגל ועו"ד ענבל גלון ממחלקת מחקר ומידע בבית המשפט העליון:
שיעור הסדרי הטיעון בישראל הוא מהגבוהים בעולם - היקף הסדרי הטיעון בפלילים כ-86% מהנאשמים בבתי המשפט המחוזיים מורשעים בעקבות הסדר טיעון. עוד יותר בבתי משפט השלום, שבהם 93% מהנאשמים מורשעים על פי הודאתם. 76% מכלל הנאשמים בבתי משפט השלום חותמים על הסדרי טיעון, ורק 7% מהתיקים שנדונים בהם מסתיימים לאחר הליך משפטי מלא.
ב-2010-2011. כ-86% מהנאשמים בבתי המשפט המחוזיים - מורשעים בעקבות הסדר טיעון. בבתי משפט השלום - הם 93% מהנאשמים מורשעים על פי הודאתם. מורשעי בתי המשפט המחוזיים אשר עורכים הסדרי טיעון נשלחים לעונשי מאסר בפועל קלים ממורשעים שלא ערכו הסדרי טיעון. כשסוג העבירות וחומרתן דומה, נאשמים שלא ערכו הסדרי טיעון נשלחים בשיעור גבוה יותר למאסר בפועל - 88.4% לעומת 77.3% מהעורכים הסדרי טיעון.
כתוב תגובה ל- סטטיסטיקה
9
אחוז הרשעות גבוה מטוטליטריות2
  סטטיסטיקה   8/02/17 18:41
"לחץ על השופטים ועל התביעה לערוך הסדרים כבר בשלבים מוקדמים של ההליך. במסגרת זו פיתחו את הרעיון של ימי הקראות מרוכזים, שבהם שופט מעודד את הצדדים להגיע להסדר טיעון כבר בתחילת הדיונים". רוב ההחלטות על הסדרי טיעון מתקבלות בצורה חשאית בלתי פומבית שאינה מנומקת ואינה ניתנת לביקורת. בשרירות, וחוסר אחידות. בנוסף, שיטת הסדרי הטיעון יוצרת הבדלים גדולים בין מי שמורשע במשפט למי שמודה, גם אם האשמים ביצעו את אותו המעשה. אם לא יקבלו את טענת החפות והוא ניהל הליך משפטי שלם - "נקנס" בעונש משמעותי מאוד שיכול להסתכם בשנות מאסר רבות. מכיוון שהשיטה חייבת הרבה הסדרי טיעון, היא לא יכולה בלי זה. זה יכול לגרום לכך שאלה הטוענים לחפות מפשע, וחלקם אכן חפים מפשע, מקבלים את העונש החמור ביותר, כי הם בחרו במשפט". "הסדרי הטיעון יוצרים לחצים על נאשמים להודות. הם יוצרים פערים בין מי שמודה לבין מי שלא מודה.

בלחץ בית המשפט הלמ"ס חדלה לפרסם את שיעורי ההרשעות
מלכתחילה בית המשפט מאוד לא אהב את דבר הודע לציבור הרחב שיעור ההרשעות בישראל הדומה רק לשעור ההרשעות של האינקויזיציה. בית המשפט הודיע שחישוב שיעור ההרשעות הוא "בעיתי" כיון שהמורשעים לא הורשעו בכל הסעיפים... דוקא רשום סעיפי אישום רבים הוא הבעיתי כיון שהוא לעיתים כולל כפילות והגדרות מזוית ראיה שונות על אותן העברות, זה במקרה הטוב אך לרוב התביעה מרבה ככל הניתן בסיעיפי אישום כדי שלפחות להובות "הצלחתה", הינוו ככל שתציג ותשיג הרשעות ועונשים חמורים הרי שהצליחה. התביעה גם מרבה לרשום סעיפי אישום כדי שלפחות בחלק מהם תשיג איזו שהיא הרשעה. כך עושה הפרקליטות ועוד יותר אלופה בכך היא התביעה המשטרתית המהווה קרוב לתשעים אחוז 90% מהתביעות, זו רושמת סיעיפים שכלל אינם קשורים למקרה בתיק אלא כל סעיף שהיא יכולה למצוא בעניין בחוק. רשום שמבקר המדינה בשנת 2001 קרא לזאת הפקרות, אך דבר לא השתנה מאז. אם לא די בכך הרי שבית המשפט העליון הוציא הוראת איסור לבטל סעיפי אישום - בתי המשפט הם כל כך עצמאיים עד שבית המשפט העליון מורה להם כיצד לפסוק. כאשר סעיפי אישום מופרכים אינם מתבטלים אפשר רק לזכות מהם, כך שליטת בית המשפט העליון עולה שיעור הזיכויים!. לאמתיו של דבר, שיעור ההרשעות אינו נמדד לפי סעיפים אלא לפי נאשם בתיק-בכתב אישום. והשאלה היא האם נאשם יצא זכאי או חייב, זהו המדד האמיתי לבחינת שעור ההרשעות.

לקראת פרוס שנת תשע"ג ולאחר פרסום מידת אי אמון הצבור, הודיע בית המשפט העליון בכל אמצעי התקשורות כי שעור ההרשעות האמיתי הינו ששים 60% בלבד, זהו כשעור ההרשעות הנהוג במדינות דמוקרטיות באירופה. לפי המחקר של פרופסור אורן גזל במשותף עם מחלקת המחקר של בית המשפט העליון שיעור ההרשעות הינו שבעים אחוז 70% בתקשורת הורידו את אחוז ההרשעות בעוד עשרה אחוזים 10%. כיצד הצליח בית המשפט העליון להציג שעורי הרשעות נמוכים בהרבה? לפי מדדים יחודיים לבית המשפט בישראל.
כתוב תגובה ל- סטטיסטיקה
10
אחוז הרשעות גבוה מטוטליטריות3
  סטטיסטיקה   8/02/17 18:52
ביטול כתב אישום - בית המשפט לוקח בחשבון את כל התיקים בהם בוטל כתב האשום על ידי התביעה.לעיתים תביעה מבוטלת לפני קיום הליכי משפט לעיתים תוך כדי משפט.וכך נפסק ההליך המשפטי. זוהי פעולת התביעה ולא של בית המשפט אין לבית המשפט שליטה על כך אם התביעה חדלה להתקיים. על כן הכללת תביעות שבוטלו כזיכוים ממשפט הינו חסר כל בסיס של אמת. זיכוי מסעיפי אישום - בית המשפט העליון חוזר על סעיפי אישום אשר היה בהם זיכוי. עיסקאות טיעון - רוב התביעות נגמרות בהסדרי טיעון בהם התביעה מוותרת על חלק מסעיפי האישום תמורת הודאת הנאשם בחלק אחר מסעיפי האישום תוך הבהרה לנאשם שהרשעתו ודאית וחמורה והוא צפוי לעונשים כבדים על כן כדאי להעלות את המחיר מלכתחילה ולהאשים בהרבה סעיפי אישום. חלק גדול מהנאשמים מסכימים בלית ברירה להודות בדברים שלא עשו כדי שההרשעה והעונש יהיו חמורים פחות. את זה בית המשפט העליון מכליל כאי הרשעה כיון שהנאשם הסכים כלומר מציגים תנאים תוך הצמדת קנה אקדח לרקתו של הנאשם ומשהסכים לתנאים בית המשפט העליון טוען שהסכים מרצונו ואין לחשב זאת כהרשעה... גם הודאות נאשמים בלא עסקאת טיעון חושבו כאילו בית המשפט לא הרשיעם כיון שאז "ההכרעה השיפוטית היא בעיקרה טכנית". הרשעה הינה הרשעה, גם כאשר הנאשם מודה גם בלי עסקאת טיעון בין אם בצע את המיוחס או לא והוא מודה כי מובהר לו שאין סיכוי לזיכויו ואונשו יופחת בהרבה אם כך יעשה. זוהי הטעיה לא להחשיב זאת כהרשעה. חלק מההרשעות הן בסעיפים חמורים פחות משדרשה התביעה - ודוגמא לכך היא רוצחי אריק קרפ אשר הורשעו בהריגה ולא ברצח. כלומר אי הרשעת פושעים כדין ואי הגנת הציבור מפשיעה מובאת לצורך הפחתת חומרת הרשעת חפים.

לפי המחקר החדש זיכויים במלוא מובן המילה שבהם הנאשם לא מורשע כלל, פחותים מ-1%: 0.4% בבתי-משפט השלום ו-0.7% בבתי-המשפט המחוזיים כלומר למרות כל התרגילים הוא מתאים לממצאי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למרות זאת בית המשפט דרש מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה להפסיק לפרסם נתונים אלה, בטענה הלא משכנעת שהם מטעים. לרוע הגזרה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכנעה ללחץ בית המשפט, בשנתון הסטטיסטי 2011 אחוזי ההרשעה כוללים חסרים במקומם האחוזים כוללים גם זיכויים חלקיים בעיקר בעסקות טיעון במערכת משפטית בה הרוב הגדול של הרשעות הן תוצאה של עסקאות טעון, הגדרות "תיק" ו"אי הרשעה" שונו בהתאם לתכתיבי בית המשפט הטוען שלו ידע רב יות וכך לוחץ לפרסם מחקרים בלתי אוביקטיביים ומוטים לטובת בית המשפט,זוהי פגיעה קשה בחופש הבטוי וחופש המידע לו זכאי כל אזרח זוהי גם עברה על החוק, אך בית המשפט מרשה לעצמו הכל, כפי שהרשה לעצמו לדרוש ממנועי חיפוש לבטל קישורים למאמרים המבקרים אותו. אם הממצאים המלמדים שאין משפט מפריעים לבית המשפט, יואילו לדאוג לעשית משפט צדק במקום לאחז את עיני הציבור.
כתוב תגובה ל- סטטיסטיקה
11
בג"ץ לא נגדנו.
  יהודי מפוכח   8/02/17 23:44
בהפוך על הפוך בג"ץ מכריח את הממשלה לבצע את חובתה, לפעול לפי ההיגיון ולספח את שטחי C. תודה למרים נאור ולחבורתה.
כתוב תגובה ל- יהודי מפוכח
12
אהרן ברק והדמוקרטיה.
  אנונימי   9/02/17 20:58
אהרן ברק הוא גזען לכל דבר וענין , הוא בעצם שולל את הלגיטימיות של המזרחיים והרוסים לחיות כאן ולכן כל ממשלה שנבחרת בקולותיהם מבחינתו אינ לגיטימית ויש לפעול נגדה בכל דרך אפשרית .
כתוב תגובה ל- אנונימי
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
מלונאות ונופש
בי פטנט פתרונות מיוחדים
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il